כך למשל חלק מניסיונות ההונאה נעשים באמצעות חיקוי כמעט מושלם של אתר חברה שממנה לכאורה נשלחת דרישת תשלום, בין שמדובר בבנק, בחברת הדואר או בחברה מסחרית אחרת. לעיתים ניסיון ההונאה נעשה דרך הטלפון באמצעות חיקוי כמעט מושלם של קרוב משפחה.
בשיחה כזו מתבקש בן המשפחה (בדרך כלל מבוגר) להעביר את פרטי חשבון הבנק או האשראי שלו, כולל הקוד הסודי, או לשתף פעולה עם נציג כלשהו שעומד כביכול לבקר אותו. כלל הברזל במקרים הללו: לעולם לא למסור את פרטי החשבון או האשראי, ובוודאי לא את הקוד הסודי, לשום "נציג" של בנק או גורם המתחזה לקצין ביטחון.
בימים האחרונים הגיעו אל כותב שורות אלה פניות מגורמים המבקשים תשלומים פיקטיביים (ראו צילומים). מנהרות הכרמל שלחו דרישת תשלום בגין יתרת חוב בסך 20.4 שקל. איך אני יודע שזה פישינג? כי מעולם לא נסעתי במנהרות הכרמל.
ממפעילי כביש 6 צפון הגיעה דרישת תשלום בגין חוב שהועבר להליכי הוצאה לפועל. לשם הסדרת התשלום "הומלץ" לי להיכנס לאתר מסוים. ובכן - אסור בתכלית האיסור ללחוץ על הלינק המצורף להודעה.
איך אני יודע שמדובר בפייק? מאחר שדרישת תשלום דומה נשלחה אליי גם בחודש שעבר, ואני עדין מחכה "לנציגי" ההוצאה לפועל. כדי לדעת אם מדובר בדרישת תשלום אותנטית, כל שצריך לעשות הוא להתקשר לכביש 6 ולברר אם קיימים חובות.
הלהיט החדש בקרב חובבי ההונאה הוא חברת החשמל. בסוף השבוע הזהירה החברה את לקוחותיה מפני גורם המתחזה לחברה ומציע החזר כספי דרך קישור חיצוני.
בחברה הזהירו אתמול: "בשעות האחרונות נשלחות הודעות פישינג במייל מכתובת שאינה שייכת לנו. ההודעה כוללת קישור להורדת קובץ זדוני, שמאפשר לתוקף החברה להתחבר למחשב הקורבן. כמו תמיד, יש לוודא שהמייל מגיע עם הסיומת eset.co.il ולא ללחוץ על קישורים לא מוכרים".
ניסיונות ההונאה קיימים גם במערכת הבנקאית. בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ערים לתופעה, ואף הנחו את המערכת הבנקאית לנקוט במספר מהלכים לצמצומה.
בנק לאומי הודיע ללקוחותיו על הקמת מוקד ייעודי שנועד לטפל במקרים של חשד להונאה. המוקד זמין בכל ימי השבוע בטלפון 5946*. בבנק מזהירים: "אין ללחוץ על קישורים חשודים ואין למסור לאף גורם מידע אישי על החשבון".
למרות הכל, ניסיונות ההונאה נמשכים ועבריינים אינם מורידים את הרגל מהגז. עיקר הניסיונות נעשים בקרב קשישים, ובעיקר בקרב עולים חדשים שאינם ערניים מספיק כדי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים.