מערת קבורה ובה ארונות קבורה מעוטרים ייחודיים (גלוסקמאות) ששימשו לקבורה משנית של יהודים לפני כ-1,850 שנה, בימים שלאחר מרד בר כוכבא, התגלתה במבצע של משטרת כפר כנא והיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.
במסגרת פעילות מודיעינית, הגיעו שוטרי תחנת כפר כנא ומפקחי רשות העתיקות לשטח מגרש פרטי במועצה האזורית משהד. שם, לתדהמתם, נוכחו לראות כי במקום בוצעו עבודות תשתית נרחבות באמצעות כלי הנדסי כבד, תוך הרס מוחלט של מערת קבורה עתיקה שעמדה במקום. מהמערה לא נותר אלא כוך קבורה בודד.
מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות הבחינו במספר ערימות אדמה בשטח המגרש, שנראה היה כי הן מסתירות מאחוריהן דבר-מה. בעל השטח והאחראי על אתר הבניה, נתבקש להסיר את ערמות העפר, ומאחוריהן נתגלתה מערת קבורה עתיקה, חצובה בסלע, ובה תשעה כוכי קבורה. להפתעת המפקחים, בפתח המערה נמצאו שלוש גלוסקמאות אבן מעוטרות, ששימשו בעת העתיקה לליקוט עצמות אדם. הגלוסקמאות נתגלו ריקות ולא במקומן הטבעי, דבר שהעלה את החשד המיידי שבמערה התבצע לאחרונה שוד עתיקות.
עבודות הבנייה במקום הופסקו, ומספר חשודים זומנו לחקירה בתחנת המשטרה בחשד לפגיעה בעתיקות ואי דיווח על מציאת עתיקה. במקביל, ביצעו מפקחי רשות העתיקות פעולות של תיעוד ופינוי הממצאים העתיקים, מחשש להמשך שוד וגניבת הממצאים הקדומים מהמערה.
לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "הגלוסקמאות עשויות מאבן גיר רכה, צורתן מלבנית, ולהן מכסים שטוחים שהותאמו לארון. הארונות המעוטרים שימשו את האוכלוסייה היהודית בגליל במהלך המאות ה-2'-3' לספירה. על הארונות סותתו דגמים ששייכים לעולם הקבורה היהודי ומושפעים מהתרבות היוונית; על גבי אחד הארונות מופיע דגם דמוי מבנה קבורה – מאוזוליאום (לעתים דגם זה מזוהה כ"נפש" - יד זיכרון לציון הנפטר), ובצידו השני של הארון נחצב זר מעגלי, שבתוכו נקדחו נקבים, המסמל, כנראה, את ניצחון הנפטר על המוות. דגמים אלו, אופייניים מאוד לגלוסקמאות אבן ששימשו את האוכלוסייה היהודית בגליל בתקופה הרומית התיכונה. בעבר, נתגלו דגמי עיטור דומים על גלוסקמאות אבן מאתר ציפורי".
"במחקר הארכיאולוגי של ארץ ישראל, מקובל כי גלוסקמאות אבן הן מאפיין בלעדי לקבורה של אוכלוסייה יהודית בשלהי ימי בית המקדש השני - בעיקר במאות ה-1' לפני הספירה ועד לימי מרד בר-כוכבא, במאה ה-2' לספירה. תפוצת השימוש בגלוסקמאות לקבורה רווחה בתקופה זו באזור ירושלים, הרי ושפלת יהודה, כאשר עיקר היצור של ארונות אלו נעשה בבתי יוצר שפעלו באזור ירושלים והשפלה. מנהג קבורה זה, הפך לנפוץ בגליל בעקבות כישלון מרד בר-כוכבא והגעת אוכלוסייה יהודית לאזור מארץ-יהודה. לפיכך, מציאת גלוסקמאות אבן מעוטרות במערה בכפר משהד מצביעה על קיומו של ישוב יהודי במקום במאות ה2'-3' לספירה".
לדברי אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "במקרה הנוכחי, עולה חשד לפגיעה קשה בעתיקות. מבצעי החפירה השמידו לחלוטין מערת קבורה עתיקה, והיו, על פי החשד, בעיצומה של בזיזת מערת קבורה נוספת. לעולם לא נוכל לדעת כיצד נראתה המערה שהושמדה - או מה היה בתוכה ונעלם. נכסי תרבות בני כמעט 2,000 שנה אבדו לנצח. בזכות ערנות ופעילות נחושה של שוטרי תחנת כפר כנא, ושיתוף פעולה מוצלח עם רשות העתיקות, ניצלה אחת מהמערות. בזכות הממצאים העתיקים שאותרו בשטח, נוכל להציל - ולו במשהו, את המידע הארכאולוגי וההיסטורי על האתר והישוב הקדום".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "במדינת ישראל נמצאים כ-35,000 אתרי עתיקות. כל אתר ואתר הוא עולם ומלואו, הכולל מידע על אלפי שנות היסטוריה אנושית. הרס המערה בצפון גרם לנזק בלתי הפיך. אני קורא לציבור הרחב להמשיך לגלות ערנות ולסייע לרשות העתיקות ולדווח על כל פעילות חשודה של עבודות חפירה, חציבה או בניה, במקומות שבהם יש סיכון לפגיעה בעתיקות. בכך, הציבור ישמש לנו כ'עיניים בשטח'. יחד, נוכל להגן על המשאב הלאומי שלנו - אוצרות המורשת של ארץ ישראל".