השר עמיחי שיקלי ממוקד מטרה ונחוש להצליח. השבוע, כמה חודשים אחרי שהופקדה בידיו האחריות על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, הוא הציג בפני ועדת שרים בראשות ראש הממשלה את "תוכנית המיקודים" שלו. ככל שזה תלוי בו, התוכנית הזו מבטאת מהפכה של ממש בכל מה שקשור בטיפול בסוגיה הבדואית.
בראיון שערכתי איתו השבוע הוא פורש את עיקרי התוכנית, מדבר על העתקה נרחבת של בדואים שחיים בפזורה הבלתי חוקית אל היישובים החוקיים, מצייר אכיפה חסרת פשרות שתתלווה להסדרה הזו, ולא חושש להציב יעדים שאפתניים מאוד, ודאי ביחס למה שהשיגו קודמיו.
"יש פה אמירה שלפיה לא יהיה פה פרו ולא יהיה פה מקסיקו, מדינות שיש בהן אינסוף פחונים. לא יהיה פה שטח שהוא No man's land, שבו אין חוק ואין דין ואין דיין. יש מדינה. אנחנו עושים סדר. הנושא של הבדואים הוא אירוע הרבה יותר גדול והרבה יותר אסטרטגי ממה שהאזרח הממוצע מדמיין לעצמו", מוסיף ומסביר שיקלי.
"בעיקר כשמבינים שבעוד 25 שנה יהיו בנגב בין חצי מיליון ל־700 אלף בדואים. הניסיון לטפל בבעיות האלה נכשל פעם אחרי פעם, ואני רואה בזה אתגר שאם לא נטפל בו כמו שצריך, הוא יכול לגרום לנו לאבד חבל ארץ שלם כתוצאה מההזנחה הזו".
יש בי הרבה אופטימיות. כי כשאתה פוגש את האוכלוסייה הבדואית, אתה מזהה שהנושא הפלסטיני לא נטוע בה. זה טרנד שהתפתח בעשור האחרון, ויש לו אחיזה במקומות מסוימים ויש כמובן מי שדוחף לזה. אבל זה טרנד שעדיין אפשר להיאבק בו, כי זה טרנד ללא שורשים".
שיקלי יושב מול מצגת המפרטת את המספרים. 300 אלף בדואים מתגוררים בנגב. 85 אלף מהם מתגוררים בפזורה, במקבצי מבנים בלתי חוקיים. "עד עכשיו רשות הבדואים יזמה המון פרויקטים, והפוקוס שלה היה על פיתוח מגרשים (ביישובים החוקיים - ק"ל) בלי לסגור את המעגל. בלי לוודא שבעצם יש מעבר בפועל מהפזורה פנימה.
הם עברו מפרויקט לפרויקט, בפיזור על כל הנגב. באה תוכנית המיקודים החדשה שלנו ואומרת: 'צריך להצטמצם ולנתק מגע מהערים הגדולות, כדי שהרשות באמת תתמקד בפזורה ולא בהן'. לכן אנחנו מקדמים את תוכנית 'רהט תחילה'. אנחנו מרכזים שם מאמץ.
"רהט היא עיר עם 80 אלף תושבים. העיר הערבית הכי גדולה בישראל. הרעיון שלנו הוא שבתוך שנתיים, רהט מתנתקת מרשות הבדואים ועובדת לבד, והרשות מתפנה להתעסק עם המרחבים של הפזורה. כבר התחלנו לרוץ בשטח, וכבר מתחילים פינויים בקצב הרבה יותר משמעותי ממה שהיה עד היום".
"יש לנו רשימה של 729 משפחות שיעברו ממקומן בתוך שנתיים", הוא מתחייב. "שתבין מה זה אומר: "בכל התקופה של 2017־2022 עברו 196 משפחות בסך הכל. וכשאני מדבר על 729 משפחות, זו לא הערכה. זה מספר מדויק. יש רשימה של משפחות. זו רשימה מסודרת לפי חלוקה למקבצים.
בחישוב של חמישה אנשים למשפחה, מדובר על כמות גדולה של אנשים. האנשים שכרגע צפויים להסדרה, כבר הגענו אליהם ואמרנו להם 'התיישבות פה לא תהיה. כאן לא יהיה יישוב בדואי. צפונה מערד, לדוגמה, לא יהיה יישוב בדואי. אתם הולכים לעבור למרחב מרעית. זה המרחב שבו מארגנים לכם מגרשים, ושם תהיה ההסדרה שלכם'".
הם לא היו יכולים להיות בקשב לאירוע. משרד התפוצות הוא משרד קטן יחסית, והמשרד לשוויון חברתי הוא משרד קטן יחסית. היום מחצית מהזמן אני עסוק עם הנגב. יש פה לראשונה תוכנית ששמה יעדים ומדדים ברורים מאוד ברמת הצביר הבודד. רשות הבדואים עבדה עד היום באופן אוטונומי. היא לא באמת עבדה בכפיפות לשר. זה משתנה".
אני מבקש משיקלי יעדים ולוחות זמנים, והוא נענה לאתגר. ברהט, הוא מתחייב, מחצית מהפזורה תפונה בתוך שנתיים, והפזורה כולה תפונה בתוך ארבע שנים. רוצה לומר, אם ההבטחה שלו תמומש, בסוף הקדנציה שלו לא יהיה בשטח שמסביב לעיר רהט אפילו אוהל בלתי חוקי אחד. בחורה - אזור המיקוד השני - זה מעט יותר מורכב.
"צריך לעשות שם שינויים בקווים כחולים, כלומר בגבולות של היישוב. השטח הנוכחי של חורה לא מספיק לקליטה של כל מי שאנחנו רוצים להכניס אליו, ולצורך כך נצטרך להרחיב אותו. יש פה הרבה מאוד אוכלוסייה שצריכה להיכנס פנימה, שכרגע אין לה שם מקום. את כל שטח אש 526 (שטח אש ענקי מזרחית לחורה – ק"ל) אני רוצה לפנות. שלא יהיה שם אף מאהל בדואי. אף אחד. ואם אתה לא רוצה את אבו אלקיעאן על קו התפר, אז גם אותם אתה צריך להכניס פנימה. בשורה התחתונה, מבחינתי בתוך חמש שנים אין פזורה מסביב לחורה".
המיקוד השלישי - המזרחי ביותר, בכיוון ערד - יהיה סביב מרעית. "מבחינה ביטחונית, אתה נמצא שם באזור תפר מאוד מאוד משמעותי עם דרום הר חברון. כל המרחב הזה הוא ציר הברחות של סמים, של נשים ושל נשקים. זה אזור בעייתי".
אין פה no man's land, גם לא בביר הדאג'. גם בחורה וגם שם יהיו אזורי תעשייה, כדי שהאזור יוכל להתקדם, אבל אני מניח שלטפל בביר הדאג' ייקח עשר שנים". לשיקלי יש הרבה מאוד ביקורת על האופן שבו פעלה עד היום רשות הבדואים. "הבעיה הייתה שעד עכשיו הרשות לא עבדה עם יעדי פינוי".
אני שואל שוב. הרי תוכניות היו תמיד, רק שבקצה תמיד היה הבדואי שאמר 'אני לא רוצה לשתף פעולה עם התוכנית'. וכשבדואי אחד כבר הסכים, חמישים אחרים באו ובנו במקומו. ובמקום שהבעיה תקטן, היא רק הלכה וגדלה.
"בוא נדבר על המקל. על איך עושים את האכיפה. יש לנו קרב גדול על זה עם רמ"י (רשות מקרקעי ישראל – ק"ל). עד היום, האחרון שבנה גדר לא חוקית, אני לא יודע איפה, רמ"י ראו את זה באיזו מערכת מתקדמת שיש להם, והלכו אליו. מהיום אנחנו אומרים להם 'אנחנו רוצים שתפנו את מה שאנחנו צריכים לפנות לטובת ההסדרה'. אתה לא מפנה רנדומלית כי ראית איזו גדר שזזה. אתה מפנה לאור התוכנית. וכך, במקום להסתער על מאות יעדים, אתה מסתער על מקומות ממוקדים שאפשר לקדם אותם יחסית במהירות, וזה יהפוך את הכל להרבה יותר אפקטיבי".
בינתיים, מתברר, יש לשיקלי בעיות גם עם רמ"י וגם עם המשרד של איתמר בן גביר. "רמ"י אומרים 'מה זה הממשלה? מי אתם בכלל הממשלה?'. זה המסר שעובר מהם. גם עם המשרד לביטחון לאומי יש בעיות על הקצאות של שוטרים לטובת סיוע בפינויים".
התוכנית של שיקלי מדברת על תוספת כוח אדם ועל תיאום מלמעלה בין גופי האכיפה הרבים בשטח. במקרים רבים ניצבה עד היום המדינה בפני בעיה קשה כאשר תובעי בעלות בדואים, אלה הטוענים שהקרקע שייכת להם או למשפחתם, סירבו לאפשר לבנות עליה. "אנחנו נגיד לבדואים האלה שתביעת הבעלות שלהם נמצאת בתוך הקו הכחול של יישוב חוקי ומסודר: 'הזמן פועל נגדכם'", מבהיר השר.
"בדואי שלא יהיה מוכן לשתף פעולה ולאפשר לבנות, נודיע לו שבתוך פרק זמן מסוים אנחנו מקטינים את הקו הכחול ומשאירים את השטח שלו מחוץ ליישוב. מהרגע הזה, הוא יבין שהערך של האדמה הולך לרדת לאפס. שאי אפשר יהיה לבנות עליה כלום. שכל מה שהוא יבנה יהיה לא חוקי וייהרס. לא תהיה לו ברירה, והוא ייאלץ להגיע איתנו להסדר ולאפשר בנייה.
"עד עכשיו המדינה הרחיבה קווים כחולים באופן שלא ייאמן. היישוב אבו תלול, שגרים בו כמה אלפי אנשים, מתפרש על שטח כמו של רמת גן. זה מטורף. אמרתי 'אני לא מוכן לראות דבר כזה'. המדינה תיקח את זה אחורה. הם יבינו שמדינת ישראל ננעלה על מה שהיא רוצה. במקומות מסוימים היא תיסוג מהקווים הכחולים והיישוב יהיה יותר קטן. מי שיבוא ויעבוד איתנו - כל הקודם זוכה. מי שלא, יוכל להיפגע מזה".
צריך להקים שם ועדה קרואה מחר בבוקר. מדינת ישראל משלימה דה פקטו עם זה שיש לה רשות לא קיימת. אין לי שם כתובת. גם במועצה האזורית אל־קסום. סלאמה אל־אטרש, ראש המועצה, עוין בצורה בלתי רגילה. עסוק בשטויות. אפס ארנונה. אין לו שום שליטה על המועצה. הוא לא פונקציה רלוונטית".
התרעות פיקוד העורף