רגע לפני הבחירות: מסע בין מוקדי השטח הבוערים ברחבי הארץ

במה שונות הבחירות הקרובות מאלה שהיו לפני שנה? עולם אחר. כחול לבן התאדתה, מפלגת העבודה מתה וקמה לתחייה, גדעון סער יצא לעצמאות, בצלאל סמוטריץ' נפרד מנפתלי בנט וחבר לאיתמר בן גביר, כשמעל כולם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מפלרטט עם מנסור עבאס.

ביקרנו במספר מוקדים בארץ כדי להבין לאן נושבת הרוח. אז ככה: הקורונה הרגה את הרחוב, והדרמות מתרחשות ברשתות, בבתים, במפגשים מתוחים בחוג לפילאטיס. והפחד הגדול הוא שזה יימשך איתנו לבחירות חמישיות ואולי שישיות ושביעיות.  

זכרון יעקב

בחירות מרץ 2020:
כחול לבן – 49%. הליכוד – 21.3%. העבודה־גשר־מרצ – 9.7%

זכרון יעקב הייתה פעם יישוב אדום. מה זה פעם? ב־2015 המחנה הציוני בראשות בוז'י הרצוג וציפי לבני גרפה שם 33.4% מהקולות, כמעט פי שניים מהליכוד, אבל שש שנים בפוליטיקה הן נצח.

כחול לבן קמה מאז וסחפה את המצביעים, וכעת כשהמפלגה, בראשות מרב מיכאלי, שטה על מים סוערים, מעטים נותרו אופטימיים לגבי האפשרות לקאמבק מפואר. בין הנאמנים נמצא יורם אסידון, שבמשך שנים שימש כנציג העבודה במקום ובעצם מאז שמכיר את עצמו הוא עם פתק "אמת" בהיכון.

"למזלנו, מיכאלי החליטה שהיא לא נכנעת ולכן המתלבטים, ובטח אנשי המפלגה הוותיקים, צריכים להוריד בפניה את הכובע ולפרוש שטיח אדום", אסידון אמר כשנפגשנו. "חייבים להביא 8 מנדטים, כי היא עשתה את הבלתי ייאמן. הבהירה שיש סולם ערכים והוא אומר 'לא יושבים עם ביבי'. ראש הממשלה מייצג תרבות פוליטית שהעבודה לא חלק ממנה. אנשים מתקשרים ושואלים 'מתי מקימים דוכן?'. רוצים לחזור הביתה".

למה בכלל עזבו?
"אפקט העדר. מגיע גנרל לבן, תכול עיניים, והרבה יותר קשה להתחבר לאישה שמדברת בלשון נקבה, ויש פופוליזם, כי לעמיר פרץ ואיציק שמולי זכויות אדירות. פרץ הוא אחד המשפיעים במדינה ב־40 השנים האחרונות, ושמולי מבחינתי זו טרגדיה שעזב. היה צריך לבוא בצניעות ולומר למרב 'תובילי', והיו סולחים לו. שניהם עשו טעות בקדנציה האחרונה כשנכנסו לממשלה, אבל קל לשבת על הטריבונה ולזרוק עגבניות. בואו תחליפו אותם ותראו באיזה סד לחצים הם היו".

מה יצביעו במשפחה שלך?
"הזוגיות הנוכחית שלי היא עם נטלי, שעלתה מרוסיה לפני הרבה שנים, אז לה ולהוריה יש משיכה לליברמן. אם זה יאפשר החלפת שלטון, שתמשיך להצביע לו. במשפחה המורחבת הרוב יצביע לעבודה. אפילו אמא שלי, שהרבה שנים הצביעה ש"ס, אמרתי לה 'אין ש"ס יותר, הם לא דואגים לך כפנסיונרית'. בניגוד לאחרים, אני לא כופה את דעתי".  

אסידון, בן 55, גרוש, אב לשניים, התפלא שהגענו דווקא לזכרון המנומנמת. הסברנו שזה בגלל אותה אמירה של אבתיסאם מראענה, ילידת פוריידיס השכנה, מספר 7 ברשימת העבודה לכנסת, שצוטטה בראיון מלפני למעלה מעשור: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי, הייתי משמידה את זכרון יעקב. תדגיש, בלי להרוג. שתחזרו לארצות הברית או לפולניה. רק אז לפוריידיס יהיה אולי צ'אנס, אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת. מנקה לכם את הבית".

כשהסתובבנו בזיכרון, פגשנו את ניסן סוקולר, שישב עם חבריו במדרחוב וסיפר שעבד בתחזוקת הבית שבו מראענה עבדה בשעתו. "אמרה שהתנהגו אליה לא יפה, התנהגו באצילות ואני מוכן להתעמת איתה", הרים קול. "אני כועס על אי־אמירת אמת, זה מה שאוכל אותי. היא והמפלגה שלקחה אותה ירדו לי מהעיניים".

רק אחרי כמה דקות של שיחה התברר מהחבורה שישבה והורידה צ'ייסרים של וויסקי על הבוקר, שגם ללא עזרת מראענה, סוקולר לא היה מצביע עבודה. הוא בא מבית ימני ותמיד הצביע ימין, אבל גם חברו לשולחן, אברהם נחום, הבהיר שלמפלגה הוותיקה יהיו ביישוב פחות מצביעים. "כל המשפחה שלי היו מערכניקים, אבל המפלגה הולכת ונעלמת, אז למה שנישאר איתה?".

חזרנו לאסידון, שאמר שהגיע הזמן שסיפור מראענה יירד מסדר היום. "בוודאי שהדברים הפריעו, אבל היא התנצלה וזה כוחה של מפלגה, הגיוון", הוא אומר. "ערבים, אשכנזים מתל אביב ומזרחים מהפריפריה. זה מראה על התבגרות האוכלוסייה. אין ויכוח על חומרת העניין, אבל הערבים הישראלים הם האוכלוסייה הכי מוזנחת, ואם הייתי אחד מהם, מזמן הייתי צועק וחוסם כבישים, לך תראה את פוריידיס שמעבר לכביש".

אז ירדנו למועצה המקומית פוריידיס, ששוכנת במרחק נגיעה, על המורדות המערביים של הכרמל. פעם, מתברר, המערך שלט שם ללא עוררין. "מעל 90% היו מערך", סיפר נוואף בריה, תושב המקום. "אבא, סבא, כולם שמו את הפתק, אבל מה התברר? שקרנים, יותר גרועים מאלה שעכשיו. דיבורים ואין מעשים, אז כמה תסלח לבן אדם?".

לכן במשך שנים פוריידיס הייתה בלתי צפויה בכל הנוגע לדפוסי הצבעה בבחירות. "הייתה תקופה שזה היה ביזנס", מספר יוסי איוב. "מפלגות היו לוקחות שייח', או אדם מכובד, ומשתמשות בשיטת תן וקח, מה שעושה היום נתניהו. בא למכובדים, יושב על הרצפה ושותה קפה אחרי שהרס כפרים שלמים, אבל אלה כנראה עדיין מחפשים תקווה. הגיע הזמן שנדע למי אנחנו מצביעים. המיעוט הערבי צריך להיות מלוכד. כסף מעוור עיני חכמים".

יוסי איוב, בעל השם התנ"כי, הוא ערבי, בן 67, תושב פוריידיס, ששימש במשך שנים כמציל בחוף חבצלת השרון. הוא תלה שלט בכניסה ליישוב: "הגיע הזמן שנרים ראש - קול ערבי למען ערבי". "אני בעד לפיד בגלל שהוא שמאלני", הבהיר, "אבל אם תשאל 'לפיד או מחמוד?', אז אני אצביע למחמוד ולא מגזענות. אני רוצה לחזק את המגזר".

מראענה היא אופציה מבחינתך?
"מה אתם מעלים את הוד מעלתה, אפשר לחשוב שהיא קובעת. היא נולדה וגדלה פה, אבל גרה בתל אביב. השאלה הנשאלת מדוע כשאבתיסאם מדברת התקשורת ישר עליה, 'תראו את הערבייה'. יהודים לא אומרים ומתנצלים? רק אלוהים לא טועה. ואם מישהו טועה, אז צריך לתלותו? מה השורה התחתונה? להסית, לחמם?".

בן המשפחה המורחבת של אבתיסאם הוא איימן מרעי, ראש המועצה המקומית. "היא מהמשפחה, שכנה, אבל לא יצא לי לשבת איתה בחיים", מרעי הזמין אותנו לקפה בלשכה. "לא צריך להתרגש, זו פוליטיקה, כולם מתבטאים, גם ליברמן ובנט. אני נגד, כי אי אפשר להתעלם מהשואה ולא לכבד אחרים, אבל לפחות התנצלה".

מרעי הוא איש ליכוד, חבר מרכז המחובר לשרים גילה גמליאל, אלי כהן ומירי רגב. "הליכוד טוב למדינה", חייך. "עזוב את הבלגנים שמסביב, ביבי עובד. קח אותנו, מבחינת תקציבים, מ־2008 ועד היום הכפר קיבל יחס מיוחד. זוכר שבזמנו גדעון סער היה שר חינוך וניצלנו, בנינו לפחות 23 גני ילדים, קריית חינוך, אולמות ספורט. קיבלנו הרחבה בצד המזרחי של 840 יחידות דיור. בעבר רוב המגזר היה מצביע לעבודה, ומה עשו בשבילו? כלום".

סער לא אופציה?
"חבר, בן אדם טוב, חכם, אבל בחר בעיתוי הלא נכון. כמה נשאר לנתניהו, קדנציה? תחכה. שמע לי, בבחירות הקרובות נתניהו יקבל 34 מנדטים, יהדות התורה וש"ס 16 מנדטים. ימינה 10, ואם ביבי חכם, הוא לא ייקח את סמוטריץ' אלא את מנסור עבאס, שעשה שינוי. הרי כל המפלגות היום מרגישות שנעשה עוול למגזר הערבי, רוצות לתקן, בזמן שהרשימה המשותפת לא עשתה כלום. הגיע הזמן שהמגזר יתחבר לחברה הישראלית ונחיה בשלום ובשקט. רוב הבעיות נמצאות בכלכלה ובתשתיות. תשקיע שם ותמזער את בעיית האלימות. אלימות לא ממזערים בסגירת צירים. אתה נראה לי שמאלני לפי המשקפיים, אבל כשתצא מפה תצביע ליכוד".

אור עקיבא

בחירות מרץ 2020:
הליכוד – 56.6%. כחול לבן – 13.8%

באור עקיבא מתגאים בכך שבמצודת זאב שמה של העיר הודגש בזהב מאחר שבימי מנחם בגין הליכוד הצליחה לסחוף שם 97% מהמצביעים. אומנם מאז לא חזרו על ההישג ההיסטורי, אבל אין ספק מי המפלגה המועדפת.

גם בבחירות הקרובות הליכוד כנראה תשלוט באור עקיבא, אבל את מקומה של כחול לבן כסגנית, עשויה לתפוס תקווה חדשה. לכן במטה הליכוד, במתנ"ס המקומי, נערכה פגישת עבודה צפופה עם ח"כ עוזי דיין, בעבר סגן הרמטכ"ל. "אנחנו עושים עבודה סיזיפית", הבהיר לאורח המכובד איציק פטיטו, מראשי הסניף המקומי.

"אנחנו מצליחים לשמר את כוח הליכוד ובניגוד למה שיוצא בתקשורת, ביבי אהוד, מקובל, והשרים שלנו עושים עבודה מצוינת. אנחנו מאמינים ובטוחים שהפעם זה יוכרע סופית והמדינה תחזור לשפיות ולא יימשך הקרקס הנוכחי. אני רק חושש משאננות, שפתאום יאמרו 'ביבי הביא חיסונים, יצאנו מהקורונה'. אסור, חייבים להילחם על כל קול".

רון אלקובי, יו"ר מטה הצעירים של המפלגה באור עקיבא, הוסיף: "יומיים לפני הבחירות אנחנו מתכננים שיירת רכבים ארוכה שתסתובב ותעורר את השטח עם דגלים, פלאיירים ומוזיקה. אסור לשכוח שהסניפים ברחבי המדינה הם זרועות התמנון של המפלגה. צריך תקציב וסניף קבוע שנוכל לעבוד ממנו".

דיין התנצל ואמר שתקציב המטה והשטח נחתך דרמטית בגלל אילוצים. "התמונה שנראית כאן טובה מאוד", האלוף במיל' החמיא לפעילים למרות האמצעים הדלים. "מגיע לכם שאפו גדול, אבל נשאר מעט זמן וצריך להקדיש מאמץ לצירוף כמה שיותר אנשים. לא צריך לבזבז אנרגיות על מי שהוא 'רק לא ביבי', הוא לא ישנה את דעתו בשבוע".

"מי שיש לו ספק, צריך להגיד לו שלנו כמפלגה יש עבר, הווה ועתיד, ואילו אתם הולכים למפלגות שאם לוקחים את ראשן, גדעון סער, מה נשאר? ראינו הרי מה קרה בכחול לבן עם נבחרת יותר טובה. תמפו את מי שמצביע בפעם הראשונה בחיים, שמיניסטים, יודעים מה המחזור של שכבת הגיל? למעלה מ־160 אלף צעירים. ניתן לדבר איתם בהיגיון, 'אל תבזבזו את הקול. תחשבו מי עונה על הדברים שאכפת לכם מהם כמו בריאות, כלכלה, ביטחון'".

נעמה אדלר־בלו, פעילת ליכוד מקיסריה הסמוכה, הבהירה לדיין: "אותי מטריד שספירת הקולות תהיה ללא זיופים, כי פה אנחנו מאבדים כל בחירות 4־5 מנדטים. אסור לוותר. אני הדלקתי את התמיכה בקיסריה אחרי מה שראיתי שעושים לראש הממשלה שלנו, איך מתעללים באיש באופן סיסטמתי".

דיין חייך ואמר לה: "אנחנו לא מתעסקים כעת בכל העולם נגדנו, אלא באיך מנצחים". כשיצא מהפגישה, בדרכו ליעד הבא, סיפר: "אני נוסע מפה לבנימינה, כי אנחנו מנסים לגרום לכל האנשים שלנו להצביע. לא רוצים להיות תלויים בסחיטות ולא בפריטטיות. פעם מישהו אמר על מערכת בחירות 'תתחיל אותה כאילו זה 0-0, אל תסמוך'".

חברי הסניף המקומי נשארו לסגור דברים אחרונים עם האיש החזק, מימון לוי, שבדרך כלל מסכם בלחיצת יד וקריצה, רק שהפעם מדובר בקרב נגד חברים, שהיו עד לאחרונה אנשי ליכוד והחליטו לבחור בתקווה חדשה וסער, מה שמאיים לעורר מלחמת אחים.

"לכל אחד יש מחליף, השאלה איזה תוצאות אתה מביא", הסביר מימון, יו"ר הסניף המיתולוגי באור עקיבא. "היום מה יש חוץ מביבי בעולם? תראה איך מדברים ומתייחסים אליו. למי עושים חשבון, לגנץ, סער? הם לא יודעים איך לצאת מישראל".

פטיטו, יד ימינו של מימון, הוסיף: "בגלל שסער בוכרי, הוא בונה על העדה הקווקזית, ומי שמכיר את העדה, בעיקר את הוותיקים, גם אם יחתכו להם את הידיים הם לא יודעים לשים פתק אחר חוץ מ'מחל'. גדעון חבר, שמחתי שהתמודד בפריימריז, אבל השגיאה היחידה שהוא יצא נגד ראש המפלגה ואמר 'זוז הצדה'".

נתניהו, שמתגורר מעבר לכביש, בקיסריה, היה ונשאר השליט הבלתי מעורער מבחינתם. אדלר־בלו החזיקה ביציאה פוסטר שעליו התמונה ומעליה הכיתוב "אהוב שלנו". "גדעון לא מהווה איום, לא מכירה אף אחד שמצביע לו ואני מכירה הרבה ליכודניקים", זלזלה. "אני גם לא בוטחת באיש ולא חושבת שהוא ימין. על ביבי, לעומת זאת, אני מתה, כי הוא הגשים לי את כל החלומות ותאמין לי שאם היה מזיק, הייתי שונאת אותו".

לסער יש תומכים, אפילו חברים טובים של אלה שפגשתי בסניף הליכוד. חברת ילדות של פטיטו היא אילנית חפוטה, שמנהלת סניף של ארגון "מאיר פנים" באור עקיבא, המספק הסעדה יומיומית לנזקקים. "הייתי מזוהה עם ביבי, אפילו הפעלתי אנשים למענו, אבל הממשלה הזו לימדה לשנוא, ואני מלמדת כל חיי לאהוב, ולכן בחרתי בגדעון", סיפרה כשנפגשנו.

"צריך אומץ לבוא ולהגיד 'מספיק, שבעתי, זו לא המדינה שחלמתי עליה'. אני אוהבת את פטיטו, שרופה עליו. אחרי הרבה לבטים הלכתי אליו והודעתי שאני יותר לא עם הליכוד. הוא לא קרא לי בוגדת ולא ניבל את הפה, אבל אני שומעת אחרים ואומרת להם שמאחר ואף אחד לא קידש אותי, לא ביבי ולא גדעון, אלא רק שמעון חפוטה, אז אני לא בוגדת באף אחד. חשוב לי להיות נאמנה לעצמי".

מה גרם לך לשנות דעה דווקא עכשיו?
"היום אחד המטופלים כאן צעק 'ביבי אמר שאין קורונה', אז לימדו אותנו, הימניים, להגיד 'רק ביבי' ולפני זה 'רק בגין', וזה בסדר עד שזה לא בסדר, בטח כשאתה משפשף עיניים ורואה תור של אנשים רעבים. אנחנו מאכילים היום 3,400 פיות, ולפני המגיפה לא בישלנו. התחלנו במאות וזה קפץ לאלפים, ולא רק באור עקיבא אלא גם בחדרה, פרדס חנה והסביבה. נהיה כאוס במדינה".

אל החדר נכנסה סבתא מלכה, אישה בת 77, המתנדבת כל יום לצדה של אילנית. אצלה אין בכלל שאלה למי תצביע. "רק ביבי", צעקה, "יהיה גנב, פושע, זיין, אני רק ביבי. בדם שלי ביבי".

אילנית, שיש לה קול רועם, חייכה הפעם. "שרופה עליה, היא מכירה את הוריי ואת סבתא שלי, ואם הייתי יושבת איתה שעה, הייתי יכולה להפוך אותה, אבל זו הדמוקרטיה", היא אומרת. "אם זה מה שהיא אוהבת, זה מה שצריך להיות. רק שזה מה שגרם לי לבחור משהו אחר, כי יש קודם את ביבי והוא תופר את המדינה לפי מידותיו".

בקבוצת תומכי סער אפשר למצוא אנשי צבא, פעילים חברתיים וגם את ראש המועצה לשעבר, עו"ד שלום שבתאי, שמשמש כראש הסניף המקומי. "בבחירות האחרונות הצבעתי ליכוד, וגם התפקדתי בזמנו למפלגה", שבתאי הודה. "זו ההתנהגות של ביבי שגרמה אצלי לשינוי. הזחיחות, הזלזול בבוחרים. קצת צניעות לא תזיק".

"אני לא תומך בגנץ, אבל הוא חיפש את טובת המדינה, ואתה בא ומזלזל בו ומפר הסכמים? הייתי מורה ומנהל בית ספר, וזו לא הדמות לחיקוי שאני מחפש. אני רואה את התגובות המתלהמות ברשתות, אז כתבתי בפייסבוק שאיש חכם אמר 'גם אם אני לא מסכים איתך, אכבד את דעותיך'. אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, תנו לאנשים לבחור במי שהם רוצים".

תומכי סער פתחו קבוצת וואטסאפ של כ־70 פעילים, וביום שנפגשנו הם אירחו את בני בגין, כשלפניו היו שם יפעת שאשא ביטון וזאב אלקין. "אני סקפטי לגבי שינוי בהנהגה וחושש שנגיע לבחירות חמישיות", שבתאי נשמע מודאג. "לצערנו, אנחנו לא מתרוממים בסקרים, אבל צריך להמשיך ולהיאבק. אני אומר לפעילים שכל אחד חייב להרגיש כאילו המדינה עומדת על כתפיו".

בימים האחרונים שלפני הבחירות תהיה כאן מלחמה מלוכלכת?
"לא ניתן לזה לקרות, לא ניגרר. אנחנו מכירים את אנשי הליכוד, הם חברים. מדובר בסכסוך קטן בתוך המשפחה".

ראש העין

בחירות מרץ 2020:
הליכוד – 40.1%. כחול לבן – 35.1%

ראש העין גדלה בקצב מטורף. אם ב־2005 היו בעיר 37 אלף תושבים, אז לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף 2019 כבר גרו שם כ־62 אלף תושבים, והמספר רק הולך וגדל. אם מדברים על פוליטיקה, העיר הוותיקה נחשבת לליכוד שורשית, ואילו החדשה התאימה ככפפה לאזרח מספר אחת - רא"ל במיל' בני גנץ.

רק שאת התקווה לשינוי החליפה האכזבה עם כניסת כחול לבן לממשלת נתניהו. חלק גדול מהתושבים לא ישכח את התחושות הקשות גם כשיגיע בשבוע הבא לקלפי. "הבן אדם פסול", אמר לנו דוד, שכן של גנץ. "אין כזה דבר שלא הייתה ברירה. אם היו הולכים עם המשותפת, היו יכולים להקים ממשלה, ונתניהו היה הולך. גנץ לא איש טוב, ואני לא בטוח שהוא נאיבי. הוא הונה למעלה ממיליון איש. יש פה כעס גדול, כי רבים הצביעו עבורו. אני בעצמי יצאתי להפגין מול ביתו".

ההפגנות הן אולי מה שגרם לגרעין הקשה של כחול לבן בעיר להמשיך לעמוד לצד השכן. "פגשתי אנשים שהפגנתי איתם בעבר כתף אל כתף והם הפכו לביביסטים, כנראה שזה חבוי בכל אחד מאיתנו", אומרת גליה יודלביץ, שעומדת בראש סניף כחול לבן בראש העין. "בזמנו ארגנו קבוצה שתתמוך במשפחת פרקש, מקיסריה, אחרי שהפגינו נגדה. יצא לי לדבר עם מישהי וכשהיא גילתה שאני מהמפלגה, היא אמרה 'אני מתעבת את מי שמצביע כחול לבן'. אמרתי 'גשי לפארם הקרוב וקני אקמול נגד שנאה'. זה כואב".

גם טלי עמית החליטה שהיא כחול לבן אחרי הפגנה סוערת במיוחד ליד בית משפחת גנץ. "הפגנת קריים מיניסטר הוציאה אותי מדעתי, ואני לא בן אדם שנדלק מהר", העידה על עצמה. "עמד שם מישהו עם מיקרופון וצרח 'הילדים של בני גנץ, אנחנו נתלה אתכם בכיכר העיר, נגרור אתכם החוצה, לא תמצאו שידוך'. עלה לי הדם לראש. אמרתי 'עד כאן'. ניגשתי לאחת המארגנות ושאלתי 'מי זה?' היא לא רצתה לומר, כי היא הבינה שמישהו הלך רחוק מדי. הלו, הפגנו איתכם בבלפור, אפילו עמדנו ליד בית גנץ כשרצינו שביבי ילך, אבל זה? אם הייתה לי התלבטות, היא נגמרה".

טלי נשואה לעומר, איש הייטק, ולהם שלושה ילדים. שאלתי איך לא התייאשו מהחליפי אחרי מה שעברו בשנה האחרונה. "לא אסתיר שהייתי מאוכזב כשהוא עמד לקבל את ההחלטה להצטרף לנתניהו", עומר סיפר. "אבל היו שלושה סבבי בחירות, וזו הייתה תקופה שאנשים פחדו לצאת מהבתים ונכנסנו לבלתי נודע. בחירות רביעיות היו משאירות לנתניהו ממשלת מעבר שבה היה עושה מה שהוא רוצה".

"גנץ לקח לביבי חצי מהכוח, המשרדים שכחול לבן נמצאת בהם הם חלומו הוורוד של המרכז־שמאל. ציפיתי מיאיר לפיד שכמנהיג ייכנס איתו. תחשוב שאם כחול לבן הייתה נכנסת לממשלה עם 35 מנדטים, הכל היה נראה אחרת. אז גנץ משלם כעת מחיר כמו גבר, ואני רואה בן אדם שטובת ישראל לנגד עיניו. אני רוצה שהוא יהיה המודל של ילדיי ולא ביבי".

נשארתם מיעוט.
"רבים ממצביעי כחול לבן לא מוכנים להיחשף, בגלל מה שקורה ברשתות החברתיות והעליהום. לפעמים אני חושב שתוקפים אותי תומכי נתניהו ומתברר שאלה אנשים שהלכו איתי יד ביד ברחוב. תראה, אין מצב שבני לא ייכנס לכנסת. עשו קמפיין שלם 'תפרוש' והוא רק התחזק. אנשים ברשתות חושבים שאנחנו בוטים, לא מבינים שיש אזרחים שמאמינים בדרך שלו ושאכפת להם מהמדינה".

טלי הוסיפה: "אני לא מעיזה להגיד לאנשים שמצביעים לזליכה 'אל תצביעו'. בן אדם צריך ללכת עם מה שהוא מרגיש, ומצדי אם הוא מרגיש שהפיראטים מייצגים אותו, זה גם בסדר. לכן אני נמנעת מלריב עם מצביעי יש עתיד, כי אני שמחה שייכנסו לכנסת, יש שם אחלה אנשים. כל אחד צריך להצביע על פי צו מצפונו".

אם כן, כעת המאבק בצדה הזה של ראש העין הוא בין יש עתיד, שתלך ותגדל, לבין שרידי כחול לבן. "האוטומט היה לחזור ליש עתיד, אבל אני לעומת המצביעים שלה, ששונאים את כחול לבן, לא שונאת אותם", אומרת יודלביץ. "אני חושבת שבני עשה, ולפיד העדיף לצעוק מהאופוזיציה, ובין השניים אני בוחרת בבני. הרגשתי כעת שאני צריכה להרגיע את הרוחות, ואם פחות ארוץ ברחובות, אז גם יש עתיד תתאמץ פחות ולא ייווצר בינינו קונפליקט".

ביש עתיד כבר מוכנים. מנגנון המפלגה משומן ומאורגן, לכן אפשר להבחין באילן אפלבוים, ראש הסניף המקומי, בטוח בעצמו. "אני לא צריך לשכנע אף אחד", צחק על כוס אספרסו כפול. "אני דמות מוכרת, גם בפייסבוק, יש לי לשון חדה. אחרי שגנץ חבר לביבי, פגשו אותי אנשים שאני לא מכיר אישית ודיברו על המהלך, וקראו לו בגידה. אז פה ושם אולי נשארו אנשים שבכל זאת גנץ גר לידם, הם חברי משפחה, כאלה שפחות מעורים בקטע הפוליטי, חושבים שהוא בא להציל את המדינה, איש טוב. איזה טוב ואיזה נעליים?".

אפלבוים מחזיק את סניף יש עתיד המקומי מסוף שנת 2014. הוא מרגיש שהמפלגה היא בשר מבשרו. "אני נפגש עם יאיר לפיד בערך כל שלושה חודשים, יושבים לחצי שעה של קפה ומדברים על כל דבר בעולם", עדכן. "יום אחד אמרתי לו 'היית החבר הדמיוני שלי כשטרם הכרנו. הייתי פותח את הטור שלך בעיתון, מסיים לקרוא וברוב המקרים הייתי אומר כוס אוחתק, איך הוא צודק'. כשיאיר הלך לפוליטיקה, הוא פשוט דיבר אליי בצורה ברורה. זו לא מפא"י של פעם או הליכוד עם 'שטחים, לא שטחים', אלא מעמד ביניים, שבטים. קול בהיר וחזק בתוך החשיכה".

עם שלטון יחיד זה יותר קל.
"בחיאת ראבק, יאיר אף פעם לא החליט לבד, תפסיקו עם זה. היה לו את שלח, שהתייעץ איתו, ונראה לך שמיקי לוי ייתן שיחליטו בשבילו, או שיקבעו לאלעזר שטרן? בסוף בן אדם אחד צריך לקבל החלטה".

הוא אפילו לא רצה להכריז שהוא רץ לראשות הממשלה.
"ומה הבעיה? יותר חשוב כרגע שביבי יזוז מאשר שיאיר יהיה ראש ממשלה. חד וחלק וגם אם זה נאמר כטקטיקה. חשוב למדינה, לי, לילדיי ולנכדה שלי".

קדומים

בחירות מרץ 2020:
ימינה-הבית היהודי-האיחוד הלאומי - 61.1%. הליכוד – 28.9%

יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', מתגורר בהתנחלות קדומים שבשומרון, שם אין ספק לאיזה צד במפה הפוליטית התושבים יצביעו, השאלה היא רק לאיזו מפלגה - הימין של סמוטריץ', או היומרה של נפתלי בנט וימינה.

לפי הכרזות הפרושות ביישוב, לא צפוי מאבק קל. "בחרתי עד עכשיו בליכוד, וזו הייתה הבחירה הנכונה, אבל נתניהו נמצא במלחמת הישרדות כדי לשמור על עצמו", הסביר תומר דואני, תושב קדומים, צלם ונגר לפרנסתו. "אני אלך כעת עם סמוטריץ'. הדעות שלו רציניות, הוא עקבי, איש ביצוע. אנשים כאלה אני רוצה, ואילו לבנט אני לא מתחבר, אחד שבטוח שהוא יודע הכל. לא מתייעץ, לא מקבל את דעת הרבנים".

בקדומים, היישוב היהודי הראשון שהוקם בשומרון אחרי מלחמת ששת הימים, מתגורר דניאל שילה, ששימש בעבר כרב היישוב והוא נחשב מראשי תנועת ההתנחלות ביש"ע, היה פעיל במשך עשרות שנים במפד"ל ועד לפני מספר חודשים חבר מרכז הבית היהודי.

"חשבתי שצריך להיות איחוד, כי זה בעצם אותו לב, אותם אנשים, אבל הפילוג היה עצבני, סוער ומהיר", הוא הודה כששוחחנו בביתו. "מדובר בשתי קבוצות שברוב הדברים שואפות לאותה מטרה, אם זה בנוגע לאווירה הדתית של הארץ, התבססות נוספת של המשפט העברי, שירות בצה"ל. אי אפשר לומר שאנחנו קרועים, אפשר לומר שעקב הנטייה הכללית לחדד ניגודים ולתת ציונים, זה פוגע גם בציבור שלנו".

במי תתמוך בבחירות הקרובות?
"האיש שמוביל את הקבוצה הקרובה ביותר לעמדותיי והשקפותיי זה בצלאל סמוטריץ' והציונות הדתית. אגיד לך, נתניהו כבר הרגיז אותנו בכל כך הרבה דברים שאני לא שונא, אבל בהחלט אשמח אם הוא יתחלף והייתי שמח אם בנט יהיה המחליף. בנט הוכיח את עצמו בכל תפקיד שעשה. לא רואה שהוא נופל מגדעון סער ובוודאי לא מיאיר לפיד".

למה שלא תצביע בשבילו?
"יש דבר שנקרא הובלה פוליטית ויש הובלה אידיאולוגית. בנט בעיניי הוא מוביל פוליטי, ואני מחפש גם את המוביל האידיאולוגי, החריף, ומבחינה זו אני מסתכל על סמוטריץ' ואורית סטרוק שנמצאת איתו, שהיא בעיניי כוח פוליטי ואידיאולוגי".

בן גביר כשותף של סמוטריץ' ראוי מבחינתך?
"אילוץ פוליטי. אני לא אומר שהוא פסול, אבל בהחלט לא מועדף. היה חשש שהוא לא יעבור את אחוז החסימה ואז יפיל את כל הימין, זה מה שנקרא 'הכרח לא יגונה'".

בנט יכול להיות ראש ממשלה?
"לדעתי העם עדיין לא בשל בכדי לתמוך בבנט או בסמוטריץ' לראשות הממשלה, אבל זה יכול לקרות בעתיד. התהום יותר בולטת בתקשורת, ברשתות החברתיות ועל ידי אנשים שמקצינים, כי בסך הכל אני לא רואה היום מצד האדם ברחוב את יחס הבוז שהיה פעם כשהיו מתארים אותך כמפגר ולא מתקדם. אנשים מקבלים כמובן מאליו שיש ראש מל"ל וראש שב"כ ומפכ"ל, לכן אני לא רואה כבלתי אפשרי שאחד כזה יום אחד יהיה ראש ממשלה".

לא מזמן נולד הנין ה־27 של הרב שילה, שבקרוב יחגוג יום הולדת 83. יש לו 62 נכדים ושבעה ילדים, ולפני ארבע שנים איבד את בתו ממחלה קשה. שילה נזכר שפעם פגש את מוטי קירשנבאום המנוח, שאמר לו "אתם לא משפחה, אתם עם".

"כבר בגיל צעיר הייתי חבר בהנהלת המפד"ל, שהייתה ממלכתית, אבל הציונות הדתית של היום היא עוד יותר ממלכתית", שילה הפתיע. "המנהיגות כעת הרבה יותר בטוחה בעצמה. המפד"ל הלך בזמנו עם מפלגת העבודה, כי לא הייתה לו ברירה והעבודה רמסה אותו. יש היום איזו נטייה להשתלבות בליכוד, אבל מהליכוד אנחנו חוטפים על הראש במשך שנים בגלל הגישה שבגללה הוא מהסס לקבוע ריבונות ולקבוע התיישבות. אצל סמוטריץ' ובנט לא תמצא את זה".

השמש שקעה על קדומים. בפינת היישוב, ממש בבית האחרון, גרה משפחת חזנוב־טנג'ר. ילנה עלתה באמצע שנות ה־90 מקלינינגרד, עיר נמל על חוף הים הבלטי. היא התגוררה ברמת גן, הצביעה לליברמן, היה זה בעלה שביקש לעבור לקדומים והיא התעקשה בפעם הראשונה לנסוע עם אפוד. היום, אחרי 14 שנה ביישוב, היא גיבשה דעה.

"אני מצביעה לליכוד", סיפרה. "אם אתה מקשיב לבנט וסמוטריץ', אתה מבין שהם לא מספיק מבושלים. אני אוהבת את בן גביר, מה שהוא אומר קונה אותי, אבל חכה קצת, אולי בעוד ארבע שנים זה יקרה ואת הקול שלנו ישמעו, הרי גם לנו מגיע".