והם עשו זאת, כאמור, ללא כל הבחנה. להתנהגות כזו יש כינוי מדויק ומוכר עד מאוד לנו כיהודים: פוגרום. והיא הצטרפה לגילויי נקמה אלימים אחרים אחרי הרצח בעלי, כמו ניפוץ של שמשות חנויות והצתת נכסים ושדה חיטה בכפר לובן א־שרקייה, הצתת כלי רכב בחווארה ועוד. אותה חווארה שחוותה פוגרום חמור אחר של מתנחלים בפברואר האחרון.
בעולם מתוקן, ידיעה כזו הייתה אמורה לפתוח מהדורות חדשות ולא לרדת מהן לאורך ימים. יהודים, ממדינת היהודים, מתנהגים כגרועים שבאויבינו. באופן אלים, גזעני, לא מוסרי. לא יהודי. בפועל, הידיעה נמוגה במהירות, ולא באמת ריגשה פה מישהו. ראש הממשלה פרסם הודעת גינוי גנרית, שבה אמר: “מדינת ישראל היא מדינת חוק. אנחנו לא נקבל שום קריאת תיגר נגד המשטרה ונגד כוחות הביטחון בכל מקום שהוא", אבל לא התייחס באופן ספציפי לאלימות המתנחלים. ובאשר להכרזה על “מדינת חוק", יממה אחר כך קרא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לתושבי השומרון: “רוצו אל הגבעות, אנחנו מגבים אתכם", ברמז שאין ברור ממנו להקמת מאחזים לא חוקיים. גם דובר צה"ל מיהר לגנות את האירועים, אבל קשה להתנער מתחקיר CNN שפורסם לאחרונה על הפוגרום בחווארה שהתרחש בפברואר, ועל פיו חיילי צה"ל לא הגנו על התושבים הפלסטינים ואפשרו למתנחלים לזרוע שם הרס.
אבל כשמאות מתנחלים נכנסים לכפר ושורפים בתים ללא הבחנה, העניין עובר כמעט כלאחר יד. ועוד לפני שאני בא בטענות לראש הממשלה, או לתקשורת, אני רוצה לשאול את המתיישבים היהודים באזור - איפה אתם? איפה הרבנים שלכם? למה הם לא מגנים את המעשים האלה בקול רם וצלול? למה הם לא דורשים מהקהילות המקומיות להעביר את הפושעים היהודים למשטרה? וממה נובעת השתיקה המתמשכת שלהם? האם הם חושבים שמדובר רק במיעוט מבוטל ולכן אין צורך להתייחס אליהם? האם הם חוששים להשמיע קול כזה בעת של זעם ורצון לנקמה? או שאולי הם עצמם לא רואים בכך בעיה כל כך גדולה?
רובם של המתיישבים ביו"ש הם אנשים דתיים. כ־71%, על פי דוח מועצת יש"ע מלפני כשנה. אגב, אחוז החילונים נמצא בירידה, בניגוד למגמה הכללית של גידול האוכלוסייה באזור. זאת אוכלוסייה דתית שמתיימרת, מטבע אמונתה, להיות מוסרית וערכית יותר מהאחרים. ובלא מעט תחומי חיים, כמו התנדבות וערבות הדדית, היא גם מוכיחה זאת. אבל העובדה שראשיה, ותושביה, מאפשרים את הפגיעה החמורה הזאת באזרחים תמימים בידי מי שכבר מזמן אי אפשר לקטלג תחת הכותרת המקטינה של “עשבים שוטים", או “נוער גבעות", מעידה על כשל מוסרי בסיסי שלה. ואולי על כך שמצוות יישוב ארץ ישראל חשובה להם יותר משמירה על צביונו הערכי של עם ישראל.
אני מגדיר את עצמי כציוני נלהב ומאמין בכל לבי בחשיבותה של מדינה יהודית. אבל למדינה כזו אין הצדקה מוסרית, אם היא מאפשרת לאזרחיה להתנהג כמו הבזויים שבגויים.
כל זה לא סותר, כמובן, את הזעזוע העמוק שלי ממעשים כמו הטבח הנורא שביצעו פלסטינים בעלי. אבל אני סבור ש־א', גם טבח כזה לא יכול להצדיק פגיעה בחפים מפשע. ו־ב', הוא רק ממחיש את הצורך שלנו להיפרד עד כמה שניתן מהפלסטינים, ולא להיכרך בהם עוד ועוד דרך הקמת התנחלויות חדשות, בדרך למדינה דו־לאומית.
בשבוע אחד, שרת ההתיישבות שלנו תלתה את המצב הביטחוני הקשה בשר הביטחון הקודם; שר המורשת הגדיר את נגיד בנק ישראל כ"פרא אדם שצריך לגלגל מכל המדרגות"; שרת ההסברה אמרה לחברת מפלגתה “תקפצי לי, יא מפגרת"; ויו"ר סיעת יהדות התורה הגדיר את קהילת הלהט"ב כ"סכנה יותר גדולה לישראל מדאע"ש וחיזבאללה". זהו, אין פואנטה.
"Without Sin" (סלקום טי־וי) היא עוד הוכחה לכך שבלונדון יש טלוויזיה מצוינת. סדרה כזו שמצליחה בארבעה פרקים בלבד לשרטט עולם שלם. אם שבתה נרצחה מגלה שמי שיושב בכלא הוא אולי לא הרוצח. היא יוצאת למסע בעקבות האמת, כנגד כל הסיכויים וכנגד כל סביבתה הקרובה. מומלץ בחום.
התרעות פיקוד העורף