בעוד תחנות הכוח נבנות בחופים, מוקד התשתית הדיגיטלית של המדינה עובר לבירה אנקרה. חברות טכנולוגיה, ובהן גוגל קלאוד וטורקסל, מתכננות תשתיות ענק, כאשר מתקנים דוגמת זה של חברת חזנה מתוכננים מראש עם קיבולת של עד 100 מגה-וואט לטובת בינה מלאכותית. פרויקט הדגל, שצפוי להיפתח בתחילת 2028, נועד להוות תשתית דיגיטלית לאומית שתשמור את המידע הקריטי של מוסדות המדינה בתוך גבולותיה ותתמוך ביישומי מחשוב-על. בכיר טורקי הגדיר את המהלכים הללו כהכנה לעידן החדש ולבנייה מחדש של טורקיה.
ההסבר לדחיפות ולשילוב בין דיגיטל לאנרגיה, כך מוסבר בניתוח של "טורקיה היום", טמון בלקחי המלחמה באיראן. הפגיעה שספגו מרכזי הנתונים של אמזון באזור המפרץ במהלך המלחמה והשיבושים שבאו בעקבותיה הוכיחו עד כמה פגיעה הכלכלה הדיגיטלית. גורם טורקי רשמי הסביר כי מרכזי נתונים אינם עוד מתקנים מסחריים אלא יעדים אסטרטגיים במלחמה, והם מהווים סוגיה של ריבונות לאומית ממשית. המלחמה המחישה כי עננים ושרתים הם נכסים פיזיים הדורשים הגנה ואספקת חשמל רציפה, גם בעיתות משבר.
כדי להתמודד עם איומי העתיד, טורקיה מיישמת תוכנית לאומית בת ארבע שכבות המשלבת בין התחומים. השכבה הראשונה היא עצמאות אנרגטית המבוססת על גרעין ואנרגיות מתחדשות. השכבה השנייה היא ריבונות נתונים לשמירת מידע ביטחוני ופיננסי בתוך טורקיה. השכבה השלישית מתמקדת בבניית כוח מחשוב וחוות שרתים, והשכבה הרביעית היא פיתוח מודלים מקומיים של בינה מלאכותית המותאמים למגזרים הקריטיים של המדינה. בסיכומו של דבר, תוכנית הגרעין הטורקית אינה נמדדת רק בוואטים, אלא בהיותה מנוע הצמיחה שיבטיח את שרידותה של אנקרה בעידן הבינה המלאכותית.
התרעות פיקוד העורף