בעוד פחות מחודש יתקיימו הבחירות לכנסת ה־21. כל אזרח שהגיע לגיל 18 עד ליום הבחירות ושפרטיו מופיעים בפנקס הבוחרים יהיה זכאי להצביע, ובקרב תלמידי כיתות י"ב, אלה שחגגו רק לא מזמן 18, זהו אחד מצעדיהם הראשונים במימוש זכותם וחובתם כאזרחי המדינה.
 
דללין דסטאו, תלמיד י"ב מעפולה, שעלה לארץ רק לפני שש שנים, יצביע לכולנו. "כשקיבלתי את ההחלטה למי להצביע השוויתי את הסיפור שלי לסיפור של השר משה כחלון", הוא מסביר."הוא הגיע מהמקום הכי נמוך, עזב את בית הספר ופרנס את המשפחה, הוא מסתכל על האוכלוסיות החלשות, הוביל כבר הרבה דברים עבורן ובא לעבוד".
 
אתה מתרגש? 

"מצד אחד כן, אבל מהצד השני הצבעתי כבר בבחירות לרשויות המקומיות אז זה לא כל כך מרגש אותי. אבל הידיעה שהקול שלי יכול להשפיע, ואני יודע שאני נותן אותו לסיעה הכי נכונה שמאמינה בדרך שלי, היא טובה".
 
עילי ורשבסקי מתל אביב עדיין מתלבט למי הוא יצביע, אך ככל הנראה מפלגתו של בני גנץ תקבל את קולו. "אני חושב שאצביע לכחול לבן, כי הגיע הזמן להחליף את הליכוד. לא נראה לי הגיוני שראש ממשלה יישב עם כתב אישום ואני רוצה לתת להם צ'אנס, לראות אם הם יצליחו להרכיב ממשלה נורמלית. אני לא רואה מחליף חוץ מהם". על כך שיצביע לראשונה בבחירות לכנסת הוא אומר: "הצבעתי בבחירות לרשויות המקומיות אבל זה כבר גודל אחר, זו אחריות". 

מה לדעתך צריך לשפר בתחום החינוך?
"להגדיל את משכורות המורים - מתי שהמורה יהיה מרוצה מהשכר, הוא ילמד טוב יותר. להוסיף להם פינות עבודה, שיהיה להם מרחב. שיהיו פחות ילדים בכיתה - אנחנו בכיתה 40 ילדים, ואם יהיו פחות תלמידים הם יקבלו יותר יחס אישי ויהיו פחות הפרעות. מורה לא יכול להשתלט על כיתה כזו גדולה, בעיקר לא מורה חדש".
 
גם ליהי מתל אביב עדיין לא בטוחה למי תצביע. "אני מתלבטת בין כחול לבן לכולנו. כחול לבן עדיין לא הגדירו את הדעה שלהם מספיק ברור. הם ארבעה אנשים שכל אחד מהם דוגל במשהו קצת אחר, ולא ברור מה הם חושבים. מבחינת ביטחון הם יוכלו להוביל את ישראל למצב יציב ובטוח, אבל מבחינת החזקת השלטון יציב - לא נראה לי שהם יהיו מסוגלים לזה, בגלל חוסר הניסיון שלהם בפוליטיקה".
 
למה כחלון? 
"הוא ימין שקול, לא עושה מלחמות, פשוט עושה מה שצריך לעשות, אבל אני חושבת שהליכוד ייבחר כי זו מין ברירת מחדל והרגל של הציבור - העם שלנו לא אוהב שינויים וגם ההורים שלי עדיין ימשיכו להצביע הליכוד, אבל האחים שלי יצביעו לזהות ולמרצ".
 
"אני מפחדת, לא מתרגשת", אומרת ליהי. "כי אני לא באמת רואה מנהיגים שיכולים לייצג את המדינה שלי ושאני אהיה שלווה. אני רואה בכל פעם בכנסת את ההתנהגות של הח"כים ואני בהלם, איך אנשים מבוגרים מדברים אחד לשני בלי שום טיפת מחשבה או אכפתיות, זה מזלזל וזה גורם לי לגחך קצת. הבחירות האלה קשות - הבחירה תהיה במי שחטא פחות. אני אחליט סופית רק כשאהיה בקלפי".
 
רון קריספין מקיבוץ שריד, שרק השבוע יחגוג 18, כנראה יצביע לעבודה. "יש במפלגה ח"כים שחשוב לי שייכנסו, כמו סתיו שפיר, שלי יחימוביץ', עמיר פרץ ואיציק שמולי. אני מרגיש שהם באו לעבוד ולשרת את הציבור, הם דואגים לאוכלוסיות היותר מוחלשות. חשוב לי להשפיע ואני רואה את זה כזכות דמוקרטית. אני מאוד שמח שיש לי את האופציה להצביע השנה, גם כי המאבק צמוד וכל קול משפיע וזה חלק מהזכות והחובה שלי כאזרח".
 
בין המתלבטים, גם ליאור הרוש מטבריה. "אני מאמין שאדע למי אצביע רק כשאהיה בקלפי. אני נוטה למרכז־ימין, אבל זה יכול להשתנות. במה זה תלוי? - אני הולך לעבור על המצעים של המפלגות ולראות מי האנשים שברשימות".