בשנה החולפת, סוכנות ההגירה פעלה באינטנסיביות בפלטפורמות כגון פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק ורשת אקס, כדי לאתר התבטאויות שנתפסות כאיום על סוכנים פדרליים. הבקשות כללו דרישות לחשיפת שמות, כתובות מגורים, כתובות אינטרנט ומספרי טלפון של משתמשים. רוב הבקשות נשלחו באמצעות צווים מנהליים המוצאים ישירות על ידי פקידי הסוכנות ללא אישור מוקדם של שופט. בכירים לשעבר משתי המפלגות ציינו כי הזינוק בשימוש בצווים אלו מהווה חריגה קיצונית מהנוהל הפדרלי המקובל.
גוגל, מצידה, קיבלה מספר שיא של כ-28,600 צווים מהממשל האמריקני בין ינואר ליוני של שנת 2025. באחד המקרים במינסוטה, החברה התנגדה לדרישה לקבלת פרטי מנויים של ערוצי יוטיוב שונים בטענה לחוסר בסיס חוקי ברור. במקרה אחר בצפון קרוליינה, גוגל נאבקה בצו בבית המשפט, צעד שהוגדר על ידי מומחים משפטיים כניסיון התקיף ביותר עד כה להדוף את דרישות הממשל. בנוסף, דיווח של ה"וושינגטון פוסט" חשף כי הסוכנות דרשה לחשוף זהות של גמלאי מפנסילבניה שביקר את התנהלות רשויות ההגירה, אירוע שעורר תסיסה פנימית בקרב עובדי ענקית החיפוש.
גם חברת מטא אינה עומדת מנגד. אף שסיפקה נתונים ברוב המקרים אשתקד, מסמכים פנימיים שנחשפו על ידי ארגון הזכויות Electronic Frontier Foundation מצביעים על כך שמטא התנגדה לאחרונה לדרישה לחשוף זהות של משתמש אינסטגרם. בשבועות האחרונים, צוות אכיפת החוק של מטא אפילו החליט להתעלם מזימון של חבר מושבעים גדול בנוגע להתבטאות משתמשים. חברות נוספות כמו טיקטוק ורדיט מעדכנות בימים אלו את מדיניות הפרטיות שלהן ומתריעות בפני משתמשים על דרישות משפטיות כדי לאפשר להם להתנגד משפטית כראוי.
התרעות פיקוד העורף