פרשת השבוע: מקץ | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

פרעה רואה בחלומו שבע פרות כחושות אוכלות פרות שמנות, ובכל זאת לאחר אכילתן עדיין נראו הפרות הכחושות כאילו לא אכלו מאומה "ומראיהן רע כבתחילה".

מבאר ה"משך חכמה" (הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק) את הרקע ההיסטורי של מצרים בהקשר של חלום פרעה ופתרונו. מצרים לא הייתה ארץ עשירה כלל עד אשר הגיע יוסף והביא אליה את כל עושר העולם בשנות הרעב. והנה, כעבור 210 שנים כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, "עשאוה כמצולה שאין בה דגים" (מסכת ברכות ט').

אם כן, ברור שכל העושר שהתעשרה מצרים היה רק לטובת עם ישראל, כי כאשר ביקש הקב"ה לשעבד את עם ישראל למצרים הייתה זו אומה שפלה וענייה והקב"ה רצה שאם ישראל חייבים להשתעבד, אז ראוי שיהיו עבדים אצל אומה עשירה – ולכן העשיר את מצרים בתהליך שמיימי. שנתו של פרעה נדדה מחלומותיו. יוסף פתר אותם וכתוצאה מכך עלה לגדולה לתפקיד משנה למלך. בשנות השובע הוא אגר תבואה באוצרות המדינה, ואז הביא ה' רעב לעולם.

ייתכן, אומר המגיד ר' שלמה לווינשטיין בסרקזם, כי המומחים לאיכות הסביבה באותו הדור תלו את הגורמים לבצורת בהתחממות הגלובלית שנוצרה כתוצאה מהחור בשכבת האוזון... אך לנו הנסיבות ברורות. הנסיבות היו שמיימיות כולן.

יוסף מוכר בשנות הרעב את התבואה שאצורה באוצרות המדינה ובעוד אוצרות העולם הולכים ומתרוקנים, הולכת קופת מדינת מצרים ומתמלאת בכסף והופכת למעצמה כלכלית.

והנה חולפות 210 שנים, וכשהגיעה שעת גאולתם של ישראל והם קיימו את רצון ה' "וינצלו את מצרים" ועשאוה "כמצולה שאין בה דגים". כעת חזרה מצרים למצבה הקודם: אבטלה, אינפלציה, עוני. ממש כבתחילה. כלומר, כאשר נסתיימו ימיהם של ישראל במצרים, תם תפקידה ההיסטורי ומעכשיו שבה המדינה לעוניה.

ומכאן הסבר לתופעות רבות במשך הדורות. הסבר להצלחות או לנפילות בחיינו או של אחרים וגם לגבי אויבינו המבקשים את נפשנו. ברוב המקרים הדמויות המרכזיות אינן המטרה בכל המתרחש סביבן, אלא הן משרתות מטרה שהקב"ה חפץ בה.

למשל, המן הינו דוגמה מאלפת לאותם אנשים מגוחכים. בשעת עלייתו לגדולה, לא ידע המן את נפשו מרוב שמחה והאמין שהוא באמת רם ונישא. לרגע לא עלה על דעתו שהוא טועה וכי כל גדולתו אינה משרתת אותו, אלא את היהודים ומנהיגם מרדכי. לא עלה על דעתו שעלייתו הפלאית הינה רק הקדמה לעוצמת נפילתו, ורגע לאחר שיא חייו כאשר הוזמן בלעדית למשתה עם המלך והמלכה – דווקא אז יבוא רגע התרסקותו.

כך פרעה בדורו לא הבין את פשר העושר שנפל על מצרים, וכותבי העיתים הסבירו בוודאי ששבע שנים לפני פרוץ הרעב הגדול בעולם התגלה במצרים כלכלן מזהיר שהביא את כלכלת מצרים לשגשוג מדהים, וממשיכי דרכו הצליחו לשמר את רמת יתרות המט"ח באוצר המצרי במשך 210 שנים, עד שבעטיו של איזה מקרה רע חרבה הארץ ויחד איתה הכלכלה.

האמת היא שהם בסך הכל שמשו כתפאורה לעניין האמיתי, לעם ישראל שנאלץ לגלות לארצם, וברגע שעם ישראל יעזוב את מצרים – ישוב הכל למצב הקודם. ממש כחלום פרעה כאשר הפרות הרזות שבו לקדמותן.

כך מאורעות העולם. כאשר עם ישראל נוחל הצלחות או חלילה להיפך, עלינו לדעת ש"אין עוד מלבדו" וכל מה שמתרחש הוא חלק מתוכנית אלוקית שנועדה לתכלית טובה ולגאולת עמנו.