הזינוק בביקוש לשירותי בינה מלאכותית מעמיד את תשתיות המחשוב בעולם תחת לחץ גובר, ומוביל חברות טכנולוגיה וחלל לבחון פתרון שעד לאחרונה נשמע דמיוני: הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ.
לפי מחקר Future Vision חדש של ענקית הנדל״ן הגלובלית JLL, צריכת החשמל העולמית של מרכזי הנתונים הגיעה ב-2025 לכ-415 טרה-וואט שעה. הקיבולת המותקנת נאמדת כיום בכ-100 ג'יגה-וואט, וכמעט 100 ג'יגה-וואט נוספים צפויים להתווסף עד 2030. מדובר בהכפלה כמעט מלאה של תשתיות המחשוב הגלובליות בתוך עשור.
מרכז נתונים בחלל עשוי לעקוף חלק מהמגבלות האלה. לוויינים במסלול נמוך יכולים לנצל אנרגיה סולארית באופן רציף וצפוי יותר, ללא צורך בחיבור לרשת קרקעית או בגנרטורים לגיבוי. לפי הערכה שמובאת במחקר, הפעלת אשכול מחשוב בהספק של 40 מגה-וואט במשך עשר שנים עשויה לחסוך כ-138 מיליון דולר בהוצאות אנרגיה, בהנחת מחיר חשמל של 4 סנטים לקוט"ש.
היתרון המרכזי של תשתיות כאלה הוא משוואת האנרגיה. במסלול נמוך סביב כדור הארץ ניתן ליהנות מחשיפה רציפה וצפויה לקרינת שמש, ללא תלות ברשת חשמל קרקעית, ללא צורך בגנרטורים לגיבוי, ללא מגבלות קרקע וללא חלק ממחסומי הרישוי והתכנון שמאפיינים פרויקטים קרקעיים.
עם זאת, החלל אינו פותר את כל הבעיות. בתנאי ואקום אי אפשר לפנות חום באמצעות אוויר, ולכן המתקנים יידרשו לרדיאטורים גדולים, לשטח פנים רחב ולשיגור של מסה נוספת. המשמעות היא הוצאות תפעול נמוכות יותר על קירור, אך השקעה ראשונית גבוהה בהרבה.
גם מחיר השיגור יהיה גורם מכריע. לפי ניתוח של McKinsey למודל של Starcloud המצוטט במחקר, מחשוב בחלל עשוי להפוך לתחרותי כאשר העלות תרד לכ-500 דולר לקילוגרם. כיום עלות השיגור באמצעות Falcon 9 מוערכת בכ-2,700 דולר לקילוגרם, בעוד תוכנית Starship של SpaceX מכוונת לכ-200 דולר - ירידה פוטנציאלית של כ-93%.
לפי המחקר, תשתיות החלל המסחריות כבר צוברות תאוצה. ב-2025 נרשמו בעולם 324 שיגורים למסלול, יותר מפי שניים לעומת חמש שנים קודם לכן. במקביל, ענקיות הטכנולוגיה כבר בוחנות מרכזי נתונים בחלל: ספייס אקס ביקשה אישור לפריסת מיליון לוויינים, אמזון ומיקרוסופט מציעות שירותי ענן וקישוריות ללוויינים, וגוגל מתכננת ב-2027 ניסויים באימון מודלי AI בחלל.
הדרך להפיכת מרכזי נתונים בחלל לתשתית מסחרית רחבה עדיין ארוכה. היא תלויה בירידה נוספת בעלויות השיגור, בהצלחת הניסויים שמתכננות ענקיות הטכנולוגיה וביכולת להתמודד עם פסולת חלל וסכנת התנגשויות. לפי JLL, יותר מ-17 אלף לוויינים כבר פועלים בחלל, ולצדם נמצאים במעקב כ-44 אלף עצמים שגודלם מעל 10 ס"מ ועלולים לסכן תשתיות במסלול.
יניב לוטרינגר, מנכ"ל JLL ישראל, מסכם כי "המחקר הזה משנה את האופן שבו צריך לחשוב על דאטה סנטרס. השאלה כבר אינה רק איפה ניתן להקים אותם, אלא אילו עומסי מחשוב חייבים להישאר על הקרקע ואילו יכולים לעבור לתשתית אחרת. מרכזי נתונים בחלל לא צפויים להחליף את הדאטה סנטרס הקרקעיים, אלא לשמש שכבת מחשוב ייעודית לעומסי AI כבדים, עתירי אנרגיה ופחות רגישים לזמן תגובה".
התרעות פיקוד העורף