במשך שנים ניסו ממשלות, רשויות מקומיות ויזמים לשכנע את תעשיית ההייטק הישראלית להתרחק מעט מגוש דן. הוצעו מענקים, הוקמו פארקי תעשייה והושקו תוכניות לעידוד תעסוקה בפריפריה, אבל מרכז הכובד נותר כמעט ללא שינוי. תל אביב, הרצליה והשרון המשיכו למשוך את החברות, המשקיעים והעובדים. כיום, ייתכן שהמציאות מתחילה להשתנות - ולאו דווקא בגלל אידיאולוגיה.
דוח ההייטק השנתי של רשות החדשנות מצביע על כך ששנת 2025 הייתה אחת השנים החזקות של התעשייה. תוצר ההייטק צמח בכ-8.2% והגיע ל-352 מיליארד שקל, הענף היווה כ-18.3% מהתוצר המקומי ותרם כמחצית מצמיחת המשק. גיוסי ההון של חברות ישראליות הסתכמו בכ-14.6 מיליארד דולר - זינוק של כ-30% לעומת השנה הקודמת, וישראל שמרה על מעמדה כאחד ממוקדי החדשנות הבולטים בעולם.
לדברי פרמן, השיח כבר השתנה. אם בעבר המעבר צפונה נתפס כוויתור מקצועי, כיום יותר ויותר עובדים מחפשים סביבת חיים אחרת, מבלי לוותר על קריירה בתחום הטכנולוגיה. "אני מסתכל על הצפון כסוג של מרכז קליטה להייטקיסטים, אנשים שרוצים לצאת מהמרכז, להמשיך לעסוק במה שהם אוהבים ולגדל את המשפחה שלהם בסביבה אחרת. אנחנו כבר מייצרים עבורם את הפתרונות".
"מי שמסתכל רק על כותרות הפיטורים מפספס את התמונה הרחבה יותר", הוא מוסיף. "יש תחומים שממשיכים לפרוח. סייבר, פינטק, מדטק ופתרונות לארגונים גדולים ממשיכים להיות מנועי הצמיחה של ההייטק הישראלי. גם תחום הביטחון קיבל תנופה משמעותית בשנתיים האחרונות.
"אלא שלצד הצמיחה, השוק עובר שינוי עמוק. מהפכת הבינה המלאכותית משנה את האופן שבו חברות מפתחות תוכנה, שער הדולר משפיע על עלויות ההעסקה בישראל, והתחרות על כוח האדם הפכה גלובלית. במקביל, לא מעט חברות בוחנות אפשרות להעביר פעילות למדינות אחרות שבהן עלויות התפעול נמוכות יותר. שלושת הגורמים האלה גורמים לחברות לחשב מסלול מחדש. חלקן בוחנות מעבר לחו"ל. אנחנו כאמור מנסים להציע להן אלטרנטיבה ישראלית".
משמעות לאומית
עבור פרמן, הרעיון של מרכז החיים בצפון אינו מתחיל במלחמה, אלא שנים קודם לכן. הוא בן קיבוץ אשדות יעקב, עלה לישראל מארגנטינה בילדותו ובילה יותר משני עשורים בתעשיית ההייטק - תחילה כמפתח תוכנה, אחר כך כיזם שהקים חברת פינטק, ובהמשך היה ממקימי מרכז כנרת לחדשנות, שהפך לאחד ממרכזי הקליימטק הגדולים בישראל. לפני כשנתיים הוביל את הקמת נורטרה, גוף שמטרתו לחבר בין חברות הייטק, עובדים, רשויות, אקדמיה ומשרדי ממשלה כדי לבנות אקוסיסטם טכנולוגי בצפון.
"תוכניות ההקמה של נורטרה התחילו עוד לפני המלחמה", הוא מספר. "אבל 7 באוקטובר ומה שקרה בעקבות המלחמה חידדו אותן והפכו אותן לרלוונטיות אפילו יותר". במקביל להקמת הארגון, גויס פרמן למילואים ובנו אף נפצע באורח קשה במהלך הלחימה. "מצאתי את עצמי מקים שני דברים במקביל. זה היה מאוד מאתגר, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית".
דווקא מתוך התקופה הזאת התחדדה אצלו תחושת השליחות: "לפני כמה שנים לא הייתי מדבר במונחים כאלה. שלוש השנים האחרונות מאוד השפיעו עליי. היום אני מרגיש שאני עוסק במשהו שהוא גם הייטק וגם בעל משמעות לאומית.
"הציונות החדשה היא לא רק חקלאות. היא גם פיתוח אזורי באמצעות הייטק", הוא מוסיף. לצד האידיאולוגיה, פרמן מדגיש שהסיבה שבגללה חברות צריכות לבחון את הצפון היא בעיקר כלכלית: “השילוב בין מהפכת הבינה המלאכותית, השינויים בשוק העבודה, העלייה בעלויות ההעסקה והחקיקה החדשה בעקבות כללי ה-OECD יצר מציאות חדשה. חברות גדולות שעומדות בתנאי הסף יכולות ליהנות מהחזרי מס וממענקים משמעותיים אם יבחרו להרחיב פעילות בפריפריה, ובאזורים מסוימים בצפון מדובר בהחזר של עד כרבע מעלויות השכר - פער משמעותי לעומת המרכז. בצפון, במקרים מסוימים, מדובר בהחזר של עד כ-25% מעלויות השכר לעומת כ-3% בלבד באזור המרכז.
"אנחנו רואים חברות שמחפשות היום דרכים להתייעל", הוא מוסיף. "יש כאלה שמעבירות פעילות לחו"ל, אבל אנחנו מאמינים שהצפון יכול להיות פתרון אחר, כזה שמשאיר את ההון האנושי בישראל".
לא רק שכר גבוה
נורטרה אינה מסתפקת בהצעת מענקים. היא גם מלווה חברות בכל תהליך ההקמה - מאיתור עובדים ונדל"ן ועד חיבור לרשויות ולמסלולי הסיוע של המדינה. כמה חברות כבר הקימו שלוחות באזור, בהן Parallel Wireless, שפתחה פעילות בצפון והתרחבה בתוך כמה שנים לעשרות עובדים, לצד חברות נוספות שהחלו להפעיל צוותי פיתוח מחוץ למרכז.
אלא שגם אם הכסף חשוב, פרמן משוכנע שהשינוי הגדול אינו מתחיל בטבלאות האקסל אלא באנשים עצמם. לדבריו, בשנים האחרונות השתנו סדרי העדיפויות של לא מעט עובדים בענף. אם בעבר הקריירה הייתה כמעט תמיד כרוכה במעבר למרכז, היום יותר עובדים שואלים שאלות אחרות: איפה יגדלו הילדים, כמה שעות יתבזבזו בפקקים, והאם אפשר לשלב בין קריירה תובענית לבין איכות חיים.
"הדבר הראשון שמועמדים שואלים היום הוא לא רק השכר", הוא מאשר. "מחפשים גם Work-Life Balance. יותר ויותר אנשים מחפשים את המשמעות ואת אורח החיים המאוזן".
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שבצפון חסר כוח אדם איכותי, מחדד פרמן. "הטאלנטים כבר נמצאים כאן, הם פשוט נוסעים כל בוקר לחיפה, ליקנעם או למרכז. המטרה שלנו היא לאפשר להם לעבוד קרוב לבית. זו בדיוק הסיבה שנורטרה אינה מתמקדת רק במשיכת חברות, אלא גם בפיתוח ההון האנושי באזור. הארגון מפעיל תוכניות הכשרה, מסייע בהשמה, מחבר בין אקדמיה לתעשייה ופועל ליצירת קהילות מקצועיות, מתוך תפיסה שחברת הייטק לא תפתח פעילות במקום שבו היא לא בטוחה שתצליח לגייס עובדים, ומנגד, עובדים לא יעברו לצפון אם לא יהיו בו מספיק הזדמנויות תעסוקה".
במקביל לפעילות מול החברות, נורטרה בונה מאגרי מידע על כוח האדם הטכנולוגי באזור, מרכזת נתונים על משרות, נדל"ן ותשתיות, ומספקת אותם גם למשרדי הממשלה. המטרה היא להפוך את קבלת ההחלטות למבוססת על נתונים ולא רק על הערכות כלליות.
לדברי פרמן, אחד התפקידים החשובים של מרכזי החדשנות שקמו בשנים האחרונות בפריפריה הוא לשמש "העיניים והאוזניים" של המדינה בשטח. "הממשלה לא תמיד רואה את מה שקורה ביומיום. אנחנו נמצאים בשטח, מכירים את החברות, את היזמים ואת העובדים, ויכולים לעזור לה לכוון את הכלים והתמריצים למקומות שבהם הם באמת נדרשים".
אם בעבר פיתוח הפריפריה נתפס בעיקר כמשימה של המדינה, פרמן מאמין שהשלב הבא יגיע דווקא מתוך התעשייה עצמה. "אני קורא לחברות, למשקיעים וגם לעובדים לקחת חלק במהלך הזה", הוא אומר. "שוב, אפשר וצריך לעשות ציונות והייטק ביחד. היום, יותר מתמיד, אלה כבר לא שני עולמות נפרדים".
התרעות פיקוד העורף