בלי שופר בחג: המדריך לראש השנה שחל בשבת – ומדוע לא צריך לחשוש?

ראש השנה הקרוב מביא איתו סיטואציה שלא מתרחשת בכל שנה: היום הראשון של החג חל בשבת. המשמעות המיידית והמורגשת ביותר עבור מי שפוקדים את בתי הכנסת או רגילים לשמוע את קול השופר, היא דממה יחסית – ביום הראשון של החג לא יתקעו בשופר כלל, והמצווה תתקיים אך ורק ביומו השני.

המיתוס על השנה הבעייתית – וההרגעה

במקורות היהודיים מוכר המשפט "כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה – מריעין לה בסופה". עבור מי שמכיר את הביטוי, התחושה שמתחילים שנה בלי קול שופר עלולה להישמע מדאיגה. אולם הרב בר מבהיר ומסביר על פי מסורת הפסיקה: האמירה הזו כלל אינה מתייחסת למצב שבו השופר אינו מושמע בשל קדושת השבת.

לדבריו, ההיסטוריה מלמדת שדווקא שנים שהחלו בשבת היו לעיתים מהשנים המשמעותיות והטובות ביותר, ובהן הכניסה של עם ישראל לארץ ובניית המשכן. הרעיון, לדבריו, הוא שהשבת עצמה תופסת את מקומו של השופר כמקור לזכות, לשקט ולברכה עבור העם כולו.

מה זה אומר בפועל? הדברים שחשוב להכיר

למה בעצם לא תוקעים בשופר בשבת?

ההלכה אוסרת על תקיעה בשבת, מחשש היסטורי שאדם יטלטל את השופר ברחוב לצורך לימוד או סיוע וייכשל באיסור הוצאה מרשות לרשות. משום כך, גם הזזת השופר עצמו בשבת מוגבלת ("מוקצה"). את השופר נשמע רק ביומו השני של החג.

הרב הראשי חתם את דבריו באיחול שנה של אחדות, חיים, שלום וברכה לכל בית ישראל.