רוב אזרחי ישראל ממוקמים במרכז המפה הפוליטית, עם נטייה קלה ימינה או שמאלה. ככאלו - עלינו להשתחרר מכבלי האמוציות ומהביקורתיות הישראלית הטיפוסית, ולקוות שבנימין נתניהו ימשיך לכהן - לא עבורו, אלא עבורנו - כראש ממשלה. נכון לעכשיו, דומה שאיש מהטוענים לכתר - גנץ, לפיד, גבאי - אינם מסתמנים עדיין כחלופה מספקת. אנחנו חיים בישראל, לא בדנמרק או בקנדה. ישראל נאלצת עדיין לחיות על חרבה ועל עוצמתה הביטחונית. צריך כאן מנהיג חזק, מנוסה, ביטחוניסט לפני הכל, עיקש, חבוט דיו, כדי שיידע להתמודד עם כל קשיי היום יום שסביבנו ובתוכנו.
מול נתניהו מתמודדים אנשים מצוינים. כן, מצוינים. בני גנץ הוא איש מצוין ועתיר זכויות, אבל אין לו דקת ניסיון פוליטי, וראוי שילמד את המקצוע דרך הרגליים – כח"כ וכשר, ואז – שיחזור ויבקש את קולנו. רב־טוראי לא קופץ ישירות לדרגת רב־אלוף. גם יאיר לפיד הוא איש מצוין. הוא ויתר על קריירה תקשורתית וספרותית נפלאה ועל פרנסה בטוחה למען ארצו. הוא עיקש, לא מוותר, יש בו את הפוליטיקאי, אבל חסר בו הביטחוניסט.
אבי גבאי הוכיח לאחרונה שהוא ניחן בתכונות של מנהיג אמיתי – כשהיה הראשון שדאג להרחקתו סוף סוף של איתן כבל. על הצעד הזה, וכך גם על הדחתה של ציפי לבני, הוא ראוי למחמאות. בלי נאמנות – אין חברות. גבאי הגיע מהמעברה, עשה דרך מרשימה, אך גם הוא ודאי מבין שזמנו לראשות הממשלה טרם הגיע. אז אם נניח בצד את הרגשות, נחשוב מהראש ולא מהבטן, דומני שנגיע למסקנה שאין לנו כעת את הפריבילגיה להחליף את נתניהו. 

ברור שיש עוד המון מה לתקן – למשל החובה להציל את מערכת הבריאות הקורסת, אבל הבחירות האלה – כקודמותיהן – הן בראש ובראשונה לא על איכות חיינו, אלא על עצם חיינו כאן! שתי סכנות מרחפות מעל הצורך שנתניהו ימשיך: לאחת קוראים מנדלבליט, לשנייה קוראים נתניהו. 
אני לא מקנא במנדלבליט, שחייב, בצדק, להגן על כולנו כדי שנמשיך לחיות במדינת חוק. אבל הביטחון שלנו, החיים שלנו, חשובים כרגע הרבה יותר מהדחיפות לעשיית צדק עם נתניהו. אף שעדיין אין חקיקה מתאימה, חייבים לתת לנתניהו שקט, למעננו, עד אחרי שיסיים את התפקיד.
לסכנה השנייה קוראים ביבי. כמי שעוסק בקמפיינים זה כ־30 שנה, תחושתי היא שנתניהו סבור בטעות שמה שעבד מצוין בעבר, יעבוד גם הפעם, ושכל שעליו לעשות הוא  לשוב את מילת הקסם "שמאל" גם כלפי אנשי ימין מובהקים. כמו כן, הוויתור על העמימות הביטחונית עלול לעלות לו ביוקר, משום שלאחר שהאפקט המצ'ואיסטי מתפוגג, כולם מבינים שהפתיחות הזו מסוכנת. 
נתניהו קמפיינר מנוסה, אבל נראה שהוא מאפשר ליהירות לחדור לקמפיין שלו, וזה עלול חהיות בעוכריו. ייתכן שעליו לצרף לצדו עוד מבוגר אחראי.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי במשרד "פאר לוין תקשורת"