לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, האזור המבודד, הנודע בפסגות המושלגות, במרחבי השממה ובקרחוני הענק שלו, מושך כעת עניין גובר בזכות שילוב ייחודי: אקלים קר במיוחד החוסך עלויות קירור יקרות, שטחים פתוחים עצומים, ומקורות אנרגיה זמינים.
בין המקורות הללו נמנים מאגר הגז העצום ואקה מוארטה, לצד שפע פוטנציאלי של אנרגיה הידרואלקטרית, אנרגיית רוח ואנרגיית שמש. יתרון נוסף עבור החברות הוא היעדר מחאה ציבורית מקומית, שכן בארגנטינה טרם הוקמו מתקנים בסדר גודל כזה והתושבים עדיין אינם חווים את השפעותיהם.
כיום מקודמות באזור מספר יוזמות ראשוניות. חברת החשמל המקומית פמפה אנרגיה בוחנת הקמת מרכז נתונים במחוז נאוקן בהספק של עד 500 מגוואט. במקביל, במחוז צ'ובוט, חברת גרין קפיטל הפולנית חוכרת שטח של כ־1,298 קמ"ר דרומית לעיר טרלאו במטרה להקים חוות סולאריות וטורבינות רוח שיזינו מרכז מחשוב עתידי.
למרות ההבטחות הגדולות, הדרך להפיכת פטגוניה למעצמת שרתים עדיין רצופה מכשולים. התשתיות ברובן דלות, חיבורי הסיבים האופטיים ורשתות החשמל מוגבלים, והעלויות להקמת מערכות הולכה ייעודיות מגיעות למאות מיליוני דולרים. מעבר לכך, משקיעים רבים עדיין נוהגים בזהירות לנוכח חוסר הוודאות הפוליטי המסורתי במדינה, וממתינים לבחון אם הרפורמות הנוכחיות יישמרו גם לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2027.