הגענו לרגל קולקציית ספיישלים שמשילה כל שריד של איפוק ומציעה חצאי המבורגרים המוטבעים ללא רחם בתוך בריכות גבינה מותכת. דגמנו את המבורגר הפונדו (89 שקלים), קציצת בקר של 300 גרם, משוישת לעילא, חצויה לשניים וטובלת בנהר נדיב של צ’דר ופרמזן. זוהי מנה מופרזת, מושחתת עד היסוד, שמטיחה לכל סופרי הקלוריות אמת פשוטה בפנים: חיים פעם אחת, תשתחררו.
משם המשיכה הארוחה אל מחוץ למחוזות הקלאסיקה. הפרגית המעושנת (98 שקלים), שנולדה במעשנה הפרטית של המקום, התגלתה כמנה רעננה ולא שגרתית. העישון היה מדויק ולא אגרסיבי, והשידוך למאפין תירס קטנטן ונהדר, שעועית ירוקה פריכה ונגיעה חריפה־חמצמצה של איולי שיפקה יצר הרמוניה צלחתית מצוינת.
בגזרת הכיסונים, הפילמני (58 שקלים) – כיסוני בצק עדינים במילוי בשר עסיסי, המוקפצים קלות בחמאה – סיפקו אתנחתה בלקנית־מזרח־אירופית מלטפת, במרקם הנכון ובלי גינונים מיותרים. את הפרק העיקרי חתמנו בקונפי אווז (115 שקלים). הצלחת הציגה שוק אווז עצומה, רכה עד כמעט נמסה מהעצם, שנחה על מצע של פירה קטיפתי ומשיי. עם זאת, ידו של המטבח הייתה כבדה מעט על רוטב פירות היער. מתיקותו הסמיכה והעשירה האפילה כמעט על טעמיו העמוקים של האווז, הגם שהמרקמים עצמם נותרו לעילא ולעילא.
בנוסח אשכנז
מעדניית האוכל הביתי "גולדיס" בבני ברק, שנוסדה ב־1982, שילבה עם השנים בתפריטה גם מנות מזרחיות כחריימה, קובה וחילבה, אולם הדנ"א שלה היה ונשאר מטבח מזרח־אירופי "של פעם", עם גפילטע פיש, חזרת, "מרק עוף של סבתא" (כך בתפריט), גולש, קניידלעך, קרפלעך ושאר מנות שנכנסות לקטגוריה "זר לא יבין זאת".
הכוכב הבלתי מעורער של "גולדיס" הוא הקוּגֶל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין – קִיגֶל): לא פחות משש אופציות יש למנת האטריות המתקתקות, בהן אינגליש קייק קוגל ירושלמי, תבנית ענקית לקידוש, קוגל עם קינמון וקוגל תפוחי עץ.
סיבוב ב"גולדיס" יקצר לכם זמן יקר בהכנות לחג: מבחר מרשים של ראשונות, מרקים, סלטים, דגים ועיקריות. לא הספקנו לטעום מהמנות החמות, אבל מהקוגל שטעמנו נהנינו מאוד.