אוכל טעים יש כיום בהרבה מקומות בתל אביב, כך גם מסעדות שמעוצבות בקלאס או מביאות איתן אווירה טובה. במקרה הזה, מסעדת "הולה הולה" של שף שקד פחימה הצליחה לרכז את כל הפלוסים שאמורים להיות בכל מסעדה, והוסיפה לה את הערך המוסף שרבים מאיתנו חיפשו, מבלי לדעת אפילו.
כשתכנסו פנימה תוכלו מיד להרגיש שנזרקתם אל מרחק של כשעה וחצי טיסה מכאן אל הסמטאות הציוריות של מיקונוס. העיצוב של החלל מוקפד ועשוי עם מחשבה רבה, נותן תחושה של יוקרה מבלי להתאמץ מדי ואפילו התקרה החלונית שמעוטרת בקורות עץ עבים יוצרת תחושה של בחוץ-בפנים.
לפני שנקפוץ קדימה ונסקור כמה מנות מהתפריט העשיר שבנה שף שקד פחימה, כדאי שנדבר גם על החומר האנושי. מוזר לשים לב לכך, אך האנשים במסעדה הם חלק בלתי נפרד מהרוח והאמירה שהיא רוצה לקדם. מהטבחים, דרך המלצרים ועד פחימה עצמו, כשיש תחושה של בית וחופש גם אחרון הלקוחות יכול להרגיש זאת בתוך הצלחת.
לצידה הגיע הטרטר מוסר ים (57 ₪) שהוגש בתוך סלטון של נענע ועירית והונח בתוך בריכת גבינה לבנה ושמן ירוק. הסלט היה טעים ומרענן, אך הביס המדויק למנה זו כלל את מקל פוקאצ'ת הזעתר שהוגש יחד איתו. עוד טעמתי את מנת השווארמה דג (63 ₪) המוגש על מצע של יוגורט עמבה. הטעם החרפרף של הרוטב מחמיא מאוד לתיבול האגרסיבי של הדג, ובדיסוננס עם הרכות של כל נתח מדובר בדרך הטובה ביותר להגיש שווארמה.
המנה הנוספת שבחרתי לטעום הייתה הכרובית פונדו (55 ₪) שמוגשת כפרח כרובית צלוי במרכז הצלחת ועטוף בשמן ירוק ומעל זילוף של רוטב גבינות המורכב מפרמז'ן, בלו בוואריה וגבינת ברי. הכרובית הייתה טעימה והרוטב עשיר, אך ההתנגדות של השמן הקשתה על הספיגה של הרוטב בחתיכות הכרובית. בתור חובבת רטבים שאני, הייתי רוצה אותו מעט סמיך יותר כך שהטעם שלו יורגש טוב יותר בכל ביס.
לצידה טעמתי גם את מנת הטורטליני גבינות (70 ₪) שהגיע ברוטב שמנת כמהין, חמאה צהובה ופרמז'ן, עם חתיכות פטריות ושום קונפי. הטעם של הרוטב היה עמוק ועשיר מאוד, והתכתב יפה עם הפסטה עצמה שהייתה עשויה דק וטוב.
וכיוון שלא יכולתי לסיים את הארוחת בלי מנת דג, שף שקד פחימה המליץ לנו על מנת המוסר ים (160 ₪) שמגיעה מוגשת על מצע פירה כמהין וברוקולי חלוט. מלבד קצת מלח שהיה חסר לי במנה, מדובר בדג שצלוי היטב, פירה נימוח וברוקולי שנועד להוסיף טעם ירוק ולהיות החלק במנה שממש נוגסים בו.
לא תאמינו, וגם אני בקושי האמנתי, אבל ביס אחד ונשלחתי מיד בחזרה אל הילדות, לטעם של קורנפלקס מצופה סוכר עם חלב. זה אמנם נשמע פשוט למדי, אך זה ממש לא הסיפור. מדובר בקינוח שמסכם באופן מושלם את הארוחה, עם טעם מתוק אך לא מדי, ומכיל בתוכו סוגים שונים של מרקמים שיוצרים יחד ביס נכון.
אז לסיכום, המקום החדש שנחת לו באמצע השוק הוא בדיוק מה שהיה בו חסר. מקום מפונפן שמתבלט בין הדוכנים, אך לא מתיימר להביא אופי אחר. מקום שמספר את שמחת החיים שמקיפה אותו, באמצעות עליית מדרגה ברמה החווייתית והקולינרית. וכשכל חומרי הגלם נמצאים ממש מעבר לפינה, גם הטריות של כל מנה משתכללת, וגם נוצרת חוויה של מהמדף לצלחת. בקיצור, לכו תנסו את מסעדת "הולה הולה" – מקסימום תתאהבו.
התרעות פיקוד העורף