ברק ציין כי תופעת ההתחזות אינה נוגעת רק לבנק לאומי, וכי בשנים האחרונות נעשה שימוש גם בשמותיהם ובדמויותיהם של אנשי עסקים מוכרים. לדבריו, הטכנולוגיה מאפשרת כיום להרחיב את שיטות ההונאה גם באמצעות תוכני דיפ פייק.
"מה שראינו במשך תקופה ארוכה זה לא רק את בנק לאומי, אלא מתחזים לאנשי עסקים מהבכירים בישראל. בנוסף, יוצרי תוכן שאפילו משתמשים במה שנקרא דיפ פייק, כדי לגרום לאנשים להיכנס לכאורה לקבוצת וואטסאפ ושם לקבל את ההטבות - ואז המשתמשים מפסידים הרבה כסף".
"מטא היא קצת חיה מוזרה כזו, כי הרי אין רגולציה על הרשתות החברתיות בישראל"
בהמשך התייחס ברק לטענות של מטא בנוגע למאבק בחשבונות ובעמודים מתחזים, ולשאלה האם העובדה שהחברה מקבלת תשלום עבור קידום המודעות יוצרת עבורה אחריות נוספת.
"מטא לא מתייחסים לדבר הזה, ואומרים שהם מסירים המוני עמודים מתחזים, לטענתם הם לא תמיד עובדים בעומס, אבל הם כן עושים מזה כסף", הוסיף ברק. "מטא עומדת במרכזם של שלל תביעות בארה"ב בהקשר של התמכרות, כשלמיטב ידיעתי לא היה בהקשר שדומה לזה. פה מדובר על כך שהיא נהנתה מהרווחים של אותן פרסומות ומדובר באנשים ובהונאה לכל דבר ועניין".
לבסוף התייחס ברק גם לסוגיית הפיקוח על הרשתות החברתיות בישראל ולפער, לדבריו, בין הרגולציה הקיימת בתחומים פיננסיים לבין היכולת לפקח ישירות על פעילותן של הפלטפורמות.
"בישראל יש את רשות שוק ההון שמפקחת נגד הונאות, אבל היא לא מפקחת על מטא. מטא היא קצת חיה מוזרה כזו, כי הרי אין רגולציה על הרשתות החברתיות בישראל", שיתף. "יש בכל מה שקשור לבחירות למשל, אבל אין רגולציה ישירה על רשת חברתית כזו או אחרת. ראינו את זה בצורה טובה במלחמה. אין באמת יכולת להסיר פרסומים בהיקף גדול, זה נקודתי וכולל פנייה לצד השני".
התרעות פיקוד העורף