להתמוגג מאושר: המסעדה הפסטורלית בנמל קיסריה, וההפתעה במלון בנצרת

הגלים המתנפצים, השחפים העפים, השקיעה הנוגה והקוקטייל רווי האלכוהול איכשהו התמזגו והפכו מיצירות קיטש שיכולות היו לפרנס את הספר הבא בסדרת "100 גוונים של אפור" לפיסה של התרוממות רוח מציאותית ונטולת ציניות.

הנוף, בל נכחיש, עושה חלק גדול מהעבודה. אם מגיעים בשעת יום, ולא בערב, אפשר ליהנות מנוף שכמותו אין בישראל: הגלים מתנפצים ממש על הסלעים שלמרגלות המסעדה. צבען החום של האבנים הגדולות, יחד עם הכחול של המים שמתמזג עם האופק (טוב, זה שוב נשמע כמו יומן של נערה בת 15) ללא ספק מצליחים למוסס גם תל־אביבים מתנשאים כמונו.

בכלל, חוויית האירוח בהלנה מצליחה לרומם מצבי רוח. המפלסים השונים בגובהם, האינטימיות, המוזיקה הגלגלצית וגם השירות (אותנו שירתה מלצרית מאור עקיבא העובדת במסעדה כבר 13 שנה) – כל אלה הזכירו לנו שיש רגעים בחיים שבהם צריך לעצור ופשוט להתמסר וליהנות. והנה טיפ עבורכם, מוגש בחסות מיכל צפיר: פעם בחודש קחו את הפרטנר וצאו לבלות. רק שניכם. עם נוף לים. ואלכוהול.

ואז הגיע האוכל, ושמחת החיים עלתה מדרגה. מוסר כבוש (62 שקלים) נראה כה הדור, שקצת כאב לנו לתקוע כף במנה. במבנה עגול וגבוה, הדג נח על שכבות של קרם חציל מעושן מעודן, סלט עשבים עם גרגירי רימון וסלק בערק (!). הייתה זו מנת פתיחה מקורית ומענגת. מענג יותר היה מרק קרם הארטישוק הירושלמי (48 שקלים), מנה חורפית מהטעימות שניסינו, עם קארי מדראס וטוויל פרמזן ופפריקה. גם מי שפחות מתחבר למרקים ימצא במנה הזו נחמה אמיתית ורצון להזמין מנה נוספת. הלברק בהלנה מוגש כשהוא פתוח, עשוי בטאבון, מזוגג במיסו (136 שקלים), ולצדו מצאנו שעועית הילדה ענקית עשויה בשמן זית וקרם חזרת, שאישית קצת פחות התחברנו אליו. עניין של טעם, בכל זאת.

ביציאה ממתחם הנמל תפגשו שוב את הקופה הרושמת, שגבתה מכם בתחילתו של מסע את השקלים המיותרים. הפעם, בהשפעת האלכוהול האופף אתכם, כבר לא תכעסו.

נצרת בימים שלאחר כריסמס נראית כמו כור היתוך אמיתי – מכל חנות נשקף עץ (מלאכותי) של חג המולד, ובאוויר נשמעים פעמוני כנסיית הבשורה לצד קול המואזין וויכוחים בעברית על המחירים. בשוק המקומי, כצפוי, כולם מחפשים אותנטיות, קפה עם הל שנטחן במקום וכפכפים ב־30 שקלים.

גם מלון לגאסי המהודר משתתף בחגיגות, רק בטוב טעם: לא צעקני, לא מתחנף, לא מוגזם, אלא בנגיעות מידתיות וחביבות, עם שיק מעוצב ועדינות. לצד חדרים אלגנטיים ונעימים, מציעה מסעדת המלון ארוחת בוקר שכאמור היא ההפך מכל מה שהכרתם.

בעצם, לא בדיוק. מי שמורגל בארוחות הבוקר המוגשות במלונות ארצנו ימצא נחמה במבחר הגבינות, הירקות, הדגים המעושנים, החביתות והקפה. בל נזלזל, הרי מבלי להתפוצץ מבופה עשיר שכזה לא תיחשבו כישראלים. אבל מי שמפהק מלאכול שוב שלושה סוגים של דג מלוח (למרות שבחיים לא קניתם כזה בסופר ובשוק), ימצא בלגאסי את הזווית הקוסמופוליטית: פאי רועים (שפרדס פאי) בסגנון בריטי לצד חומוס ערבי אותנטי, עגבנייה ממולאת במוצרלה לצד נקניקיות עוף, שקשוקה מתובלת בתבלינים דומיננטיים עם מאפי פיתות עם זעתר, פלפל, בשר וגבינה, והמנה האהובה עלינו – בשר עגל מגולגל ומטוגן. כן, עגל על הבוקר, מתברר, הוא לא מילה גסה.

קינוחים לא מצאנו במלון, אלא פירות ומעט קרואסונים, ואולי עדיף כך, שיישאר קצת מקום בבטן לצהריים.