בפתח דבריו עמד הרב הראשי על שמחת היום המיוחדת ועל עומק התשובה: "שמחת היום אינה רק על מחילת העוונות, אלא על הזכות לשוב ולעמוד לפני אבינו שבשמים, ושהוא עצמו מטהר אותנו... הקשר שבין ישראל להקב"ה אינו קשר רגיל, אלא קשר של אב ובנים, קשר עז ובל ינותק. ומכאן אנו עומדים על עומק החטא: פגיעה בקשר שבין הבן לאביו והתרחקות ממנו. על כן, התשובה ביום הכיפורים אינה רק חרטה על עצם החטא, אלא הכרה בכאב הריחוק מאבינו שבשמים ורצון לשוב אליו."
עיקרי ההנחיות ההלכתיות מתוך מכתבו של הרב הראשי:
אכילה ושתייה – שיעורים וזמנים
איסור מהתורה: האוכל כ"כותבת הגסה" (כ-30 סמ"ק) או השותה "כמלוא לוגמיו" (שיעור המשתנה לפי מבנה הגוף; אצל אדם בינוני כ-40 מ"ל) – חייב מן התורה. גם פחות משיעור זה אסור באיסור תורה של "חצי שיעור".
צירוף אכילות ושתייה: אכילות ושתייה מצטרפות לשיעור זה כאשר לא עבר ביניהן שיעור "כדי אכילת פרס". לעניין יום הכיפורים, מורה הרב כי יש להחמיר ולחשב שיעור זה כ-9 דקות.
חולים ופטורי צום – "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
במקרים רפואיים דחופים יותר: ניתן לקצר את זמן ההמתנה ל-4 דקות, ובשעת צורך גדול אף ל-2 דקות. בשתייה – עדיף לפצל את הכמות הנדרשת לכמה לגימות נפרדות.
בית הכנסת מול שמירת הצום: מי שמתקשה לצום – מוטב שיישאר לשכב במיטתו בבית ויתפלל ביחידות, ובלבד שלא יאכל וישתה (אפילו בשיעורים) כדי להגיע לבית הכנסת.
ברכות ועליות לתורה לאוכלים ביום הכיפורים
חולה האוכל אינו עושה קידוש (לא על היין ולא על הפת) ואינו חייב בלחם משנה. נוטל ידיים ומברך רק אם אוכל שיעור שלם (בפחות מכשיעור – נוטל ללא ברכה). בברכת המזון אומרים "יעלה ויבוא", אך אם שכח – אינו חוזר. מי שאכל ביום הכיפורים מחמת חולי רשאי לעלות לתורה בשחרית, אך לא במנחה (אלא אם אכל לשיעורים בלבד).
חינוך ילדים וקטנים
אכילה ושתייה: קטנים מותרים לחלוטין ואף מותר להאכילם בידיים.
תענית שעות: ילדים בריאים מגיל 9 (וילדים כחושים מגיל 10) מתחילים לחנך לתענית שעות – דחיית שעת הארוחה בשעה או יותר לפי כוחם. מתחת לגיל 9 אין מענים כלל ויש למחות במי שמנסה להחמיר.
השלמת צום: המנהג בזמננו לא לחנך קטנים בגילאי 11 עד בר/בת מצווה להשלים צום מלא מחמת חולשת הדורות, אלא אם מדובר בילדים חזקים ובריאים במיוחד. מגיל מצוות (בת 12 ויום אחד, בן 13 ויום אחד) – חובה להשלים.
שאר עינויים: קטנים אסורים בנעילת נעלי עור. רחיצה וסיכה מותרות רק לצורך ניקיון והיגיינה, וכשהגיעו לגיל חינוך יש לחנכם להימנע מכך.
תפילת נעילה וברכת כהנים
תפילת נעילה היא חתימת גזר הדין ושיאו של יום הכיפורים, בו על פי ה"משך חכמה" הקב"ה דן את האדם לבדו ושעת רצון למחילה אף על עוונות חמורים.
נשיאת כפיים: בארץ ישראל נושאים כפיים בנעילה. יש להקפיד לסיים את ברכת הכהנים מבעוד יום (לפני השקיעה). במידת הצורך יש לקצר או לדחות את הפיוטים שבחזרת הש"ץ לאחריה, כדי שלא לגלוש לזמן חשיכה.
הרב הראשי חתם את מכתבו בברכת "גמר חתימה טובה, ובתפילה שנזכה כולנו ביום קדוש זה לסליחה, למחילה ולכפרה".
התרעות פיקוד העורף