אני אתחיל בוידוי - אף פעם לא הייתי גרופית של מסה. בהחלט יש לי את הכבוד אליה, אל הקולינריה שהיא סיפקה תקופה לא קטנה, אל סצנת האלכוהול והיין ואל תרבות הבילוי שהיא יצרה סביבה. אבל השנים האחרונות לא עשו עימה טוב ומן הנכון היה לרענן אותה הרבה לפני בצורה משמעותית.
מה שמסה תמיד ידעה לספק זה ניתוק מהעולם החיצון. את זה היא עדיין עושה בצורה מושלמת. אפשר לעוף על זה ואפשר לעקם את האף על ההגזמה הנובורישית , בכל מצב חמש דקות אחרי שנכנסים לחלל המוגזם בלבן, לנברשות הענק ולשפע הבד שעוטף את החלל, לא זוכרים בכלל מה קורה בחוץ גם אם מלחמת עולם שלישית הייתה מתחוללת. שש.. עכשיו אוכלים.

השף אסף שטרן (צילום: אפיק גבאי)
אל מסה המחודשת נכנס השף אסף שטרן, אני מחבבת אותו מאד, אולי זה הפנים המחוייכות תמידית בביישנות, אולי זה הקונטרסט מול לא מעט שפים מלאי אגו ואולי זו היד המצויינת שלו. בכל מקרה הוא מבשל נהדר אבל כל כך שונה ממה שמסה הייתה, שאי אפשר שלא להסתקרן מה הוא עושה פה ומה הוא יעשה פה.

תפריט היין של מסה מכובד ויש לו מגוון מחירים די מפתיע שכולל גם כמה יינות יווניים במחיר שפוי, הקוקטיילים נראו מתקתקים משהו ואנחנו הלכנו ישר על כוסות כי כאלו אנחנו, לא באנו להתחייב.
מה אוכלים? במבט ראשון רואים את השינוי העצום שעשה אסף בלנקות (לא רק בחלל העיצובי), לרענן ולהקליל במעט את התפריט העמוס במרכיבים וקציפות שהיה פה בעבר במסה, הרבה ים תיכון, שמן זית, ירקות עונתיים- כמה שכל זה יישמע כבר קלישאתי, כשזה מגיע לתפריט של מסעדה שהייתה מבוססת על רטבים כבדים, הרבה מרכיבים בכל מנה וחיבה למתיקות ועומס בתיבול, המילה עונתי ורעננות היא מאסט.
במבט שני מגלים שאסף נתן דרור ליצירתיות שלו בראשונות בעוד שבעיקריות, וזה הגיוני ולא מפתיע, הוא נשאר נאמן ללקוחות של מסה וסיפק מגוון מנות יחסית כבדות, משביעות עם הבלחות מסקרנות של טעמים עשבוניים לצד טעמים אסייאתים ומטבח צרפתי קלאסי.

אנחנו החלטנו ללכת על ארוחה שכולה ראשונות. וזו הייתה חוויה מרתקת!
אסאדו אבטיח בסילאן ובלסמי, שלג טולום, קרם עגבניות שרי צהובות, שמן בזיליקום, סלט ריג'לה וצנוניות (38 שקלים), פתיח שנשמע יומרני ומתגלה כביס כיפי עשבוני ומלא מיצים של נתח עבה של אבטיח לא מתוק מידי , שנצלה קלות וקיבל תיבול חמצמץ-מתקתק ומתובל וכמובן גבינה עזה. ברוסקטת טרטר דג ים (38 שקלים) , הגיעה כשלושה ביסים חמודים גדושים בטרטר דג ועליהם גזרים צבעוניים צלויים, איולי יוזו, קרמבל שקדים, קרם פרש הדרים וצ'ילי ומילפיי עגל (42 שקלים) - עלי בצק דקים דקים ופריכים שהונחו אחד מעל השני עם מילוי מצויין של טרטר בקר, עגבניות שרופות ולאבנה מעושנת שנתנה שיחוק לכל העניין. שלושת הפתיחים האלו היו כל כך טעימים שכל החששות שלנו התפוגגו ואנחנו כבר עברנו לכוס היין השניה והתלוצצנו עם המלצרים המוקפדים כאילו עבדנו פה פעם.
הסיבוב הבא כלל בעיקר ראשונות מהים. בקטגוריה הזו המחירים קופצים שלב לאיזור ה-70 שקלים ומעלה - מה שהופך את ארוחת הראשונות הזו ללא זולה אבל בעיני מעניינת יותר, אם אתם בעניין של בשר אז תמצאו כמובן את כבד האווז ברוטב פורט, בקלאווה בשרנית שלצערי נגמרה באותו היום וקרפצ'יו בקר. בואו נחזור לשולחן:

סשימי שקשוקה של מסה (צילום: אסנת גואטה)

סלט קיץ - היה המנה היחידה שאכזבה, ציפיתי לעלים פריכים, קראנצ'יים של חסות ואנדיב וקיבלנו ערימה של עלים חביבה בקושי, לא היה אנדיב, הגבינה הייתה מפוררת במקום נתח מכובד ורק אבקת הזיתים הצילה את המנה בטעם. מבאס בשביל 68 שקלים אבל מרגיש לי כמו טעות שכנראה לא חוזרת על עצמה יותר מידי. "סשימי שקשוקה" - מנה ששייכת לתפריט הישן ולא ניסיתי, נשמעה כצפויה להיות מאכזבת והייתה מנה נהדרת של טונה צרובה על קרם פלפלים עם עגבניות מגי, צימוקי שרי, ביצה רכה וקרעים ספוגיים של לחם פלפלים, לערבב את כל התקרובת ופשוט לזלול ולנגב עם כמה חתיכות לחם את כל מה שקורה בצלחת הזו. טרטר דג ים הגיע בתוך ריבוע דחוס באמצע צלחת עגולה לצד סלט ענבים ורוקט מרעננים ולצד פאף כוסמת ומעל גלידת יוגורט סלרי ומלפפון, איולי יוזו ושמן לואיזה- הטרטר נהדר וגם הגלידה נותנת ניגוד קריר במרקם ובטעמים אבל הכל ביחד מעלים קצת את הדג כי הגלידה מאד חזקה, מצד שני ההפרדה שאסף נותן במנה היא חכמה ונותנת לכל סועד לבנות לעצמו את הביס. מנת הטונה האדומה על חציל יפני באבקת נורי לעומת זאת הוכיחה בדיוק הפוך מהטענה שלי, פה גם כן היו לא מעט מרכיבים אבל הדג היה הכי נוכח למרות מגוון המרכיבים והביס היה מסקרן ממש, פיסות הדג הונחו על ערימה של בשר חציל נהדר לצד רוטב תאילנדי ירוק וקרמבל בוטנים ופשוט שלינו עם המזלג פיסות של דג ובשר חציל שהיו מושלמות כביס שלעצמו אבל גם עבדו נהדר עם הרוטב שהחמיא להן ולא בלע אותן. השארנו צלחת נקייה ממש. סיימנו עם שיפוד פירות ים צלויים שישב על ברוסקטה שספגה את כל הטעמים לצד צזיקי רענן, סלט פאקוס חם (שיחוק רציני), שקדים מולבנים, נענע ווינגרט שושקה - אחת המנות הטובות בתפריט ולדעתי מנה שמייצגת את כל השינוי שאסף הכניס למסה. המנה לא עמוסה, היא מדוייקת ויש בה כבוד לחומר הגלם העיקרי לצד חומרי גלם שרק מחמיאים לפירות הים אבל גם מספקים ביס כיפי משל עצמם. כאלו מנות והרבה אם אפשר.
אני לא אדם של קינוחי מסעדה מוגזמים אבל הגברבר רצה קצת מתוק ולמרות שעיקמתי את האף כיאה למתלוננת סידרתית - קינוח הכדור מרנג וקרם פיסטוק היה מעולה ומשמח במיוחד.

שיפוד פירות הים של מסה (צילום: אסנת גואטה)

מסה המחודשת היא עדיין מקום עם ווייב מאד מסויים וייחודי לה וברגע שיפתחו את הבר האפלולי שלה היא תקצין את אותו וויב אבל ללא קשר לשואו ולנברשות ולבר המעושן, מסה היא מקום טעים לאכול בו. אסף עושה עבודה מעולה ומצליח לתת מענה אחר והרבה יותר מסקרן ללקוחות הקיימים ובטח ובטח ללקוחות החדשים., תוסיפו לזה את הניתוק הטוטאלי שהמקום מספק, תפריט האלכוהול המצויין והשירות הנהדר ולגמרי יש פה אופציה קולינרית חוויתית שאסור לפספס. אני מסוקרנת מאד לראות מה יהיה התפריט הבא של אסף.

הארבעה 19 תל-אביב טלפון:03-6856859 https://messa.co.il/

מחודשת מחודשת מחודשת

השף אסף שטרן מוכיח שהגודל לא קובע, לפחות לא כשנכנסים לנעליים גדולות. מה שקובע זה הכשרון ואת זה יש לו ובגדול