יש מקומות שמזמינים אותך לבילוי, ויש מקומות שמזמינים אותך לאכול. מנגל שייכת במוצהר לקטגוריה השנייה. לא ערב שמתגלגל, לא ישיבה ארוכה סביב אלכוהול ולא ניסיון למשוך זמן. מנגל, בשר וצלחות שמגיעות לשולחן בלי הסחות דעת. באים רעבים, אוכלים, מסיימים.
הלב של המקום הוא מנגל גדול. דומיננטי ונוכח, כזה שלא משאיר מקום לספק למה התכנסנו. זה לא אלמנט עיצובי אלא כלי עבודה רציני, והגישה אליו ניכרת גם בצלחת. אין כאן תיבול אגרסיבי ואין רעש מיותר. הבשר במרכז, והצלייה מדויקת. מנגל לא מנסה להיות "עוד מקום על האש", אלא מקום שמבין שהפער בין סביר לטוב עובר בפרטים הקטנים: חיתוך נכון, זמן מדויק וחוסר יומרה.
הלכנו על שתי מנות עסקיות קלאסיות ועל מנת שווארמה אחת. העסקית במנגל עולה 99 שקלים, וכוללת שני שיפודים לבחירה, תוספת אחת לבחירה וסט סלטים שמוגש לשולחן כחלק מהארוחה. בנוסף לכך, פועל במקום בר חופשי עם חמוצים, זיתים, רוטב חריף, רוטב הבית ולימון כבוש, כולם תוצרת המקום, למי שרוצה להוסיף ולחדד טעמים לפי העדפה אישית.
בעסקית הראשונה בחרנו קבב ואנטריקוט. הקבב שמנמן, לא דחוס, עסיסי וצלוי היטב. כזה שמרגיש ביתי אבל מדויק, בלי עודף תיבול ובלי יובש. האנטריקוט הגיע רך, עם צריבה טובה ותחושת בשר ברורה. חשוב לציין שמדובר בתוספת של 28 שקלים לעסקית. זה לא מעט, אבל למי שמחפש אנטריקוט אמיתי ולא "טעם של", זו תוספת שמצדיקה את עצמה.
בעסקית השנייה בחרנו פרגית ומרגז. הפרגית נקייה, מאוזנת, עשויה נכון ובלי יומרות. המרגז, לעומתה, בלטה יותר: עסיסית, מתובלת נכון, עם חריפות מדויקת ונוכחות שלא משתלטת על הצלחת אלא משלימה אותה. כתוספת בחרנו צ'יפס, פשוט וישיר, כזה שלא מנסה להיות יותר ממה שהוא. בנוסף הזמנו כרובית בתוספת של 10 שקלים, שהגיעה צרובה היטב וטעימה, לא כקישוט אלא כתוספת אמיתית.
סט הסלטים שמוגש לשולחן כולל סלק, עגבניות, טבולה, בצל וגזר, כולם מוכנים במקום, טריים ולא מתחכמים. חצילים מטוגנים מוגשים בצד, טעימים ופריכים. מעבר לכך, בר החמוצים החופשי מאפשר לכל סועד להוסיף חמיצות, חריפות או עומק, לפי הטעם האישי. הלימון הכבוש, שנעשה במטבח, חד ומדויק ומאזן את הבשר בלי לגנוב את ההצגה.
לצד העסקיות הזמנו שווארמה עגל בצלחת במחיר 79 שקלים ומגיעה עם שני סלטים. השווארמה מורכבת במקום על סיח מסתובב מבשר עגל, בתיבול עדין ובעבודה מדויקת. זו לא שווארמה שמבקשת להרשים בכוח, אלא כזו שבנויה נכון, מאוזנת ולא כבדה. היא נשענת על איכות הבשר והטיפול בו, ולא על הצפה של תבלינים. השווארמה זמינה גם בפיתה (50 שקל) ובלאפה (59 שקל) למי שמחפש ארוחה מלאה יש גם עסקית שווארמה ב־99 שקל, וכן מנה משפחתית לקחת.
בימי שישי מכינים שם גם שניצל בחלה, שהגיע עם סלט כרוב סגול, מטבוחה ולימון כבוש. שילוב טעמים שתמיד שתמיד עובד (59 שקל למנה משביעה בהחלט).
מנגל לא מנסה להיות מסעדת שף ולא דוכן שכונתי. היא נמצאת בדיוק באמצע, ושם היא עובדת. אוכל רחוב רציני, מחירים ברורים, בשר טוב וניהול שמבין מה הוא עושה. אין כאן הצגות ואין סיפורים מיותרים. באים רעבים, יוצאים שבעים, ומבינים למה זה מקום שחוזרים אליו. לא כשר.
התרעות פיקוד העורף