הניצחון של הימין בבחירות האחרונות לכנסת עם 64 מנדטים והקמת ממשלת ימין מלא לראשונה, הותירו במחנה הזה תחושה שהנה הגיעה הגאולה. על הקשיים שנוצרו בהרכבת הממשלה חיפה אז שר המשפטים יריב לוין ב־4 לינואר, כשהציג בפני עם ישראל את המהפכה המשפטית שהוא מתכוון לחולל. בין השאר הבטיח לבצע שינויים משמעותיים במערכת המשפט כמו אישור פסקת ההתגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרה מחודשת של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
עבור מצביעי מחנה הימין זו הייתה יותר מבשורה, זה היה עבורם מהלך שאמור להוכיח הלכה למעשה מי שולט כאן, מי קובע כאן, כיוון שלתחושתם למרות ממשלות הימין שקמו כאן מאז המהפך הגדול ב־1977, הימין ממש לא שלט כאן. לא אחת לאורך השנים העדיף ראש הממשלה בנימין נתניהו שותפים מהשמאל להרכבת ממשלתו, עובדה שלדעתם מנעה מהימין להשליט כאן מדיניות ימנית בנוסח של פורום קהלת כפי שהוצגה לאחר הרכבת הממשלה יחד עם הרפורמה המשפטית.
תוצאות המציאות שנוצרה בעקבות ההפגנות הביאו את הקואליציה והאופוזיציה להידברות בחסות נשיא המדינה על מציאת נוסחה שתביא לפשרה. המבחן הראשון של השיחות היה הרכב הוועדה לבחירת שופטים. תוצאות הבחירות לוועדה הוכיחו לראשונה באופן ברור שמחנה הימין חצוי באופן מאוד בעייתי בין נבחרי ליכוד שעדיין יש בהם זיק ז’בוטינסקאי ושטובת המדינה לפני הכל לנגד עיניהם, ובין חבורת הימנים הקיצונים עם תפיסות העולם המשיחיות, בראשות סמוטריץ’, בן גביר ורוטמן.
עובדה זו יצרה בליכוד את הסדק הגלוי הראשון שעליו אפשר לומר את שנאמר בפסוק מ”ג בספר ישעיהו: “מהרסיך ומחריביך ממך יצאו”. אין ספק שהעקשנות של לוין ותומכיו לדבוק ברפורמה המקורית תרחיב את הסדק הזה שיוביל את הליכוד לפיצול.
במרכז התרחיש הזה ניצב נתניהו בשיא חולשתו, כשמצד אחד הוא כבר לא רוצה את הרפורמה במתכונתה המקורית, ומנגד הוא מבין שעימות עם לוין ושות’ עלול לסיים את ימיה של ממשלתו ולהוביל להתרסקות במערכת הבחירות הבאה. זו לא תהיה רק התרסקות של נתניהו, זו תהיה התרסקות של הימין בכלל.
התרעות פיקוד העורף