אפרתי פתח בהתייחסות להתרחבות העסקית של שני בארץ ובעולם. לדבריו, הכישרון והיכולות של השף אינם מוטלים בספק, אך ככל שהפעילות שלו הפכה לרשת רחבה של מסעדות, כך נשחק בעיניו הייחוד שאפיין את המקומות הראשונים. הוא טען כי היצירתיות פינתה מקום לשכפול של רעיונות, סגנון ואווירה.
עם זאת, הוא ציין כי קיימים גם יוצאים מן הכלל. כדוגמה הביא את בית רומנו, שבו, לדבריו, פאשה צ'קין מצליח לייצר אוכל טוב כאשר ניתנת לו עצמאות מקצועית. מבחינתו, זו הוכחה לכך שכאשר קבוצת שני וסגל בוחרת להשקיע ולתת לאיש מקצוע להוביל, התוצאה יכולה להיות אחרת.
חזרה לצפון אברקסס אחרי יותר מעשור
"צפון אברקסס" הייתה בין המסעדות הראשונות שנפתחו במסגרת קבוצת המסעדות של שני. אפרתי הזכיר כי בתחילת דרכה המקום זכה להשקעה ולתשומת לב, אך עם הזמן התרשמותו השתנתה. לאחר ביקור שסיקר במדורו ב־2013, החליט שלא לשוב – לא כמבקר וגם לא כסועד.
כעת, יותר מעשור לאחר מכן, החליט לתת למסעדה הזדמנות נוספת. הוא הגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר המקום עדיין רגוע יחסית לעומת העומס של שעות הערב. במקרה, הביקור התקיים בזמן ה"הפי האוור", שבמסגרתו ניתנת הנחה של 20% על התפריט בין 17:30 ל־19:30.
אפרתי ציין כי העיצוב והאווירה ממשיכים את השפה המוכרת של מקומות הקבוצה – תפריט מודפס בשחור, כחול ואדום, עגבנייה המונחת על השולחן וירקות על שולחן השירות. לדבריו, לפחות בכל הנוגע לצוות ולשירות, התחושה הייתה מעט פחות מאולצת מבעבר.
התפריט: אותו סגנון, מחירים גבוהים
התפריט מחולק לחמש קטגוריות: לחם, ירקות, דגים ופירות ים, בשר וקינוחים. גם הסגנון המילולי המזוהה עם שני נשמר, עם שמות ותיאורים ארוכים ומשועשעים למנות.
כך, למשל, לברק שלם מתומחר ב־178 שקל, שתי נקניקיות מבקר וטלה ב־119 שקל, וחריימה מוסר ב־67 שקל ל־100 גרם. אפרתי טען כי רמת המחירים בעייתית במיוחד משום שלדבריו לא מדובר במסעדה המבוססת על טכניקות מורכבות במיוחד או תהליכי הכנה ארוכים, אלא בעיקר על בישול מיידי ופשוט יחסית. לכן, מבחינתו, במחירים כאלה המנות צריכות להיות ברמה גבוהה מאוד.
הראשונות: לחם טוב, היתר פחות
הארוחה החלה בלחם ב־32 שקל, גספצ'ו ב־42 שקל ותירס על גריל פחמים עם עשבים וליים ב־62 שקל. הלחם, שנאפה במקום והוגש עם קרם פרש ועגבניות, היה מבחינתו מוצלח.
לעומת זאת, הגספצ'ו, שהוגש בכוס קוקטייל והתבסס על עגבניות מגי, התקשה להרשים. אפרתי כתב כי המרקם, שמן הזית והאיזון הכללי לא עבדו היטב, וכי החריפות הייתה גבוהה מדי. גם מנת התירס לא זכתה לשבחים. לדבריו, נוכחות הגריל הורגשה, אך היה בה טעם לוואי לא נעים. היא הוגשה עם כוסברה, פטרוזיליה וליים, אך בעיניו הייתה סתמית עד כדי כך שחלקים גדולים ממנה נשארו בצלחת.
הסשימי והקלמארי
בהמשך הוזמנה מנת סשימי אינטיאס ב־96 שקל. אפרתי תיאר צלחת עמוקה ובה ארבע חתיכות לא גדולות של אינטיאס, לצד כמות קטנה מאוד של טרטר, שמן זית, מעט סויה, תאנה וחזרת. לדבריו, הדג עצמו היה תקין אך לא יוצא דופן, והבעיה העיקרית הייתה היחס בין גודל המנה למחיר. הוא טען כי מדובר בתמחור המזוהה עם מסעדות יוקרה, אך ללא אלמנטים במנה שהצדיקו בעיניו את העלות.
הביקורת החריפה ביותר הופנתה לסלט הקלמארי, שמחירו 112 שקל. המנה כללה צנונית, מלפפון, עגבנייה, שומר ועלים, לצד כמות קטנה של קלמארי שנשלק, קורר ונחתך לטבעות דקות. אפרתי טען כי איכות הירקות לא הייתה יוצאת דופן, התיבול לא הרשים וכמות הקלמארי הייתה קטנה מאוד. לדבריו, ייתכן שהמנה כללה בסך הכול גוף אחד של קלמארי, ואולי שניים. את המחיר הגדיר כחריג אפילו ביחס למנות יקרות אחרות שבהן הוא נתקל במסגרת עבודתו כמבקר.
המנה היחידה שזכתה לשבחים ברורים הייתה 140 גרם דנוור קאט על שיפוד, במחיר 113 שקל. לדברי אפרתי, הבשר עצמו היה טוב מאוד והיווה מבחינתו את נקודת האור היחידה בארוחה. עם זאת, התוספות שמתחתיו והסלט הקטן שנלווה אליו היו בעיניו סתמיים. לקינוח הוזמנה פנקוטה שזיפים ב־53 שקל, המבוססת על יוגורט כבשים ושמנת. אפרתי כתב כי טעם הכבשים כמעט לא הורגש, בעוד השזיפים היו דומיננטיים מדי והשתלטו על המנה. מבחינתו, היה זה קינוח לא מספיק טוב שסגר ארוחה שלא הצליחה להתרומם.
אפרתי טען כי מה שקיבל לא התחבר מבחינתו לארוחה של ממש, אלא לאוסף של מנות קטנות ויקרות מאוד. החשבון עמד על 618 שקל, כולל שתי כוסות יין – רוזה "החברה לחטיפת ענבים" ב־54 שקל וכוס ביבליה חורה לבן ב־55 שקל. לאחר הנחת 20% של ההפי האוור ירד הסכום ל־506 שקל.
השורה התחתונה
בשורה התחתונה, אפרתי טען כי מה שקיבל לא התחבר מבחינתו לארוחה של ממש, אלא לאוסף של מנות קטנות ויקרות מאוד. החשבון עמד על 618 שקל, ולאחר הנחת 20% של ההפי האוור ירד ל־506 שקל. לדבריו, ההנחה אמנם הפכה את המחיר לנסבל יותר, אך רוב הסועדים מגיעים בשעות הערב ומשלמים מחיר מלא. מבחינתו, התמורה למחיר הייתה נמוכה במיוחד, והביקורת כלפי מדיניות התמחור הייתה נחרצת.
אפרתי חתם בביקורת חריפה במיוחד על שני וקבוצת המסעדות שלו: "עוד מקום מרושל בתמחור מופקר של קבוצת המסעדות. אולי כדאי שבמקום למרוח חומוס בכף ידו מעבר לאוקיאנוס, ידאג אייל שני להתייחס קצת לערוגת הגינה אשר בביתו".
התרעות פיקוד העורף