בצל המהומות והפרעת התפילות ביום כיפור האחרון בת''א, העיר ''החילונית'' בישראל. מסתתרת לה עיר פחות חילונית בשם ירושלים, שם, בהר הבית, מתקיימות גם כן תפילות, אבל לחשושיות, בלב. שם לא צריך חילונים אנרכיסטים פרוגרסיביים שישללו את זכויות האדם לתפילה בישראל. שם המשטרה עושה את העבודה שבכל מקום אחר בעולם הייתה זוכה לגינוי ולכותרות – ''אנטישמיות'' כלפי יהודים ופולחנם.
אין צורך לספר שהשר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, שמתהדר באהדתו להר הבית ולפוקדי ההר. אם כך, מדוע זכויות העולים להר נפגעות מידי יום, אפשרות העלייה היא בשעות בלתי הגיוניות ומספרן מצומצם במהלך היום, על גבול הבלתי אפשרי, מעניין למה?
בחגי תשרי ראינו צמצום מצד הפורעים הערבים בהר עד כדי כמעט אפס, אך זכויות היהודים בהר נפגמו יותר ויותר כשנכנסנו עמוק לחגים, כפי שתראו בסרטון: דחיפות השוטרים את עולי ההר, גסות רוח כלפי היהודים ללא כל סיבה מוצדקת, אי מתן זמן לפולחן תפילה בלב, אלימות, האצה ביהודים כמו והיו עדר כבשים שצריך לרדות בו.
בעבר עבדתי בבתי הכלא. כפי שנוכחתי לראות, גם לאסירי עולם יש זכויות כמו סיבוב בחצר מבלי שיאיצו בהם, והן נשמרות באדיקות. מה ההבדל? מדוע זכויות היהודים לא נשמרות בהר ובבתי הכלא הן נשמרות?
השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, נבחר, בין היתר ,על מנת לשמור על זכויות היהודים בהר. מדוע אינו ממלא ועושה את תפקידו כפי שהבטיח לבוחריו? להערכתי, כל תירוץ והסרת אחריות יתבטא במציאות הפוליטית בעתיד. אף על פי ולמרות הכל כבר עלו להר הבית למעלה מ- 5000 איש, אישה וילדים וזה רק בחמישה ימי חול מועד סוכות, שהרי בשישיבת אין ליהודים זכות לפקוד את ההר, עצוב.
התרעות פיקוד העורף