יש כאלה, בערך מחצית ממפגיני המחאה, שסבורים.ות שהמחאה החשובה ביותר היא הפגנת השפחות האדומות נגד ה"רפורמה". כאילו הגענו מרחק נגיעה מ־ME TOO ליברלי דמוקרטי רק כדי שרבנים חשוכים יכתיבו לנו כיצד לחיות? תנועות נשים בעולם מנהלות כיום קרבות מוצלחים למדי נגד המצ'ואיזם הממוסד. חלקו מורשת ניאנדרטלית, חלקו בהמיות וחלקו חייתיות.

לא מדובר רק בסקס, במכניזם או ברומנטיקה, אלא בניהול אדנותי של החיים – הפרטיים, הציבוריים והפוליטיים. ואז מגיעה ממשלת הימין־על־מלא־גברים כאלה ומציגה אלימות ממוסדת מדאורייתא, שזולגת ממהלכי ההדתה המיזוגינית של הקואליציה היישר לספר החוקים של מדינת ישראל. המבנה המשטרי המתוכנן מעניק לשכבת הפקידות הרבנית ולמשמרות הצניעות מטעמם, ובעצם לכל פרחח אמוני ברחוב, אמצעים "חוקיים" לדיכוי נשים.

זו הסיבה לכך שמאבקן של השפחות האדומות הוא חלק ממלחמת העצמאות 2 המתחוללת כיום בישראל במאבק להפלת ממשלת דיכוי הנשים. כמו מלחמת החיג'אב של נשות טהרן שמאיימת על משטר האייתוללות, שרואה במאבקן איום גדול מאיום התקיפה הישראלי. ורק כדי לשמור על פרופורציות, ישראל ואיראן לא לבד. המאבק לשוויון מגדרי מתנהל כיום בעולם כולו. בעיקרון, כל חברה מגיבה בהתאם לסטטוס הנשים בחברה ובמקביל להתפתחות מלחמת השחרור מפוביית המין כעניין "בעייתי" ברמת ההידברות האישית והציבורית. בגרמניה מותרת רחצת טופלס במקומות ציבוריים, בישראל עוצרים על כך, ובאיראן אוסרים, כולל סקילה.

מרחובות טהרן מדוּוח שמחאת נשות איראן עצרה את המהלכים הכוחניים לאכיפת החיג'אב, והיא חלק ממחאה עממית לשינוי המשטר. כך גם ציבור המפגינים.ות בישראל שתובעים.ות הפלת משטר הדיכוי העתידי בחסות ה"רפורמה". מצעד השפחות בהפגנות המחאה הוא המחווה הבוטה ביותר כנגד ממשלה דתית קנאית המבוססת על ציבור של גברים כנועים לרבנים ולפוליטיקאים "שלהם", ועל נשים כנועות לבעליהן הכלואות במעטפת קשוחה של ערכי משפחה תואמים צורכי השלטון ודיכוי חופש הביטוי האישי, הנשי והמיני.

יותר ממאבק הטייסים

ככל שמהלכי ההדתה מתחרדים בישראל, כך מתרחב הפער בין נשים וגברים, כאילו מדובר בשני סוגים של בני אדם, בדגש על עליונות הגזע הגברי. "נשים?", כך אמר פעם הרב הראשי יצחק יוסף, "לבשל ולכבס". כן־כן, שמענו על בת המלך שכבודה פנימה והיא הגרסה המתחסדת של "אישה יפה מיטה מטבח" הגרמנית, כנאמר במקורותינו "אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם".

וכמו ששנו חז"לינו "בנוסף לזה שיש לאדם מקום ויש לו כלים יפים, זה לא מספיק, זה רק דומם. הוא צריך אישה עם נפש, עם דיבור, עם הכלה והבנה, חיבור ואהבה". בעניין ה"יפה" הם פסקו "הגמרא הביאה שלוש מדרגות שמביאים שלמות לאיש, והמדרגה הכי גבוהה זה שיש לאיש אישה שהיא נאה במעשיה".

אחת מאותן נשים גנריות הקשתה באתר "שאל את הרב" (אוצר בלום של הבלים): "אני לא מבינה למה יש דגש רק על כך שאישה יפה מרחיבה דעתו של אדם. ברור לי שזו מחמאה והכל, אבל למה לא נכתב שגם איש יפה מרחיב דעתה של אשתו?". לא מדובר בשאלה תמימה, אלא בהתרסה חצופה, והרב אוריאל טוויטו הסביר: "האישה אינה נזקקת ליופיו של האיש כדי לאזן בחייה את הנטייה הטבעית ועם הצורך להיענות לצורכי החיים החיצוניים של האדם" (כשנאמר "האדם", הכוונה רק לזכר, כן?).

וההסבר של הרב הוא כדלקמן: "הקישור אל הטבע הפנימי שכל כך חשוב לחיי האדם, שונה בין גברים לנשים. האדם זקוק לאשתו וליופיה, לאו דווקא זה החיצוני, אלא לקשר הטבעי שבין איש ואישה כדי לשמור על האיזון בין התביעות החיצוניות הגוזלות מן האדם את הטבעיות שלו ואת הפנימיות שלו ומרגיעה את חיי האדם".

זו, אגב, תביעה שגרתית של זכר מתוסכל. ומה אתם יודעים? היהדות הזו מצדיקה אותה. שלא לדבר על כך שבגרסה החרד"לית הנוכחית, במאבק על קולות המצביעים וחיזוק ההתנחלויות האישה היא גם רחם תעשייתי בפס הייצור של חיילי צבא ה' ומצביעי מפלגות הקואליציה. ותזכרו את דברי כבוד הרב כאשר אתם רואים את מיצג השפחות האדומות במפגני המחאה: זו לא תוספת הפנינג ססגונית להפגנה, אלא עיקר המאבק. הרבה יותר ממאבק הטייסים ואנשי הקומנדו והסייבר. אלה מנופפים בחרב כלכלית וביטחונית וניתן לקנות אותם ב"פשרות" שהן מטבע המאבק הפוליטי. על תביעת הנשים לא ניתן להתפשר, משום שזה טבע הדת, עסקניה ומאמיניה.

קואליציה מיזוגינית

לא כל אדם דתי הוא מיזוגין, ויחסי נשים־גברים הם לא רק פקודה־מצווה של פקיד רבני, אלא גם דינמיקה זוגית. אבל כל מנהיגי מפלגות הקואליציה הדתיות הם מיזוגינים מטבע ברייתם ואורחות חייהם. הרצון והצורך לשמר את שליטתם בקהלים שלהם מצריך שליטה ב"ערכי המשפחה", כולל המטבח והמיטה, שם מעורבות הנשים חייבת להיות טוטאלית ותחת שליטה.

כל סממן חיצוני של נשיות מחייב את כוהני הדת, רבנים או אייתוללות, להסתער כדי לבלום. משיער (המחמירים מגלחים) עד כף רגל (גג גרביים). ציצים? ירחם השם. מיזוגיניה מדאורייתא במפלגות החרדים, ש"ס, חרד"לים, הציונות הדתית־לאומנית והליכוד היא חלק ממסורת השבט המזרחי, שהושפע מהאסלאם, וממסורת שבט שוכני העיירות והגטאות במזרח אירופה, שהושפעו מהנצרות שבקרבה חיו.

האמת, שמרנות מינית היא לא עניין לדמוקרטיה או רודנות דתית אלא לטבע החברה, שעדיין לא השתחררה מדפוסי חיים שבהם המין היה עסק מלוכלך והיצר היה עניין חולני. פינלנד היא מדינה חילונית, ולפני שבע שנים אישר הפרלמנט נישואים חד־מיניים. סאנה מרין, כיום בת 37, נבחרה ב־2019 לראשות ממשלת פינלנד עם קואליציה של חמש מפלגות מרכז־שמאל, כולן מונהגות בידי נשים. סקרים הראו כי מרין היא האדם הפופולרי ביותר שעמד בראשות ממשלת פינלנד מאז תחילת המאה.

בשנה שעברה דלפו סרטונים שבהם רקדה מרין במסיבה באורח "משוחרר". שום דבר שלא רואים בחתונות. הימין עורר סערה, כולל בדותות על צריכת סמים. לפני כחודש הפסידה מרין בבחירות למפלגות הימין. בכלל, השחרור הנשי כיום הוא כמו שדה מוקשים. אתה יודע על קיומו, אבל אין, בכל חברה בנפרד, מפת מיקוש שעל פיה אתה יודע בדיוק היכן מונח אותו מוקש תורן.

בצרפת חטפה שרה כלכלית בכירה מפל גינויים משום שהצטלמה לשער "פלייבוי". לא עירום חלילה, אלא כפמיניסטית מוצהרת. בישראל גוננו החרדים שש שנים על מורה חרדית שתקפה מינית תלמידות בבית ספרה. רמז: נשים, כל שכן נערות, דעתן קלה וכבוד בת מלך בביתה פנימה. רצוי בארון.