לדבריו, כאשר שכבת הניהול הזו נעלמת, עלול להיווצר נתק בתוך הארגון. "ההנהלה הבכירה נדרשת לעסוק בפרטים תפעוליים, בעוד העובדים מאבדים כתובת מקצועית שמעניקה להם הכוונה, משוב והקשר", אמר.
הוא הוסיף: "מחקרים עדכניים מצביעים על כך שארגונים שביצעו השטחה מבלי להגדיר מחדש את תפקיד המנהלים נתקלו בעובדים שחשו אובדן כיוון ובמנהלים בכירים שהתקשו להתמודד עם עומס האחריות החדש".
לדבריו, גם ההנחה שהבינה המלאכותית כבר מסוגלת להחליף חלק משמעותי מהניהול אינה חד-משמעית. "מחקר מקיף של אוניברסיטת ברקלי, שבחן יותר מ-1,500 משימות מקצועיות אמיתיות, מצא כי מודלי AI מתקשים דווקא במשימות הדורשות שיקול דעת, קבלת החלטות לאורך זמן, הסתגלות לשינויים וניהול תהליכים מורכבים - בדיוק אותן יכולות שמנהלי ביניים איכותיים מספקים בארגון".
"ייתכן שבעתיד ארגונים אכן יהיו שטוחים יותר" הוא מסכם, "אך הצלחת המהלך לא תיקבע לפי מספר המפוטרים אלא לפי היכולת להגדיר מחדש את תפקיד המנהל". המודל של מנהל הביניים של העתיד הוא פחות "מתאם משימות", ויותר מי שמפתח עובדים, מחבר בין הנהלה לשטח ומנהל את שיתוף הפעולה בין בני אדם לבין מערכות AI.
"ארגונים שיסתפקו בקיצוץ שכבות ללא בניית מודל ניהולי חדש עלולים לגלות שהחיסכון המיידי הפך לעלות ארגונית יקרה הרבה יותר בטווח הארוך", חתם יעקב.