יש משהו כמעט מרענן בכך שדווקא עכשיו, כשנדמה שכל מטר מרובע בנחלת בנימין בתל אביב מבקש להכריז על עצמו כעל "המקום הבא", מופיע בר יין שאינו מתאמץ להיות כזה. "בנג'מין 31", שנפתח בנובמבר האחרון, אינו מנסה לגנוב את ההצגה מהשכנים, אלא מציע אלטרנטיבה שקטה יותר. הוא ממוקם בחלקו הפחות פוטוגני של הרחוב, זה שבו עדיין חולפות מכוניות, הרחק מהמדרחוב הרועש שהפך למוקד עלייה לרגל לבלייני תל אביב. דווקא המרחק הקטן הזה מייצר תחושה של גילוי.
נדמה שזה גם סוד הקסם של המקום. "בנג'מין 31" אינו מתחרה על תואר בר היין האופנתי ביותר בעיר. הוא מכוון למי שמעדיפים שיחה על פני מוזיקה רועשת, דייט ראשון שאפשר באמת לנהל בו שיחה, או ארוחת שישי קלילה עם חברים סביב בקבוק יין. במציאות שבה לא מעט מקומות גורמים לסועדים להרגיש שהם חלק מתצוגת אופנה, כאן נדמה שהאירוח מבקש לעשות את ההפך.
התפריט בנוי ממנות ביניים לחלוקה כפי שמצופה מבר יין. האמת חייבת להיאמר כבר כעת: לא מגיעים לכאן כדי לצאת שבעים עד אפס מקום, אלא כדי להזמין שתיים או שלוש מנות, לפתוח בקבוק ולזרום. התחלנו בצלעות תירס (64 שקלים) המבוססות על תירס לבן מתוק, שבשנה האחרונה הופך לאחד מחומרי הגלם המסקרנים במטבח המקומי. כאן הוא נמרח בחמאת הוט סוס (ממרח המשלב חמאה מומסת ורוטב חריף), נצרב היטב, מקבל חריפות מאוזנת ונגיעה של פרמזן שמוסיפה עומק אומאמי בלי להשתלט על המתיקות הטבעית. זו מנה שמצליחה להיות פשוטה וממכרת בעת ובעונה אחת. לכו עליה.
המנה היחידה שכמעט פספסה הייתה הארטישוק הירושלמי (68 שקלים), שהוגש בשלוש וריאציות בצלחת אחת: ברצועות דמויות צ’יפס ובקציפת ארטישוק ירושלמי שבתוכה מסתתר ארטישוק ירושלמי נוסף, הפעם צלוי ומטוגן קלות. הרעיון מצוין והטעמים עמוקים ואדמתיים, אך חלק מהרצועות נחרכו מעט יותר מדי וקיבלו מרירות מיותרת. אלמלא כן, הייתה זו אחת המנות הבולטות בארוחה. מאוחר יותר התברר שהשף נעדר בערב שבו הגענו. זה המקום לציין שתל־אביבים רגילים למחירים כאלה של מנות בממדים בינוניים, אבל מבקרים אחרים עלולים לעיתים להיבהל מכך.
הקריספי צ’יקן (72 שקלים) היה הצלחה מלאה: פרגית עסיסית במעטפת פריכה עם קריצה למטבח הקוריאני שמורגשת בחריפות המאופקת ובאיזון שבין מתוק, מלוח ואומאמי. זו מנה זוגית שממחישה היטב את הגישה של טיטו: אוכל בר שנראה פשוט, אבל מבוצע ברמה של מסעדת שף.
בעולם קולינרי שבו לעיתים נדמה שהרעש חשוב מהאוכל, יש ערך גדול למקום כ"בנג'מין 31", שמעדיף דיוק, איפוק ואירוח נעים, בלי כל הדאווין שבהמשך הרחוב.