מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם היום (ראשון) מסמך מיוחד לקראת הבחירות החמישיות שייערכו ביום שלישי הקרוב, בו מרוכזות התשובות לשאלות הבוערות ביותר.
מתי ולמה מתקיימות בחירות?
האם יש מדינות נוספות שיש בהן רצף דומה של בחירות?
בבדיקה שנערכה בנושא זה בדמוקרטיות ותיקות נמצא כי בעשור וחצי האחרונים במדינות שלהלן התקיימו שתי מערכות בחירות לפרלמנט בתוך כשנתיים: ארגנטינה, אוסטריה, קנדה, יוון, יפן, איטליה, הולנד, פולין, ספרד ובריטניה.
המקרה היחיד שבו נערכו שתי מערכות בחירות במהלך אותה השנה, בדומה לשתי מערכות הבחירות שנערכו בישראל בשנת 2019 ,אירע בספרד, אף הוא בשנת 2019 .שתי מערכות הבחירות בספרד היו חלק מרצף הבחירות שאפשר לומר כי הוא הדומה ביותר לרצף הבחירות הנוכחי המתקיים בישראל: ארבע מערכות בחירות בארבע השנים 2015−2019.
גם בבריטניה שררה אי-יציבות פרלמנטרית בשנים האחרונות, ואזרחיה הלכו לקלפיות שלוש פעמים בשנים 2015−2019. במדינות מסויימות מתקיימת תחלופה תכופה של ממשלות, אולם הדבר לא גורר בהכרח גם קלפיות רגילות את פיזור הפרלמנט, אלא מוקמות קואליציות במסגרת הפרלמנט המכהן.
מי זכאי להיבחר?
אזרחי ישראל שגילם 21 ומעלה, למעט בעלי תפקידים בכירים במגזר הציבורי, לדוגמה: רבנים ראשיים, שופטים, מבקר המדינה, הרמטכ"ל, נגיד בנק ישראל ועובדי מדינה וקצינים בכירים.
מה ההבדל בין מפלגה, רשימה וסיעה?
מהו אחוז החסימה?
אחוז החסימה הוא שיעור מסוים מכלל הקולות הכשרים שרשימה חייבת לקבל כדי להיכנס לכנסת.
מי מממן את הוצאת הבחירות של המפלגות?
מקורות ההכנסה העיקריים של המפלגות בתקופת הבחירות הם מימון ציבורי (מאוצר המדינה) ותרומות בסכומים מוגבלים. הסכומים שהמפלגות מקבלות מחושבים לפי מספר יחידות המימון שהן זכאיות לקבל ולפי גובה יחידת המימון, אשר כיום עומד על 6.1 מיליון ש"ח.
איך נערך המדגם ביום הבחירות?
המודל הסטטיסטי שעל פיו נערך המדגם בנוי על תשאול משתתפים על הצבעתם סמוך לקלפיות נבחרות ברחבי הארץ שבהן הם הצביעו, אשר אמור להניב תוצאות זהות לתוצאות האמת. כאשר המצביעים יוצאים מקלפיות האמת, הם מתבקשים לחזור על הצבעתם בקלפי המדגם באופן זהה להצבעתם בקלפי האמת.
ההשתתפות במדגם הקלפיות היא חשאית לחלוטין. המודל הסטטיסטי מתרגם את תוצאות המדגם לתחזית כלל-ארצית. המדגם שמתפרסם בשעה 22:00 מתבסס על תוצאות שנאספו מוקדם יותר ממועד סגירת הקלפיות, כדי להשאיר זמן לעיבוד הנתונים.
פרסום תוצאות המדגם בסיום יום הבחירות זוכה לעניין רב משתי סיבות מרכזיות, שהעיקרית בהן היא פשוטה: הסקרנות הרבה בדבר תוצאות הבחירות. אמצעי התקשורת המפרסמים את המדגם יכולים לספק את העניין הציבורי הרב עוד לפני שתוצאות האמת זמינות. במידה מסוימת התחזית חשובה גם למפלגות ולמועמדים שלהן בבחירות, ויש בה מעין אות פתיחה לניהול מגעים לגיבוש קואליציה אף לפני פרסום תוצאות האמת.
התרעות פיקוד העורף