שתי עסקאות ענק עם גרמניה ב-6.5 מיליארד דולר, הפכו את טיל החץ-3 הישראלי לאחד מלהיטי הייצוא הביטחוני. הגרמנים בחנו לעומק את מערכת ההגנה האווירית שפיתחה התעשייה האווירית כדי ליירט טילים בליסטיים בחלל, השוו אותה למקבילה האמריקנית ה-SM3, ובחרו בחץ עוד לפני שהוכיח את יכולתו המרשימה ביירוט מאות טילים בליסטים מאיראן ומתימן בשנתיים האחרונות.
אבל לא כולם באירופה אוהבים את העובדה שגרמניה רכשה מערכת נשק אסטרטגית מישראל, ואף מקדמת הצטיידות נוספת בחץ כדי להרחיב את הכיסוי לכל מערב היבשת. צרפת ונשיאה עמנואל מקרון הביעו התנגדות בוטה לעסקאות, ומדינות גדולות אחרות כמו איטליה ובריטניה לא מיהרו ללכת בעקבות הגרמנים, למרות שכרגע אין להן או לצרפת הגנה עצמאית אם פוטין יחליט לשגר עליהן טילים בליסטיים כמו על אוקראינה. הן תלויות בהגנה שמספקת להן ארה"ב באמצעות מיירטי ה-SM3 היבשתיים המעטים המוצבים בפולין ובספינות הצי האמריקני, אם הן באזור.
כעת מתרגמת ההתנגדות האירופית לנשק הישראלי למעשים: חמש חברות ביטחוניות אירופיות, בראשות הסטארט-אפ ההולנדי Destinus, הכריזו בשבוע שעבר על שותפות תעשייתית לפיתוח מיירט אקסו אטמוספירי ראשון באירופה. מטרתו: להגן על היבשת מפני טילים בליסטיים. בכוונת השותפות לבצע ניסוי של רכב ההרג בחלל כבר בשנת 2027, כאשר היעד לכניסה לשירות מבצעי מסתמן לאמצע שנות ה-2030.
לא במקרה החתימה על הסכם ההקמה של הפרויקט נעשתה בפריז, ובנוכחות ראש ממשלת הולנד רוב ייטן. בפרויקט שותפות Safran הצרפתית שתהיה אחראית על חיישני הטיל ומערכת ההנחייה והניווט, אירבוס הצרפתית על מערכת הפיקוד, שליטה וניהול הקרב, Thales הצרפתית (מכ"ם), ו- Deutschland MBDA על הטיל עצמו והמשגר. הסטארט אפ דסטיניוס יהיה אחראי על פיתוח רכב ההרג החללי, שמבצע את היירוט עצמו לאחר שהשלב הראשון מוציא אותו מהאטמוספירה, באמצעות פגיעה ישירה בטיל המיורט.
לא ברור מדוע נבחר הסטארט אפ האלמוני להוביל את הפרויקט, ועוד את החלק הכי רגיש בו, שעד היום הצליחו לפתח רק התעשייה האווירית וריית'און האמריקנית. החברות מתכננות לחתום על הסכם פיתוח מחייב ולהתחיל בעבודות הנדסיות כבר בחודש הבא. הן גם מבטיחות שיוכל להיכנס לשירות מבצעי כבר באמצע העשור הבא. אבל אין להן כרגע הסכם למימון הפיתוח מאף ממשלה אירופית, ולא לרכישת המוצר המוגמר.
גורמי מקצוע מערביים שבחנו את הפרויקט מעריכים כי מדובר ביוזמה בלתי בשלה, בהובלת יצרן חסר ניסיון. התעשייה האווירית פיתחה את חץ-3 על סמך ניסיון שצברה במשך 20 שנים בפיתוח וניסויים של חץ-1 ו-2. גם ריית'און פיתחה את ה-SM3, שרשם גם הוא עשרות יירוטים של טילים איראנים, על בסיס הניסיון שצברה עם מערכת הפטריוט שפיתחה. לכן גם לוח הזמנים שמבטיחות החברות נראה לא ממש מציאותי. ספק גם אם האירופים יצליחו להגיע לעלויות של החץ-3, שכל מיירט שלו עולה כ-3 מיליון דולר, לעומת כ-28 מיליון דולר ה-SM3 המקביל מארה"ב.