אין דבר שליאון פאליק שונא יותר מאשר לעזוב את ישראל. הוא אומנם יוצא אותה כפי שהגיע אליה, במטוס הפרטי שלו, והוא אומנם מבקר כאן לפחות שש פעמים בשנה ("בעיקר בחגים"), אבל "אני שונא לעזוב" הוא אומר ומבליע פיהוק שמסגיר שאפילו מטוס פרטי לא יכול לנצח את הג'ט־לג: אתמול בפנמה, היום ברמת גן. "זה לא קשור לעסקים אלא רק ללב. אין כמו ישראל. כאן זה הבית".
במשרדי החברה שלו, DFA (דיוטי פרי אמריקס), הוא טווה את המהלכים האחרונים לכיבוש שוק האלכוהול המקומי. מיד נגיע לזירה הלוהטת הזאת ולטלטלה שפאליק מעביר אותה באמצעות חברת PANECO (פאנקו), מיזם האונליין שלו למכירת אלכוהול, אבל קודם כל אני מנסה לברר אם הוא רוצה לטלטל עוד תחומים בחיינו.
"זה יותר מוריס, אחי", הוא מקפיד לענות כמעט בכל פעם שאני שואל אותו על התרומות של משפחת פאליק לפוליטיקאים. פאליק אולי לא בורח מאחריות ("אנחנו תורמים לדברים שאנחנו מאמינים בהם"), אבל גם לא לוקח אותה עד הסוף: כשאני מתקרב לנושאים פוליטיים, הוא הופך לחסכן במילים.
הכירו את משפחת פאליק: הוריו של ליאון, פימה ונילי, ממוצא רוסי־לבנוני, עזבו את ישראל הצעירה לארצות הברית, אבל נותרו ציונים גדולים, תורמים נדיבים ומי שמכהנים בלא מעט תפקידים במוסדות יהודיים פרו־ישראליים באמריקה. נילי פאליק היא יושבת ראש FIDF, ארגון "ידידי צה"ל", אותו ארגון רב עוצמה וממון שבכל שנה מטיס לארצות הברית חיילים מצטיינים וקצינים מעוטרים כדי לגרום לבני הקהילה היהודית לפתוח את לבם ואת כיסם למען החיילים.
זה לא התחום הציבורי היחיד שבו פעילה המשפחה. בשנה שעברה נודע כי הפאליקים הם התורמים הגדולים ביותר לפריימריז של בנימין נתניהו. כל אחד מהם תרם את התרומה המקסימלית המותרת לאדם יחיד (כ־45 אלף שקל) שהצטברו לכ־180 אלף השקל, שלהם נזקק נתניהו כדי לנצח יריב אימתני כדני דנון, בפריימריז שהיו מוכרעים כבר מראש.
שנה שלפני כן תרמו הפאליקים יותר משני מיליון דולר שחולקו ללא פחות מ־682 תרומות שונות: מפוליטיקאים עירוניים ועד חברי קונגרס בעבר ובהווה משתי המפלגות באמריקה כמו מיט רומני, אריק קנטור, מישל בקמן, צ'ארלס שומר ואחרים.
בכל הקשור לישראל, הרימה משפחת פאליק תרומות נאות לארגונים המזוהים עם הימין, לפעמים גם עם הימין הקיצוני. "ידידי הליכוד בארצות הברית" זכו לתרומה נדיבה, אבל כך גם "מנהיגות יהודית בליכוד" (של משה פייגלין. עניין קצת מוזר: פייגלין הרי התמודד מול נתניהו בפריימריז לפני דנון), ישיבות בקריית ארבע ואפילו ישיבת "עטרת כוהנים".
"אנחנו תורמים לכל מי שאוהב את ישראל ופועל למענה", מסביר פאליק. אבל אם הכותרת היא "ישראל", אני שואל, מדוע מתרכזות התרומות רק בצד אחד של המפה הפוליטית. ליאון מתקומם: "אנחנו תורמים לשני הצדדים: גם לרפובליקנים וגם לדמוקרטים, העיקר שיהיו בעד ישראל".
למרות קשריו הטובים עם מפלגת השלטון, פאליק לא כאן בשביל פוליטיקה אלא בשביל עסקים. כאמור, בחצי השנה האחרונה הוא מטלטל את עולם האלכוהול בישראל טלטלה עזה, שמאיימת להוציא את מתחריו, יבואני האלכוהול הוותיקים, מהמשחק.
כדי לעשות מעט סדר למי שלא מצוי בתחום, הנה הסבר מקוצר: בישראל פועלים כמה יבואנים רשמיים של אלכוהול שמקושרים לתאגידים בינלאומיים (יותר מ־90% משוק האלכוהול העולמי נשלט בידי כמה תאגידי ענק). במשך שנים ארוכות, לפני הרפורמה במס על האלכוהול, שלטו היבואנים הרשמיים בכמויות ובמחירים והתחרו בעיקר זה נגד זה על נתח השוק למותגים שבבעלותם. הרפורמה במיסוי החלישה את כוחם: כל עוד חושב המס כמכפלת מחיר הקנייה של המשקה בחו"ל, היה ליבואן הרשמי יתרון ברור בדמות מחירי קנייה נמוכים ביותר אצל היצרן בארץ המוצא, עניין שהשפיע השפעה מכרעת גם על אחוז המס, ובפועל יותר מכך - על המחיר הסופי.
המיסוי החדש, שלפיו מוטל מס רק על פי אחוז האלכוהול במשקה, הכניס למשחק שחקנים נוספים מתחום היבוא המקביל, והיבואנים הוותיקים נקלעו לבעיה: יבואן של וודקה מסוג מסוים, למשל, לא צריך להתחרות עתה רק ביבואן של מותג וודקה אחר, אלא גם ביבוא מקביל של המותג "שלו".
אלא שגם את המצב הבעייתי הזה מוכנים היום היבואנים הוותיקים לקנות בשתי ידיים, כי שום דבר לא הכין אותם לכניסה של PANECO לישראל. אם תרצו, היא עבורם שילוב קטלני בין קופיקס ל"ישראל היום": מצד אחד, היא שוברת את השוק במחירים שהמילה "תחרותיים" תהיה קטנה עליהם. מצד שני, פאליק לא מסתיר את העובדה שאם הוא צריך להפסיד קצת כדי להשתלט על השוק - אין לו עם זה בעיה גדולה.
צריך להבין: מבחינת רוב יצרני האלכוהול בעולם, השוק של משפחת פאליק גדול יותר מכל מדינת ישראל. שלושת האחים לבית פאליק: סיימון, ליאון וג'רום רכשו בשנת 2001 את DFA, שלה יותר ממאה חנויות דיוטי פרי בארצות הברית ומחוצה לה (חנות אחת שלהם היא בשדה התעופה עובדה שבדרום. יש מי שחיברו כבר בין קשריה הטובים של המשפחה עם גורמי שלטון בישראל לבין הכוונה להרחיב את השדה, אבל צריך לזכור שמבחינת משפחת פאליק מדובר בזוטות) במחיר מציאה של 121 מיליון דולר. הימים היו אז ימי שפל בתעופה העולמית, קצת אחרי פיגועי הטרור של 11 בספטמבר, אבל האחים לא נרתעו, ובתוך זמן קצר הוסיפו להקים חנויות. כיום יש להם, נוסף על חנויות בנמלי תעופה כמו JFK, מיאמי, דאלאס, וושינגטון ועוד, גם חנויות במדינות מרכז ודרום אמריקה, סין ו"אנחנו מתכננים עוד הפתעות" אומר פאליק בחיוך.
נוסף לכך מחזיקה המשפחה גם בזכויות ההפצה של מותג הקוסמטיקה הגדול "פרי אליס" ובבית האופנה כריסטיאן לקרואה. בשנה שעברה היא רכשה גם אתר מכירות אופנה.
חברת פאנקו בישראל (שבינתיים התרחבה גם לפנמה, למקסיקו ומתכננת להגיע ליעדים נוספים) היא אחד העסקים הקטנים ביותר שלה. למרות זאת, פאליק תולה בה תקוות רבות. "הבחירה בישראל לא הייתה מתוך ציונות אלא מתוך ראייה עסקית", הוא אומר. "זו מדינה שבה הצרכנים לא מפחדים ממכירות אונליין, לא חוששים לתת את פרטי כרטיס האשראי שלהם. זאת מדינה עם שוק דיוטי פרי גדול ואלכוהול הוא מוצר נהדר לאונליין. זה לא בגד שצריך למדוד. באלכוהול, כל אחד יודע בדיוק מה הוא אוהב לשתות, אבל אנשים לא אוהבים לקנות בכמויות. לכן אם אני מספק מחיר נמוך ושירות משלוחים עד הבית, אפילו בשביל בקבוק אחד, הוא יגיע אלי לקנייה חוזרת - וזה מה שחשוב".
מעבר לפאנקו ולעסקי אונליין שבהם הוא מעורב או מתעניין, פאליק רכש גם חלק גדול מיקב "פסגות" של יעקב ברג. היקב שליד רמאללה הפך מוקד עלייה לרגל של אורחיו הנכבדים.
התרעות פיקוד העורף