"מה שמיוחד במשפט הזה זה בעצם שהמשפט הראשון שמתמקד במידה רבה לא על התוכן או הפרטיות לבד, אלא בעצם על העיצוב של המוצר, כשמתמקדים במה מטא ידעה ותכננה. הכוונה היא להבין האם הידע הספציפי שהיא אספה, לגבי ילדים וההתנהלות שלהם, המידע שהיא למדה עליהם, האם הוא השפיע על תכנון המוצר? השאלה המשפטית היא האם לחברה מותר להשתמש בכזה ידע כדי למקסם את הבנייה של המוצר", הסבירה את הטענה המרכזית העומדת בלב המשפט.
"עלו כמה משפטים מרכזיים בדיון עד כמה מטא ידעה מה הם עושים"
כמו כן, פרופ' פקין ציינה כי לא ברור עד כמה מטא ביצעה את המהלכים הללו במודע, ולא כחלק מדפוס עבודה שהתפתח בארגון: "עלו כמה משפטים מרכזיים בדיון עד כמה מטא ידעה מה הם עושים. זה מה שעורכי הדין של המדינות העלו לתשומת הלב ואם הם באמת יוכיחו את הטענה הזאת שלא רק שמטא ידעה אלא שהם אספו מידע התפתחותי כדי להבין איך למקסם את המוצרים שלהם, הארכיטקטורה של הרשתות החברתיות שלהם שתעצים את זמן המסך וככה האלמנט הממכר, הגלילה האינסופית, התחושה של הפומו, אם היא עשתה את זה באמת ככה אז זו שאלה לגבי אחריות משפטית".
התרעות פיקוד העורף