לדבריה, ניתן להקים חוות שרתים בתוך זמן קצר יחסית, אך הקמת תחנות כוח, הרחבת רשת ההולכה ופיתוח מתקני אגירה אורכות שנים. "הביקוש מקדים בכמה צעדים את היכולת של משק החשמל לתת לו מענה. זה הפער שהמדינה חייבת להתחיל לסגור", היא אומרת.
"אם ישראל רוצה להיות יעד להשקעות בתחום ה-AI, היא לא יכולה להפריד בין מדיניות טכנולוגית למדיניות אנרגיה", אומרת ביטון. "משקיע רוצה לדעת לא רק איפה נמצאת הקרקע וכמה יעלה המבנה, אלא האם יהיה לו חשמל זמין גם בעוד עשר שנים".
לדבריה, המשבר עשוי להאיץ צעדים הנדרשים ממילא, ובהם הרחבת כושר הייצור, חיזוק רשת ההולכה, הקמת מתקני אגירה ושילוב נרחב יותר של אנרגיה מתחדשת.
"ישראל רוצה להיות חלק ממהפכת ה-AI, אבל כדי לעשות זאת היא צריכה קודם לוודא שיש לה את התשתית שמחזיקה את המהפכה הזאת. בסופו של דבר, גם הכלכלה הדיגיטלית ביותר בעולם עדיין תלויה בחשמל".
התרעות פיקוד העורף