מעוררי תיאבון. משהו להתחיל איתו
את הקטגוריה הזו אנחנו נוטים להזניח וחבל. מדובר במשקאות שנועדו כדי לעודד את תחושת הרעב וכמו שאתם ודאי זוכרים מערב ליל הסדר, רעב זו תחושה שכדאי לעודד לפני ארוחות חג. הוורמוט של מזקקת יוליוס העצמאית מהגליל (מאה ועשרים שקלים), הוא בחירה מצוינת, משקה יבש, מתובל ומהנה במיוחד. אופציה נוספת יכולה להיות שרי יבש 'טיו פפה' (שישים שקלים), שרי ספרדי עשיר במרקם, ריחות וטעמים שעל כמה קוביות קרח יכול לשמש פתיח מעולה לכל ארוחה. יוליוס, וורמוט יבש (צילום: באדיבות המזקקה)

בירה. קחו את זה בקלילות
עולם הבירה מציע אין סוף סגנונות, מרקמים, טעמים וריחות, אבל עם כל הכבוד לבירות מתובלות בעלות אחוזי אלכוהול גבוהים, המנגל של יום העצמאות שייך לבירות הקלילות והיבשות בסגנון לאגר. מיתוס היוונית (עשרים ואחד שקלים לשישיית) עונה לחלוטין על הדרישה, בירה חדה, קלילה ומרעננת וכמוה גם ווילדר הספרדית (שלושים וחמישה שקלים לשישייה), לאגר קייצית, קלילה ומרעננת במיוחד. שתיהן מסוגלות להתמודד בקלות יחסית גם עם הנתחים השמנים יותר על המנגל שלכם. בירה ווילדר לאגר (צילום: יח''צ)

יין לבן. גם וגם
יינות לבנים יכולים גם לתפקד כמעוררי תיאבון וגם להחליף את הבירה, כמרעננים הרשמיים של הארוחה. "דרום לבן 2020" (שמונים שקלים), יכול להיות יין פתיחה נהדר הודות לריחות הטרופיים, הטעמים הרעננים והמבנה העסיסי. אם אתם מחפשים משהו קצת יותר מתוק, לכו על הגוורצטרמינר מסדרת 'גליל' של יקב הרי גליל. (שבעים שקלים), יין חצי יבש בעל ריחות פרחים ופירות, מתיקות נעימה ומבנה קליל שיחבב אותו גם על מי שיינות מתקתקים הם לא הבחירה הראשונה שלו. יקב הרי גליל, גליל, גוורצטרמינר (צילום: דדלוס)

יין אדום. אבל שלא יכביד
מצד אחד, אנחנו רוצים יינות אדומים שידעו להתמודד עם טעמיו המתובלים והמעושנים של בשר צלוי ומצד שני לא רוצים יינות אדומים כבדים ומעייפים. 'סירה אשכולות שלמים' של יקב סגל (מאה ועשרה שקלים), הוא יין שמצליח להיות רך, פרחוני ואלגנטי בלי לוותר על העוצמה. גם 'שיראז 2018' מבית יקב דרימיה שבחבל יתיר, יודע לספק גם את חובבי הטעמים העשירים וגם את אלה שיין אדום קצת כבד להם. לא משנה איזה אדום תבחרו, אם תקררו אותו מעט לפני השתייה, הוא יהיה הרבה יותר מהנה. יקב סגל, סירה אשכולות שלמים (צילום: יח''צ)

מזוקקים. עם הרבה קרח
הבחירה המזוקקת שלי לארוחות תחת כיפת השמיים היא וויסקי אירי עם הרבה מאוד קרח. זה יכול להיות ג'יימסון (כמאה שקלים ל-700 מ"ל), אבל אפשר ללכת גם על בחירות קצת פחות שגרתיות כמו 'טילינג סמול באטש' המורכב והמתובל (כמאה וחמישים שקלים ל-700 מ"ל) או 'דבלינר ברבן קאסק' הנגיש והמאוזן (כמאה שקלים ל-700 מ"ל). רק תוודאו שיש לכם מספיק קרח. אחד מתזקיקי הפירות של מזקקת 'יוליוס', 'יוליוס משמש' למשל, (מאתיים ועשרה שקלים לחמש מאות מ"ל) הוא מסוג הקינוחים שתשמחו להיזכר בהם בארוחות הבאות. דבלינר. וויסקי אירי באריזה חגיגית (צילום: מתוך האתר)

הכי ישראלים שיש
יום העצמאות הוא הזדמנות לעשות כבוד למותגי בירה, יין ואלכוהול מקומיים שמלווים אותנו עשרות שנים וילוו היטב גם את החגיגות המסורתיות מנגלים ביום העצמאות (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בירה גולדסטאר. הנמכרת ביותר
ללאגר הכהה שמיוצרת על פי מתכון בן שבעים שנה, יש חלק בעיצוב הזהות הקולינארית של כל ישראלי כמעט. היא הייתה הבירה ראשונה של רבים מאיתנו ובירה ראשונה לא שוכחים. הבקבוקים המכוכבים מככבים גם בנתוני המכירות. יותר מארבעים מליון בקבוקי גולדסטאר נמכרים בישראל בשנה - עשרים אחוז מהשוק כולו. גם אחרי שהתרגלנו לשתות בירות מתוחכמות וקלילות ממנה, היא שומרת על מעמדה וקשה להאמין שמישהו יסרב לבקבוק גולדסטאר קרה ביום חם. גולדסטאר. הבקבוק המחודש 2021 (צילום: יח''צ)

בירה מכבי. באווירה אירופאית
האחות הצעירה והמתוחכמת של גולדסטאר, הושקה בסוף שנות השישים של המאה הקודמת ויועדה לקהל איכותי בבתי מלון ובמסעדות יוקרה. המדליות שבהן זכתה בתחרויות בירה בינלאומיות לא הצליחו לחבב אותה באמת על הקהל הישראלי והיא נתפסה כתחליף סביר לאחותה הכהה. בשנת 2009 עברה מכבי מתיחת פנים שכללה את העלאת אחוז האלכוהול והפכה במהירות לבירה מבוקשת במיוחד בקרב קהלים צעירים. בירה מכבי (צילום: מוטי פישביין)

יקבי כרמל. המסורת נמשכת
סיפורו של אחד ממותגי האלכוהול הוותיקים ביותר בישראל החל בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשרה, כשהמתיישבים הראשונים בארץ פנו אל הברון אדמונד דה רוטשילד וביקשו ממנו סיוע במציאת מקור פרנסה. מאז ועד היום נמזג לא מעט יין בכוסות וחלק גדול מאוד ממנו נעשה ביקבי כרמל, שלא פסחו על מהפיכת האיכות של תחום היין הישראלי בשנות האלפיים. את ההשקעות בכרמים ובציוד שבוצעו באותה תקופה, אפשר לטעום עד היום ביינות כרמל בכל הרמות ובכל הסגנונות. ג'יאקובזי, מהדורת עצמאות. יקבי כרמל (צילום: איל קרן)

יקב רמת הגולן. איכות מקומית
צעיר מכרמל, אולם בעל משקל היסטורי משמעותי לא פחות ממנו הוא יקב רמת הגולן שהוקם בראשית שנות השמונים של המאה העשרים, על ידי שמונה קיבוצים ומושבים. יקב רמת הגולן החזיר ליין הישראלי את כבודו, שאבד במהלך שנים רבות של ייצור יינות בינוניים והשקיע לא מעט גם ביצירת תרבות וחינוך דורות של אנשי יין. בין אם מדובר בסדרות הכניסה הרעננות והקלילות ובין אם ביינות איכות מכרמים יחידניים, הלוגו של יקב רמת הגולן היה ונשאר סמל לאיכות מקומית חסרת פשרות. יקב רמת הגולן - מבעבעים (צילום: יח''צ)

ארק עלית. איילות או לא לשתות
עלית הארק שאנחנו קוראים לו גם 'ארק איילות', על שם האיילים שמופיעים על התווית מיוצר בישראל משנת 1828 על ידי משפחת גולד במפעל בטירת הכרמל. למרות היעדרם של מסעות פרסום ויחסי ציבור לארק עלית, הוא שומר על מיקומו כאחד המותגים היציבים ביותר בישראל. נכון, במשך השנים קמו לו לא מעט מתחרים, אולם אף אחד מהם עדיין לא הצליח לגזול ממנו את הבכורה. ובצדק. כשהוא קפוא, מוגש נקי על קרח או בתוספת מיצי פירות ארק עלית הוא אחד המשקאות הכי ישראלים שיש. עלית הארק (צילום: יח''צ)

ליד האש: משקאות ליום העצמאות

אחרי שבחרתם את הנתחים שתעלו על המנגל השנה, הגיע הזמן לבחור גם משהו לשתות. וגם: חוגגים עצמאות עם מותגי היין והאלכוהול הכי ישראלים שיש