סצנת האוכל הנוכחית בעוטף עזה, קשורה בטבורה ליום ההוא. לשבעה באוקטובר 2026. עגלות קפה היו גם לפני זה, המלחמה ומה שהתרחש בראשיתה, יצרו את הסיבות להתפתחות שלה באופן נרחב. מדובר על ההתרבות הרחבה של עגלות הקפה, שהוקמו בישובים ובאתרים בעוטף. חלקן הן על שמם של נופלים ונרצחים, חלקן הן יוזמות שנולדו מהצורך שחשו תושבים, לעשות טוב לקהילה ולקהילות המרכיבות את הפסיפס האנושי בחבל.
העגלה הושמדה באירועי הטבח וכיבוש החבל בידי מחבלים ואנשי נוח'בה. רבים מאנשי כפר עזה פונו מביתם לקיבוץ רוחמה והורוביץ הקים את העגלה מחדש, באתר התיירות של הקיבוץ, אתר הראשונים. באחרונה נפתחה מחדש העגלה באנדרטת החץ השחור ועכשיו פועלות שתיים תחת אותו שם 'קפה בסיבוב'.
אותו סיבוב, שממנו יוצא הכביש לעבר האנדרטה. באתר הראשונים פוזרו מקומות ישיבה רבים לבאי עגלת הקפה, יצרו מרחבים מוצללים מלאכותיים ובאמצעות העצים הצומחים במקום והמרחב מותאם גם למוגבלי תנועה. התפאורה כוללת כלים חקלאיים מימי ראשית ההתיישבות וגם נושא מקלע בריטי (ברנקר), שהושאר בכניסה לאתר. אפשר ליהנות ממאפים, קינוחים ועוגות, מכריכים ופיצות, כמובן קפה מסוגים וטמפרטורות שונים, גלידות, שתיה, התפריט הוא די גדול והעגלה ערוכה לקבל כל סוג של תשלום: מזומן, אשראי וישומוני העברת כסף ובעת הישיבה, הטבע האזורי, סובב את כל האתר.
הם שמעו מהקיבוץ איזושהי קריאה למפונים לשוב אליו ולמצוא דרכים למשוך בחזרה את התושבים והחברים: "אצלנו התחילה התלבטות של מה הלאה" סיפרה עינבל, "דנדן היה שף בכמה מסעדות וגם אני למדתי קונדיטוריה ועסקתי בשירותי מזון. הציעו שנכין ארוחה לאלו ששבו לגבים, מפה לשם התגלגל העניין של עגלת קפה. כשהקמנו אותה, המקום היה מפוצץ בחיילים שבאו לאכול. עכשיו יש קצת פחות. המקום כשר ואנחנו מפעילים גם שירות קייטרינג". לבאים יש הרבה איפה לשבת ולאכול. יש כיסאות ושולחנות, אוהל אירוח, יש היצע משלוחי מזון למקומות שונים: "מזמינים מאיתנו כאן לבריכה, בתוך הקיבוץ, למכללה, להרבה מקומות" סיפרה עינבל.
לאורחים מציעה העגלה תפריט חלבי: סלטים ומאפים, כריכים ומנות אישיות בצלחות: "יש מאכלים שבאים אליהם במיוחד" היא חייכה, "יש מנות דגל כמו עוגיות מושחתות וגם קציצות ירק, שזה מתכון של אמא שלי". הנסיעה לעגלת 'אצל דנדן' באמצעות נווט, עלולה להתברר כבעייתית כי הוא לוקח את הנוסעים לחלק האחורי של הקיבוץ. זה אמנם קרוב לעגלה, אבל באמצע יש גדר ושער: "מצלצלים אלי ואני פותחת" הסבירה עינבל, "אבל באמת הכי טוב זה להתכוון לקיבוץ וכשמגיעים אליו לנווט אלינו". גם 'אצל דנדן', חלק מהתפאורה היא חקלאית, כיאה למקום אירוח קיבוצי.
את ימי הפינוי עשו השניים בנתניה. שם הם הגיעו להרבה מאד עגלות קפה: "חשבנו שכשנחזור, נעשה אחת כזאת". בהפוגת הלחימה, הם חיפשו דרך להרים את המוראל ולהביא לכך שאנשים יוכלו להיפגש באופן בלתי אמצעי. בהקמה של 'מור קפה', הם רואים סוג של תרומה לקהילה. אחרי התגברות על מספר קשיים מנהלתיים, הם קיבלו רישיון עסק ובפסח האחרון עגלת הקפה הופעלה. מולה יש מרחב גדול עם שולחנות וכיסאות, נדנדות וסידורי ישיבה נוספים. כל אורח שמזמין בדלפק, מקבל זמזם כדי שיוכל להמתין בישיבה עד שהמנות יהיו מוכנות הבאים נהנים מכריכים, סלטים וקינוחים: "אנחנו עושים את הכל ממש מאפס" סיפר אלון, "גם חלק מהלחמים שמוגשים כאן, מכינים באותו יום".
המרחב שמול העגלה מלא בדרך כלל באורחים: "לפעמים התור מגיע רחוק מאוד" הוא סיפר, "היו מקרים שהגיעו לכאן 500 איש. היה לא פשוט, אבל הסתדרנו". ל'מור קפה' באים הרבה מאד אורחים מהאזור ויש לא מעט לקוחות שחוזרים אליו שוב ושוב. באמצע השבוע, כשהמסעדה אינה פועלת, נותנים בני הזוג שירותי קייטרינג המוזמנים מראש.
העגלה המופעלת כבית קפה, היא כמעט היחידה בעלת תצורה של עגלה: "הבאנו אותה במיוחד מסין, עם מרבית המרכיבים שצריך. הוספנו כאן עוד כמה דברים קטנים, אבל בסך הכל היא הגיעה כך שלמה". עמית קפה פתוח בימי חמישי בערב וגם בשישי ושבת. האמא של עמית מכינה ממרחים ורטבים ביתיים: "אנחנו מגישים גם כריכים וסלטים". גם כאן מקבלים המזמינים זמזם כדי שיוכלו לשבת עד שהמזון שהזמינו יהיה מוכן, ובהחלט יש הרבה איפה לשבת וגם הרבה צל.
התרעות פיקוד העורף