התקיפה אתמול מהאוויר בוצעה לאחר שחוליית המחבלים ביצעה ירי לעבר המעבר בג׳למה, כאשר המל״ט התוקף (זיק של התותחנים), שהיה מוכן באוויר, היה אמצעי הלחימה האפקטיבי ביותר לפגוע בהם. זאת, כאשר בצה"ל לקחו בחשבון גם את תנאי השטח הפתוח סמוך למעבר ג׳למה, שאפשרו הפעלה בטוחה שלו מבלי להסתכן בפגיעה בבלתי מעורבים.
הבחירה באמצעי הלחימה שבו ייעשה שימוש על מנת להסיר איום של טרור היא בחירה טקטית, כאשר התוצאה, כמו זו שהושגה אתמול בחיסול שלושת המחבלים, היא החשובה - ולא האופן שבו חוסלו המחבלים. הבחירה במל״ט הייתה הבחירה הנכונה כחלק משינוי במדיניות הפעלת אמצעי האש, כאשר אתמול באופן רשמי לאחר 17 שנה הוחזרו כלי הטיס הבלתי מאוישים לסל הכלים של המפקדים הבכירים על מנת לפגוע בחוליות מחבלים.
אם ניקח לדוגמה את האירוע שהתרחש אתמול, סביר להניח שללא התקיפה מהאוויר צה״ל לא היה מצליח לסכל את החוליה, שהייתה ממשיכה לבצע פיגועי ירי עד שצה״ל היה יוצא למבצע מיוחד בג׳נין ומצליח לשים את ידיו על המחבלים. לצורך מבצע כזה היה צורך בהכנסת כוחות גדולים תוך לקיחת סיכון שהמבצע יסתבך ואף ייפגעו אזרחים לא מעורבים, זאת לעומת הפעולה הנקודתית שביצע צה"ל אתמול, שבה רמת הסיכון להתסבכות ולפגיעה בבלתי מעורבים הינה פחותה באופן משמעותי.
אין זה אומר שצה"ל מחזיק מעתה בידיו פתרון פלא המבטל את הצורך בפעילות הלוחמים בשטח, ומומלץ, אם כן, לא להתבלבל ולהפנים שדרך הפעולה העיקרית ביהודה ושומרון תהיה הפעלת לוחמים בשטח ולא תקיפות מהאוויר, ויש לכך סיבות רבות. הדבר החשוב ביותר הוא שאתמול הוסר הקיבעון המחשבתי שנכון היה להסירו מזמן.
באירוע אחר שהתרחש באותו מרחב ממש של מעבר ג׳למה, נפל בהיתקלות עם מחבלים סגן מפקד סיירת הנח״ל, רב סרן בר פלח ז״ל. גם במקרה הזה השטח הפתוח שבו לא היו אזרחים אפשר הפעלת אמצעים מהאוויר כפתרון יעיל לחיסול המחבלים, תוך ניצול היתרונות המובהקים שיש לצה״ל, וזאת תוך הימנעות מסיכון של לוחמים ללא צורך בהיתקלות מטווח קצר. כיוון שמיקום המחבלים היה ידוע ולא הייתה להם דרך מילוט לאחר שפתחו באש לעבר עמדה על גדר ההפרדה, לצה״ל היה גם את הזמן הנדרש להזניק למקום כלי טיס בלתי מאויש חמוש, ולפגוע בהם מהאוויר. גם במקרה הזה, לדרך שבה חוסלו המחבלים באש לוחמים או בטיל לא הייתה צריכה להיות כל משמעות, אבל באירוע נפילתו של בר פלח לא הייתה כנראה תודעה או הבנה שניתן לסגור את האירוע באמצעות הפעלת אמצעים מדויקים אחרים או סיוע מהאוויר. מכאן, טוב יוצא מכך שהקיבעון הזה הוסר אתמול ולא צריך לראות בכך בהכרח עליית מדרגה מצד ישראל בדרך להסלמה רחבה יותר, אלא בחירה נכונה של חימוש למטרה.
מעבר לסוגיה המקצועית יש גם את העניין התודעתי. בישראל חיפשו אתמול גם להעביר את המסר, ובמערכת הביטחון חיפשו את חוליית הטרור התורנית שתבלע את הפיתיון ותיכנס הישר למלכודת. לאחר שבהערכת המצב ביום רביעי באישורי התוכניות אישר שר הביטחון יואב גלנט לעשות שימוש בכלי טיס חמושים על מנת להסיר איומים, בצה״ל בשב״כ זיהו את החולייה כשהיא יצאת מג׳נין ולאחר שירו ממרחק לעבר מעבר ג׳למה והפלילו את עצמם, ניתן האור הירוק למל״ט לתקוף.
בתקופה האחרונה בפרט הרגישו חוליות מחבלים רבות באזור צפון השומרון ביטחון רב לצאת ולבצע פיגועי ירי במאפיינים הללו של ירי מרחוק לעבר יישוב ועמדות. הם סברו כי הסיכוי שצה״ל יפגע בהם בזמן הנכון הינו נמוך, וניצלו היטב את ההכרה שלהם עם השטח כדי לחמוק במהירות לאחר ביצוע הירי. העובדה שמעכשיו הם גם מבינים שהם חשופים לאפשרות של תקיפה ופגיעה מהאוויר עשויה לשפר את מימד ההרתעה בניסיון לבלום את מגמת העליה המשמעותית בפיגועי הירי בחודשים האחרונים.
מכל הסיבות הללו לתקיפת הרכב אתמול מהאוויר יש חשיבות מבצעית ותודעתית, אבל לצד הרצון של גורמים פוליטיים למנף אותו להישג של ממש ולשינוי דרמטי במדיניות הפעלת האש של צה״ל בשטחים, חשוב לשמור על המידה הנכונה. דרך הפעולה של צה"ל ביהודה שומרון לא צפויה להשתנות באופן דרמטי, ולוחמים ימשיכו לבצע מדי לילה מעצרים ביהודה ושומרון. המשימה המרכזית של צה״ל היא להגן על התושבים ולהחזיר את היציבות הביטחונית שהתערערה מאוד בתקופה האחרונה, ועד לנקודה הזו, במיוחד בצל של משבר מדיני בין ישראל והרשות הפלסטינית שהולכת ומאבדת את אחיזתה בשטח, הדרך ארוכה מאוד ובספק רב האם ניתן להשיג אותה יציבות רק באמצעות הפעלת הכוח הצבאי.
התרעות פיקוד העורף