מה יכולה אפרת רייטן להציע לבוחרי מפלגת העבודה, שמרב מיכאלי לא הציעה? העבודה הייתה מאז ומתמיד מפלגה שהתמחתה בחיסול יושבי הראש שלה, בעוד בליכוד הצליח בנימין נתניהו לערוף בהצלחה את ראשו של כל מי שהעז להתמודד מולו. לא ברור למה הקרבות בעבודה התחילו כבר עכשיו, בשלב מוקדם, אף שאין בחירות באופק.
במהלך שידור: אפרת רייטן הודיעה כי תתמודד מול מיכאלי על ראשות מפלגת העבודה
ח"כ רייטן מצליחה לגלם בלא מעט הצלחה את דמות האישה האצילה מלאת הסגנון. היא נמנעת מלבקר את יו"ר ראש מפלגתה מיכאלי, אבל נותנת לכולם להבין שהיא תהיה טובה יותר. במצב כזה, לא ברור איך יכול להתקיים אמון בין השתיים - כשמיכאלי מבינה שרייטן מנסרת בעדינות את הכיסא שעליו היא יושבת.
מפלגת העבודה הייתה תמיד מפלגה של חתרנים. הכינוי שהצמיד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לשמעון פרס בספרו "פנקס שירות", "חתרן בלתי נלאה", זכה להרבה כותרות. כולם ידעו על הפיל שבחדר, אבל איש ממנהיגי העבודה לא העז לומר את הדברים בקול. בעבודה כולם חתרו תחת כולם - תחת לוי אשכול, תחת אהוד ברק, תחת יצחק הרצוג, תחת אבי גבאי ותחת עמיר פרץ. אם שכחתי מישהו, זה רק משום שמדובר בריטואל קבוע, שהפך את העבודה למפלגה עם מנגנון הרס עצמי.
לעבודה יש היום ארבעה חברי כנסת. שלושה מהם כבר הודיעו שיתמודדו על תפקיד היו"ר: מיכאלי, רייטן וח"כ נעמה לזימי, שלא הספיקה לחמם את הכיסא במליאה, וכבר מצטרפת למרוץ. היא הוכיחה שכשמדובר באמביציה אישית - היא במקום הראשון.
רק הרב הרפורמי ח"כ גלעד קריב, שהוא צמחוני מגיל 12 ובשנים האחרונות הפך טבעוני, הוכיח שהוא היחיד בעבודה שאינו קניבל ולא נמנה עם הטורפים, ולכן הוא החליט שלא להתמודד. שלא במקרה, בכל הסקרים מפלגת העבודה לא עוברת את אחוז החסימה וזה לא מפתיע. לעבודה אין מה להציע למצביעיה.
טבעי היה שח"כ מיכאלי תשאף לקבל את משרד החקלאות. בכל הממשלות שבהן הייתה העבודה שותפה, היא עשתה מאמץ לקבל לידיה את התיק שנחשב בעיניה מבוקש. בממשלה הקודמת שבה כיהנה כשרה, היא בחרה בתיק התחבורה, שנתפס בעיניה יוקרתי יותר. מי שהבין בחושיו הפוליטיים את חשיבות תיק החקלאות, הוא ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, שדרש את התיק ומינה לתפקיד את ח"כ עודד פורר. ליברמן, בעל ניסיון פוליטי עשיר, הבין מה שמיכאלי לא הבינה - שיש לחקלאים בישראל משקל אלקטורלי לא מבוטל.
לא ברור מי ייתן את קולו לעבודה, כשאין סיבה לעשות זאת. למי שמתלבט, אין סיבה שלא להצביע מרצ. עובדה שלמרצ אין היום יו"ר נבחר, לאחר התפטרותה של זהבה גלאון, ולמרות זאת היא עוברת את אחוז החסימה בכל הסקרים. ועל כן, כדי להצביע לשמאל, אין צורך במיכאלי וחברותיה. על פי תוצאות הסקרים האחרונים, המפלגה שהקימה את המדינה תנוח כנראה בשלום על משכבה, לאחר הבחירות הקרובות.
שומר סף על תנאי
שר הביטחון יואב גלנט הוא שר ביטחון על תנאי. הוא העז להפגין שרירים כלפי ראש הממשלה, מה שאחרים בליכוד לא העזו לעשות. גלנט מבין שהוא צריך להלך על בהונות. נתניהו אדם חכם, שיודע להתנהל נכון, לא סולח ולא שוכח. יתרונו של נתניהו על פני פוליטיקאים אחרים, שהוא יודע מתי לבצע נסיגה טקטית, ולחזור בכוחות מחודשים, מה שגלנט עדיין לא למד. אצל נתניהו יש לכל אחד תג מחיר. גלנט עדיין לא ראה את תג המחיר שלו. הוא מודע לכך שמערכת היחסים עם נתניהו שברירית, והוא עושה כמיטב יכולתו לרצות את ראש הממשלה.
אין תפקיד מרתק במערכת הפוליטית כמו זה של שר ביטחון, וגלנט יעשה הכל כדי להישאר בתפקיד. אני מתקשה לראות את גלנט מתערב במה שמתרחש בגלי צה"ל. גלנט יודע היטב שרוחו של נתניהו מנשבת בתחנה הצבאית, ואת העובדה הזאת מנצלים מי שנראים כמפעיליו של המפקד הזמני הנוכחי, דני זקן, שלא הצליח להגיע לקו הגמר של ועדת האיתור, אבל יושב על כיסא מפקד גלי צה"ל. לגלנט אין סיבה להקריב את עצמו רק כדי לעשות סדר בתחנה הצבאית, וזאת כנראה המציאות.
גם מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') איל זמיר, שנחשב מקורבו של ראש הממשלה מאז שהיה מזכירו הצבאי, בוחר כנראה להתרחק מהמוקש שעומד להתפוצץ. מי שנותרו הם שומרי הסף, אנשי הלשכה המשפטית של משרד הביטחון, ובראשם היועץ המשפטי למערכת הביטחון. לא ברור למה כשומר סף הוא מאפשר למי שלא הגיע לקו הסיום של ועדת האיתור לשמש כמפקד זמני של התחנה הצבאית, בעוד מי שנבחר לתפקיד ברוב קולות של ועדת האיתור - נמצא מחוץ לגלי צה"ל.
העבר של מסטיק "בזוקה"
פעם, כשרצית לדעת מה צופן לך העתיד, קנית מסטיק "בזוקה", ומיד ידעת. ההבטחה הכי מפורסמת באריזות המסטיק של "בזוקה" הייתה "עד גיל 21 תגיע לירח". זה היה משפט מיתולוגי שהיה סימן ההיכר. כמה שנים מאוחר יותר התחלפה התחזית ל"אם לא הגעת לירח, סימן שלא ניסית מספיק". מאז שמסטיק "בזוקה" הפסיק לנבא את העתיד, נאלצו חובבי הנבואות לחפש את עתידם אצל פותחות בקפה.
נזכרתי במותג המסטיקים המיתולוגי "בזוקה", כשקראתי שהוא מוצע למכירה בסכום של 700 מיליון דולר. מספר חברות כבר גילו עניין ברכישת החברה, שמייצרת בנוסף גם סוכריות על מקל ומוצרי מתיקה נוספים. ההערכה היא שהעסקה תיסגר בסוף הקיץ ו"לבזוקה", יהיו בעלים חדשים. לא רבים יודעים שאת "הנבואות" ב"בזוקה" כתבה לא אחרת מאשר אישה מקסימה ויצירתית בשם רות אדלר, שעבדה במשך 66 שנים בחברות הממתקים ליבר ועלית.
היא יצאה לגמלאות בגיל 84 אף שמנהליה ביקשו ממנה להישאר ולהמשיך לעבוד. רות אדלר ז"ל תרגמה את נבואות "בזוקה" שהגיעו מחו"ל והוסיפה נבואות משלה, כיד הדמיון הטובה עליה. בכל השנים היא סירבה להתראיין, אף על פי שהיה לה הרבה מה לומר.
רות אדלר ז"ל הייתה אישה חכמה ומשכילה, בקיאה בשפות רבות. היא השאירה אחריה שתי בנות, אילנה פורת ודורית וידבסקי, ושמונה נכדים שאוהבים מסטיקים של "בזוקה". לימים לימד אותי חברי נחי אלקין ממושב רמות שברמת הגולן, שהוא דמות מיתולוגית בקולינריה הצפונית, טריק קטן. אם מכניסים מסטיק "בזוקה" לבקבוק וודקה, מקבלים משקה בטעם נהדר. מומלץ לנסות עם "בזוקה" מקורית. איש לא יצליח לנחש ממה נובע הטעם המיוחד ויוצא הדופן.