לפני שבועיים המלצתי על התכניות שכדאי לכם לעשות כבר עכשיו ולהוציא לפועל ברגע שיורידו את מגבלת המרחק מהפרק. אם להתייחס לרוחות האביביות המנשבות ממרכזי החיסונים אנחנו אוטוטו לקראת סוף הסגר ("סיפורים שסיפרתי לעצמי" פרק 3), והרשימה שלי לפחות כבר מתמלאת. כולי תקווה שהפעם כשההגבלות יוסרו, לא אשוב לנוח על זרי הדפנה של החופש ואדחה את כל התכניות למועד לא ידוע. חופש אישי, ככה למדנו בשנה האחרונה הוא לא דבר מובן מאליו.

מילה של איילת
בינתיים, בעודי עובדת על הטו דו ליסט האלכוהולי שלי בישראל, אני רוצה לספר לכם על יקב שנחשפתי אליו דרך חברתי היקרה איילת נחמיאס ורבין, שמעבר להיותה הפרטנרית המושלמת לשתייה וראש השבט הקולינרי שלי, כל המלצה שלה היא זהב טהור.

קוראים לו יקב כישור. הוא הוקם בדיוק לפני עשור בכפר כישורית, כפר לאנשים עם צרכים מיוחדים. בשטחים המרהיבים ננטעו הכרמים הראשונים בשנת 2007, וההיסטוריה מלמדת שלפני כמה אלפי שנים היתה במקום דרך יין מפוארת. האנשים החיים בכפר הם בוגרים בעלי צרכים מיוחדים הלוקחים חלק במערך התפעול, התחזוקה והייצור בכרמים וביקב עצמו. יקב כישור, בציר 2020 (צילום: דייויד סילברמן )

יין עם סיפור
למה אני מספרת לכם את כל זה? מעבר לעובדה שיש ליקב כמה יינות נפלאים (ויוניה 2019 מומלץ ביותר), מושקת בימים אלה סדרת יינות מעניינת פרי שיתוף פעולה מיוחד בין היקב לבין עמותת תל חי, והפורום הישראלי למנהיגות. בפורום חבר יאיר בלחובסקי נכדו של זלמן בלחובסקי צעיר הלוחמים בתל חי, בראש הועד המנהל עומד אביו מיכאל יצהר- בנו של זלמן בלחובסקי, ויחד הם החליטו להשיק סדרת יינות "יין עם סיפור" שעל התוויות שלהם יתנוסס סיפורו המיוחד מאד של האב/סב זלמן שבין היתר היה הלוחם שטיפל ביוסף טרומפלדור לפני מותו.

בסדרת שאטו בלחובסקי אפשר למצוא את ה- GSM 2018 המצוין (האדום הכייפי הקלאסי שהוא כמעט קונצנזוס גם בקרב מתנגדי האדומים העקשנים) וגם את הויוניה. ברגע שפותחים את הסגר אני לחלוטין אמליץ לכם לנסוע למרכז המבקרים של היקב, אבל בינתיים הזמנה משם היא לחלוטין משהו שנותן ערך מוסף לעשייה חברתית במיוחד בימים אלה, ולו רק בגלל זה כדאי.

סגר על החוף
ולפני סיום המלצת הגשה וגם רמז דק למי שמכיר אותי: בעודי משתדלת לנצל כמעט כל חתיכת בלטה ליד הבית, הגעתי לפני כמה ימים לאזור חוף הילטון וראיתי את החיזיון המושלם הבא שבעצם מאגד את כל השאיפות שלי בחיים בפריים אחד. ים פלטה, שמש, סאפ, רוזה קפוא, שתי כוסות, ואולי גם איזה חתיך בצד. אם כי במחשבה שניה חתיך זה אוברייטד. סתם שתדעו מה אני אוהבת. רוזה על החוף (צילום: טליה לוין)

יין עם סיפור: שאטו בלחובסקי

טליה לוין מספרת על סדרת יינות חדשה - שיתוף פעולה בין יקב כישור, עמותת נאמני תל-חי והפורום הישראלי למנהיגות. ועל חזיון מושלם שנגלה לעיניה לא הרחק מהבית