הליכוד בראשות בנימין נתניהו יורדת בסקר מ־33 ל־31 מנדטים. מנדט אחד עובר למפלגת הציונות הדתית-עוצמה יהודית בראשות בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שעולה מ־12 ל־13 מנדטים, ועוד כמנדט זולג למחנה הממלכתי בראשות בני גנץ וגדעון סער, שעולה אף היא מ־12 ל־13 מנדטים. יש עתיד יציבה עם 24 מנדטים.
ש"ס בראשות אריה דרעי שומרת על מעמדה כרשימה החמישית בגודלה עם 8 מנדטים, ואחריה יהדות התורה בראשות משה גפני - יציבה עם 7 מנדטים.
ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מתחזקת במנדט ועולה ל־6 מנדטים. העבודה בראשות מרב מיכאלי מאבדת מנדט ויורדת ל־5 ומשתווה בכך למספר המנדטים של מרצ. בתחתית נמצאת חד"ש־תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי, שמקבלת 4 מנדטים, כמו רע"ם בראשות מנסור עבאס.
מתחת לאחוז החסימה - הבית היהודי בראשות איילת שקד, שהתחייבה לרוץ עד הסוף והכחישה קיום משא ומתן על פרישה מהתמודדות. היא נחלשת ויורדת מ־2% בסקר הקודם ל־1.9% בסקר הנוכחי.
בהמשך הרשימה צועדת חופש כלכלי בראשות אביר קארה, שעולה ל־1%. גם המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה עולה מ־0.5% בסקר הקודם ל־1% בסקר הנוכחי. סוגרת את הרשימה מפלגת צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר, שמתרסקת מ־0.7% ל־0.4% בלבד.
כאמור, בסיכום הכללי נחלש גוש נתניהו במנדט ל־59, וגוש מתנגדי נתניהו עולה במנדט לכדי 57 מנדטים, כשבתווך נמצאת חד"ש־תע"ל עם 4 מנדטים. בשורה התחתונה - מבוי סתום.
עוד נבדק בסקר: אם נתניהו לא יצליח להגיע ל־61 מנדטים התומכים בממשלה בראשותו, מי מבין השניים מתאים יותר להיות ראש ממשלה - בני גנץ או יאיר לפיד. במקרה כזה הציבור נוטה מעט יותר לראות את לפיד כמתאים: 35%, לעומת 27% הרואים את גנץ כמתאים. 38% לא יודעים. תומכי נתניהו נוטים יותר לגנץ (35% לעומת 10% ללפיד), ואילו מתנגדי נתניהו ברובם רואים את לפיד כמתאים יותר (68% לעומת 23% לגנץ).
בסקר השתתפו 1,433 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט. הסקר בוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה, יהודים וערבים כאחד. הסקר נערך ב־28־29 בספטמבר 2022. טעות הדגימה המרבית: 2.6%.
התרעות פיקוד העורף