מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר, הותירה את כולנו המומים, משוועים למעט נחמה בתוך החושך הגדול. כל נרצח או נופל הותיר אחריו משפחה, חלומות ושאיפות שכבר לא יגשים, סיפור חיים שראוי שיסופר כדי שחייו שנלקחו ממנו באחת לא היו לשווא.
פיצה עם צ'יפס? ככה עוד לא ראיתם את "היהודים"
לחם מחמצת, אנטיפסטי ועוף: מתכונים לארוחת צהריים מיוחדת
בפתחה של שנת הלימודים האקדמית קיבלו הסטודנטים במסלול לתקשורת חזותית הנדסאים בשנקר תרגיל: למצוא דרך להנציח את זכרם של הנרצחים והנופלים ובעיקר לתת לכל סטודנט את המקום להתבטא באופן אישי, דרך היצירה והזווית הפנימית שלו, וכך נולד פרויקט "בירה לזכרם" במסגרתו הסטודנטים עיצבו את תווית בקבוק הבירה, כאשר כל סטודנט התמקד בנופל או נרצח אחר. הבחירה בבירה כבסיס לפרויקט היא סמלית, הבירה אומנם מזוהה עם תרבות הבילוי והלילה, אך גם מקושרת עם "הרמת כוס" לחיים או לזכר.
כפיר ממן, מרצה בכיר בשנקר הנדסאים ואוצר התערוכה: "כדי לעצב תווית שתגדיר באופן הכי מדויק את אותו נופל או נרצח, הסטודנטים עברו מסע יצירתי מטלטל ורבוד, מחקר מעמיק על כל נרצח או נופל, זיהוי מאפיינים ייחודיים בדמותו וההתבוננות בו כעולם שלם. התרגום של דמות אנושית מלאת חיים לסמל גרפי הבנוי מטקסט וצורה, הוא משימה מורכבת שדורשת לתמצת עולם שלם תוך שימור הרוח והמהות של האדם. הדיונים והחשיפה בכיתה להתלבטויות של הסטודנטים מראים את העומק והרגישות שבהם ניגשו למשימה זו".
בין הנופלים שהונצחו על גבי תוויות:
שני לוק, הצעירה בת ה-22 שסיפור חטיפתה לעזה כבש את כותרות העולם לאחר שסרטון מזעזע מהשבעה באוקטובר הופץ בו נראית שני כשהיא מובלת באכזריות, מחוסרת הכרה ופצועה, על טנדר של חמאס בעזה, והפכה בן רגע לאחד מסמלי השבעה באוקטובר, הונצחה על בירת "שאן" על ידי הסטודנטית גאיה פלקסין.
ענבר הימן בת ה-27, נחטפה ב-7 באוקטובר מהמסיבה ברעים כאשר נתפסה על ידי שני מחבלים שהעלו אותה על אופנוע וחטפו אותה לעזה, ולבסוף נרצחה בשבי חמאס בעזה. ענבר אהבה לצייר בגרפיטי על הקירות, שבוע לאחר שנחטפה יצאו חבריה לעולם הגרפיטי בקמפיין עולמי, תוך שהם משתמשים בשם Pink?, שאיתו חתמה על היצירות שלה. כעת, הסטודנטית שירה קז הנציחה את ענבר על בירת "פינק".
אמיר פישר, לוחם יחידת הקומנדו בדובדבן, אשר נפל בשבת הארורה של השבעה באוקטובר, בהיתקלות מחבלים בכפר עזה. בן 22 במותו. הסטודנטית רותם מור יוסף הנציחה אותו על בירת "פיש", לזכר הכינוי שכינו אותו חבריו הטובים ביחידת דובדבן.
אופק רוסו, צוללן לוחם בשייטת 13 נהרג בלילה הראשון של המלחמה. בן 21 היה בנופלו. אופק הוזעק עם קומץ לוחמי קומנדו ליושבי העוטף, שם כשהם מעטים מול רבים, הצליחו לחלץ משפחות שלמות, נשים, זקנים, ילדים. בעיצומן של הקרבות, אופק נזעק לסייע לחייל שנפצע אנושות, תחת אש ובאומץ לב טיפל בלוחם ואף הספיק לכוון את הפינוי, עד שהוא נפצע עת גופו שימש כשכפ"ץ לפצוע שבו טיפל. הסטודנט איתי אלימלך הנציח את אופק על בירת "רוסו".
ינאי קמינקא, מ”מ טירונים בא"ח העורף במחנה זיקים. בן 20 היה בנופלו. בבוקר השבעה באוקטובר ינאי ויתר המפקדים והקצינים קיבלו החלטה מהירה שלטירונים אין יכולת להתמודד עם המצב המורכב הזה, והם רצו לכל העמדות ההיקפיות בבסיס ושלחו את הטירונים למקום בטוח, למיגוניות. תחילה ינאי התמקם בעמדה מול הים אך כאשר קיבל הודעה שאחת המפקדות ששירתה תחתיו נפצעה, ינאי רץ לתוך האש כדי להציל אותה, בעמדה זו ינאי ושני מפקדים נוספים ניהלו קרב קשה בסופו נפלו אך בזכותם ובזכות המפקדים הנוספים בעמדות השונות הבסיס לא נכבש. הסטודנט יובל כהן הנציח אותו על בירת "ינאי".
עידו רוזנטל, היה הלוחם הוותיק ביותר ביחידה שלדג, הקומנדו של חיל האויר. בן 45 בנופלו. בשבעה באוקטובר עידו הוקפץ ללוחמה, בין קיבוץ בארי לעלומים עידו ולוחמי השלדג זיהו 30 מחבלים שיצאו מבארי לכיוון קיבוץ עלומים, הסתערו עליהם והצליחו להרוג עשרה מהם, אחד המחבלים שהגיע מהצד ירה צרור ועידו נהרג במקום. הסטודנט ליאור אייזנברג הנציח אותו עם תווית "קרידו", כך היה מכונה עידו בפי חבריו ומכריו.
התערוכה מוצגת בשנקר הנדסאים, חלל תצוגה 115, פתוחה בחינם מ-12.03.24 ועד 22.03.24. הכניסה חופשית