נהוג שבעולם כשנאשם שהורשע בעבירות שונות ניצב בפני השופט שיגזור את דינו, מגייס הוא לטיעוניו להקלה בעונשו את כל המעשים טובים שעשה בימי חייו, על מנת שאלה יאזנו את מעשיו הרעים. כך אולי יצליח לאזן במקצת את המשקל בין העבירות למעשיו הטובים.
תמוה אם כן מה אנו אומרים בתפילה "אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים". אכן ביצענו את כל העבירות, וכנגדן אין לנו כל טענה על מצוות או מעשים טובים שעשינו. איזה היגיון יש בפנייה כזאת לשופט?
יתרה מכך, נהגו בקהילות ישראל שפנייה זו נעשית בשירה ובשמחה והיא המסיימת את רשימת הבקשות של תפילת "אבינו מלכנו". מה מקום יש לשירה זו? מה פשר השמחה על כך שאין בנו מעשים להתפאר בהם?
ישנן שאלות קשות שרק על ידי משל מהמתרחש בעולם היומיומי ניתן להבין את היישוב להן. סיפר הרב יוחנן דוד סלומון זצ"ל: בתקופת הקומוניזם הצליח יהודי שהיה מנותק עשרות שנים הן מעולם היהדות והן מהעולם המערבי לקבל היתר להגיע ארצה. סיפר העולה למלווהו הישראלי שטיפל בו את תחושותיו ממספר שבועות שהוא נמצא בישראל.
ראשית, אמר, אצלנו ברוסיה אינך יכול לצאת לקניות אם אין לך כסף בכיס. בחנות אתה שווה בדיוק בהתאם לכסף שברשותך. הישראלי שואל: האם פנקס צ'קים לא מספיק? מה רע אם הכסף בבנק? צחק הרוסי: אכן שמענו ברוסיה שיש דבר כזה במערב. רק בישראל ראיתי שאדם פשוט יכול להחזיק כסף בבנק ולשלם בצ'ק. גם אני פתחתי חשבון, אבל לא היה לי הרבה מה להפקיד. אבל יותר מכך הופתעתי, הוסיף היהודי מרוסיה, כשראיתי כאן כיצד ניגשים לקיר ליד הבנק ומוציאים משם כסף!
אבל ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כשניגשתי לחנות לכלי חשמל לרכוש מקרר, מכונת כביסה, תנור ומזגנים. סכום הקנייה היה גדול מאוד כמובן ובכיסי אין אפילו רבע מהסכום הנדרש. וכאן ההפתעה הגדולה: צ'ק דחוי. כלומר הוראה בכתב לבנק לשלם לחנות בכסף - אבל במועד מאוחר יותר שאת התאריך שלו אני כותב על גבי הצ'ק. אם יש לך סיכוי להשיג כסף בעתיד, אתה יכול לקבל את כל מכשירי החשמל כבר עכשיו, על סמך חתימתך לשלם בעתיד כסף אשר עדיין לא הרווחת. איזו שמחה. קיבלתי הכל ללא כסף מזומן.
התרעות פיקוד העורף