שירלי פינטו, מקום תשיעי בימינה, הניצבת על פי הסקרים כמפלגה הרביעית בגודלה, שוחחה היום (ראשון) עם ינון מגל וליקי אדמקר במשדר 'בחירות אישיות' של 'וואלה' ו־103fm והדגישה כי עשתה את המעבר לחיים הציבוריים כדי לפעול עבור כ־2 מיליון ישראלים עם מוגבלויות. בריאיון ללא היססה להציג עצמה כאשת ימין, והדגישה: לא, אנשים עם מוגבלויות ממש לא זקוקים לחסד ולרחמים. הם צריכים שוויון.
בדבריה, כאמור, לא חסכה בביקורת על היחס שלו זוכים אנשים עם מוגבלויות בישראל. "אני לא מבינה איפה המדינה. אוכלוסייה שלמה שהיא פשוט 'סוג ז'', מה זה הדבר הזה? איפה המדינה בדברים האלה?", שאלה, והוסיפה: "אנחנו אזרחים עם תעודת זהות כחולה, משלמים מיסים, אוהבים את המדינה, משרתים בצבא ובשירות לאומי. איפה המדינה כשאנו זקוקים לה?"
פינטו ציינה כי פנתה לפוליטיקאים על מנת שיעזרו בקידום עבור אנשים עם מוגבלויות. "הגשתי הצעות חוק, אמרו לי שיקדמו - אך למחרת נעלמו ולא ענו לשיחות הטלפון שלי. למחרת הבחירות שוכחים אותנו".
עבור פינטו, הסיבה לבחירה בפוליטיקה מגיעה מהבית - כבת לאב חירש ולאם חירשת ועיוורת, כבת זוג לאדם חירש ואף כאם לפעוט חירש כבן שנתיים: "מגיל 0 ראיתי את החסמים הקשים שהוריי עוברים. הם לא הצליחו להשתלב בחברה הישראלית למרות החלומות שלהם, הרצונות שלהם והמוטיבציה שלהם להצליח. אני זוכרת ששאלתי את אבי אם חירשים לא יכולים להשתלב, והוא אמר שזאת המציאות. כשהגעתי לגיל ההתבגרות התחלתי לעצב את זהותי והתחלתי להבין שאני לא מוכנה להבין את גזרת הגורל הזו. אבי למד קולנוע ותסריטאות ורצה להשתלב בתעשייה אך בשלב מסוים ויתר על החלום והלך לעבוד בסופר. אמי הייתה דוגמנית, היו לה חלומות מפה עד השמיים".
עוד סיפרה פינטו בכאב: "לא היו לי חברים, היו מסתכלים עליי מוזר ואני לא רוצה שבני יעבור את זה. לצערי אני יודעת שהוא יעבור, אבל בשונה מההורים שלי אכין אותו לכך. עכשיו הוא מוגן, אך אני מפחדת שכשיגדל וירצה ללכת לחוגים אחר הצהריים, לא יקבלו אותו, או שיעשו עליו חרם ויחזור הביתה בוכה כי אין לו חברים. המדינה מתקדמת לאט, בכל העולם רמת הנגישות מגיעה לגבהים, בישראל נשארת מאחור. אני אוהבת את המדינה ומוכנה להקריב את עצמי בשבילה, ביטחונה חשוב לי, אבל אמרתי איפה המדינה לדאוג לאזרחים שלה? זה לא הגיוני".
"אני לא באה לשחק משחקים פוליטיים ואני לא בשיחות על 'כן ביבי לא ביבי', זה לא מעניין אותי", השיבה כאשר נשאלה מדוע החליטה לקחת חלק דווקא בעשייה של מפלגת ימינה. "אני מאוד מאמינה במפלגה, בערכים, בחזון, ובנפתלי בנט לראשות הממשלה. הליכוד, לצערי, כבר לא היה מה שהיה פעם, צריך להחליף את נתניהו. התחברתי לבנט, הוא איש איכותי של עשייה, מקדם אנשים עם מוגבלויות ואכפת לו מהם. החלטתי שזה הבית האמיתי שלי בפוליטיקה".
"למה לא להמשיך להשפיע מבחוץ?", שאל יקי אדמקר את פינטו, שלא היססה ולו לרגע אחד: "אלו בכנסת המדברים על אנשים עם מוגבלויות לא מבינים מה הם אומרים, הם לא באים משם, זורקים סיסמאות בשביל לקושש קולות דקה לפני בחירות. מה זה הדבר הזה? איפה חברי הכנסת? הם לא מבינים על מה הם מדברים, זה איום ונורא. מי שצועק יותר, מקבל יותר. זו אוכלוסייה שלא מקבלת אף התייחסות, ודקה לפני הבחירות כולם נזכרים. עד עכשיו הסתכלו על אנשים עם מוגבלויות כמסכנים, 'בואו נעזור להם, אתם מרגשים'. אני סיימתי עם זה, אני באה לנתק את תפיסת החסד והמסכנות, לא באנו להזיל דמעה לאף אחד, לא באנו שיעזרו לנו ולא באנו לרגש. אנחנו חלק מייצור הכלכלה במדינת ישראל, חלק מהחברה ומזינוק הכלכלה".
על דבריו של יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בריאיון שהעניק אמש (ש'), שמהם השתמע כי הביע תמיכה בהודעת בית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלחמה, אמרה בתקיפות: "שמעתי את הדברים והזדעזעתי. איך הוא, כנציג ציבור וכאזרח המדינה, אומר דברים כאלה איומים נגד ביטחון ישראל ונגד חיילי צה"ל שמגנים עלינו יום יום. זה פשוט מחריד אותי לחשוב שכך מדברים על חיילים, הוא חופר בור בתוך מדינת ישראל. זה זעזע אותי. האמירות שלו מזעזעות ואני מצפה ממנו אישית כאזרחית מדינת ישראל שאוהבת את המדינה שיתנצל על זה באופן חד־משמעי. זה החריד אותי".