אז למה הוא בכלל נמכר מחוץ למקרר?
הסיבה היא שקטשופ מסחרי נחשב מוצר יציב יחסית בטמפרטורת החדר כל עוד הוא סגור. החומציות הטבעית שלו מסייעת בשימורו, ולכן אין צורך להחזיק אותו בקירור בסופרמרקט. אלא שלאחר הפתיחה התמונה משתנה. גם כאשר מוצר אינו מתקלקל מיד בטמפרטורת החדר, קירור יכול לעזור לשמור לאורך זמן על הצבע, הטעם והמרקם.
לפי ההנחיות המובאות ב-FoodSafety.gov, גם רטבים ותבלינים יציבים יחסית כמו חרדל, מיונז, רוטב ברביקיו, קטשופ, רוטב סויה, טריאקי, ווסטרשייר וסלסה נהנים מאחסון במקרר לאחר פתיחתם, משום שהקירור מסייע לשמור על טריותם לזמן ממושך יותר. בכל מקרה, גם כאשר המוצר נשמר במקרר, כדאי לבדוק לפני השימוש שאין שינוי חריג בריח, בצבע, בטעם או במרקם.
ומה לגבי המסעדות?
אחת הטענות הנפוצות נגד אחסון במקרר היא שבמסעדות בקבוקי קטשופ עומדים לעיתים במשך שעות על השולחן. אלא שההבדל הוא בקצב השימוש. במסעדה בקבוק קטשופ עשוי להתרוקן ולהתמלא מחדש מדי יום, בעוד שבבית אותו בקבוק יכול להישאר פתוח במשך שבועות ואף חודשים. לכן, העובדה שבקבוק עומד על שולחן במסעדה אינה בהכרח אומרת שזו גם הדרך המומלצת לאחסן אותו בבית.