משהו: הפצצה האיראנית מכילה חומר מרדים. זו הסכנה.
היא מתגרשת
לא יתואר לאן העולם הגיע. "אמאל'ה כמה יפה אני" התגרשה.
לא האמנתי למקרא עיניי. הצעירה שראינוה ברגעי האושר שלה כאשר היא מתחתנת עם עומר אדם - סליחה, התכוונתי לומר: היא מתחתנת ועומר אדם שר כאשר היא לידו בשמלת חופה - סליחה, זו לא הייתה שמלת החופה, אני חושב.
טוב, הכל טיפה מבלבל, אבל אני שואל את עצמי: אמאל'ה, איך יכול להיות ש"אמאל'ה איזה יפה אני, אמאל'ה איזה שווה אני", מתגרשת אחרי שמונה חודשים בלבד?
מהיום אני קצת במתח, ריווחתי את הלו"ז, וכל היום אני מביט באינסטגרם, מחכה כבר לראות את הסרטון מהחתונה הבאה שלה.
כדורגל נוער
רשמתי לעצמי את החוויה שאתאר כאן כטיוטה בעת ההתרחשות שלה, אבל כמעט מחקתי הכל כי אמרתי לעצמי: "מספיק, כמה אתה יכול לכתוב על מה שקורה לך בזמן טיסות?". נכון שבשבועות האחרונים ביליתי לא מעט בשדות תעופה, אבל די.
או אז הגיע ההישג המופלא של נבחרת הכדורגל של צעירי ישראל מול נבחרת ברזיל במונדיאליטו, וחזרתי אל מה שרשמתי לעצמי באותו לילה של טיסת אל־על מרומא לתל אביב. הבנתי שיש משמעות למה שראיתי בטיסה הזאת.
כשחזרתי לארץ מאיטליה לפני שבועיים, חזרתי במטוס מלא ילדים בני 12 ו־13. שאלה ניקרה במוחי: מה כל כך הרבה ילדים עשו ברומא?
הטיסה מתאחרת. בשעה 1:45 בלילה, העלייה למטוס שהייתה צריך להיות בשעה 22:00 עוד לא יצאה. אולמות שדה התעופה ברומא ריקים. ואני רואה ילדים משתעשעים ומדברים ביניהם ערבית, וחשבתי: אולי ילדים מארץ ערבית. מפגשים כאלה קורים בשדות תעופה שבהם כל הלאומים מתערבבים.
אז שמעתי מדריך מדבר איתם בעברית, והבנתי: אלה ישראלים. בעצם, רק ישראלים מאחרים נמצאו שם בשדה באותו לילה ארוך. כשהקבוצה הענקית של הילדים עולה למטוס אני שם לב שיש להם כובעים של קבוצת הכדורגל "רומא", חולצות עם סמל של "רומא". אפילו אני, שלא מבין בכדורגל, יודע ש"רומא" זו קבוצת כדורגל איטלקית מפוארת שכל חובב כדורגל בעולם מכיר. בקיצור, סקרן וחטטן כמוני שואל מיד, ומסבירים לי שזו קבוצת ילדים מ״האקדמיה לכדורגל״ של מועדון "רומא" בירושלים. הם בסוג של שותפות עם קבוצת הכדורגל המפורסמת הזאת "רומא". מתברר לי שהילדים מישראל שיחקו בעיר רומא כמה משחקים, שחקני ומאמני "רומא" אירחו אותם, ועכשיו הם חוזרים לארץ.
הייתה עוד משמעות שהבנתי כאשר דיברתי מעט עם מנהל הקבוצה: זו קבוצה שיש בה ילדים יהודים, צברים, עולים, עם כיפה ובלי כיפה, וגם ארמנים, דרוזים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים מכל מיני עדות: אורתודוקסים, יוונים, קתולים, ובקיצור מעורב ירושלמי עשיר וייחודי. המבחן היחיד: כישרון לכדורגל.
הם היו בערך 40 ילדים לפי הערכתי. ממושמעים ומתנהגים יפה בפיקוח המדריכים שלהם, ומילאו את המטוס, לפני שכולם נרדמו.
אולי יום אחד בעוד כמה שנים חלק מהם יטוסו למונדיאליטו בכדורגל. אולי יום אחד אני אעלה על טיסה וכמה מהילדים האלה, יהודים, ארמנים, דרוזים, ערבים, יחזרו לארץ עם גביע העולם במונדיאליטו 2029.
הגשם של טיילור סוויפט
אני קורא ידיעה המבשרת שמוכרים טיפות גשם מההופעה של טיילור סוויפט. טיילור הופיעה בגשם שוטף, ומישהו אסף את הגשם שירד בהופעה בצנצנות, ומכר כל צנצנת ב־250 דולר. בסופו של דבר, מדובר בגשם שטיפות אחרות ממנו פגעו בגופה של טיילור סוויפט.
אני מניח שמי שקנה ראשון יחלק כל צנצנת לעשרה חלקים, וימכור כל אחד מהם ב־250 דולר. ומי שיקנה ממנו ידלל את מי הגשם במים מהברז וימכור 100 צנצנות של מים שמכילים מי גשם שירד בהופעה של טיילור סוויפט.
פעם שוטטתי על הבמה הנטושה אחרי הופעה של גאנס אנד רוזס בפארק הירקון, מחפש שרידים. מצאתי חולצות טריקו של בנות שכתוב עליהן "אקסל רוז פאק מי". חולצות שנזרקו לבמה. עם מספרי טלפון. דיברתי עם חלקן וכתבתי על כך כתבה.
אבל כתבתי גם שראיתי שם על הבמה לאחר המופע ספוגים של מיקרופונים והוספתי בצחוק שאולי יש עליהם רוק של אקסל רוז. חשבתי שאני מצחיק, אבל המעריצות שפגשתי אמרו לי בעיניים כמהות: "מה? באמת? לקחת אותם? יש לך אחד בשבילי?". הן רק רצו לגזור קצת מהספוג. שוב הבנתי שכשאני מנסה להיות מצחיק, יש תמיד מי שמבין את הדברים אחרת לחלוטין.
בכל זאת בינה מלאכותית
תמיד הייתי נגד הרעיון המוזר שבן אדם ישלוט בבני אדם אחרים. אפילו השיטה הדמוקרטית לא פתרה את הבעיה. נשארנו עם השיטה הפגומה שבה אדם בשר ודם שולט בבני אדם אחרים כמוהו, ומנהיג אותם.
כאשר בן אדם מנהיג, גם היצרים שלו, גם האגו שלו, גם הטיפשות שלו, גם החולשות שלו, מנהיגים יחד איתו. אנחנו רגילים כל כך לשיטה הזו שבה אדם מנהיג בני אדם אחרים עד שאנחנו לא מסוגלים להבין שמוטב שיהיה אחרת.
לכן די שמחתי כאשר שמעתי על ההתפתחות בתחום הבינה המלאכותית, והתחלתי לחלום על יום שבו בני אדם לא ישלטו עוד בבני אדם, אלא בינה מלאכותית תשלוט ותקבל את ההחלטות.
כבר סיפרתי שפעם שאלתי את מי שיושב על הכיסא הגבוה ביותר בעולם בחקר הבינה המלאכותית, פרופ' מרכּוּס דוּ־סוּטוֹי מאוניברסיטת אוקספורד, שאלה כזו: "האם יגיע יום שבו בִּמְקוֹם שבני אדם ישלטו בנו, הבינה המלאכותית תנהיג אותנו, וכך לא יהיו עוד שליטים שמה שמכוון אותם הן חולשות אנושיות שמעוותות תמיד החלטה רציונלית?".
האיש נבהל מעט, ואמר שיום כזה לא יגיע. אבל אני מקווה שיום יגיע ובמקום שלוש רשויות יהיו ארבע רשויות: הרשות השלטת, הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות עם הבינה.
ואגיד מיד מה טוב בשלטון של בינה מלאכותית: כאשר בינה מלאכותית תשלוט, נוכל להרוג אותה בקלות אם ההחלטות שלה לא ימצאו חן בעינינו.
פינת השלולית
"קווה".
"מה?"
"קווה".
"אתה מוכן להיות יותר ברור?"
"קווה".
"זאת אומרת שאתה אוהב אותי?"
"קווה".
"זה נשמע לי כמו הצעת נישואים".
"קווה".
"כן, כן, אני מסכימה. איי דו".
"קווה".
"אוי, נסיך שלי. בוא נספר להורים".
"קווה".