"כיום, באמצעות הרשתות החברתיות, ניתן להפיץ שמועות כוזבות, לקדם 'פייק ניוז', להסית ולהקצין שיח, לגרום נזק למועמדים ולמפלגות, להרחיב קרעים חברתיים ולהביא את קמפיין הבחירות לתהום של קיצוניות, חוסר אמון, עדתיות ואלימות", מסביר ויימן.
לדבריו, "החברה הישראלית מפולגת ומפוצלת. יש בה סכסוכים דתיים, כלכליים, חברתיים, אתניים, לאומיים ואידיאולוגים. שיח מסית יכול להעמיק חלוקות, להרחיב פערים וליצור קיטוב והקצנה".
בבחירות האחרונות היה חשש ממעורבות רוסית בתהליך הבחירות, בדומה לחששות של ארצות הברית בשנת 2016. לפני ההצבעה באפריל, שחרר ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, הצהרה בנוגע ל"כוח זר", שניסה להשתמש ביכולות סייבר כדי להתערב בבחירות.
עם זאת, כאשר מדובר ב"מתקפות רכות", בהן שינוי השיח ברשתות החברתיות, "הקושי שיעמוד בפני ההגנה הישראלית יהיה גדול יותר", לדבריו. "כל אחד יכול לשבש את הפעילות ברשתות החברתיות, והיכולת לשלוט בתוכן ולחסום אותו נמצאת בידי חברות פרטיות, כגון פייסבוק, גוגל ומייקרוסופט, שכבר הוכיחו כי הן חסרות אונים במקרים מסוימים", מסביר וימן.
"מכיוון שישראל היא אחת החברות המותקפות ביותר בעולם על ידי שחקנים וירטואליים, חלק מהפתרונות הפוטנציאליים שהוצעו כבר נבדקו בישראל", מוסיף החוקר מאוניברסיטת חיפה. ואולם, לדבריו, "בהתבסס על הבחירות האחרונות שהתקיימו לפני חמישה חודשים, אני לא חושב שנגלה כי השפעת הסייבר לא קיימת יותר. זה כמו משחק שחמט: אתה עושה מהלך כדי להגיב למהלך שלי. ככה זה במרחב הסייבר".
התרעות פיקוד העורף