משהו: הו, איזה מקום זמני נהדר הוא העולם!

נתניהו במיון

בשבת שעברה בערב נשמעה בחדשות הודעה מדאיגה: נתניהו הובהל לחדר מיון. אני ראיתי את זה בטלפון, בפוש של עיתון "הארץ". זה היה לפני שנודע מה המצב. כל האפשרויות, כולל הגרועה ביותר, היו באוויר. ראיתי מיד גם את התגובות. הנה חלק מהן:
"איזה יופי".
או:
"ברוך השם".
או:
"גם אנחנו חשים ברע, אבל בגללו".
ובהמשך הייתה גם תגובה כזאת:
"ביבי נהנתניהו במיון - צירוף מילים נפלא", והיו עוד באותה רוח המייחלת למותו, באותם רגעים ראשונים.
כן, היו גם תגובות אנושיות מעטות. בן עמי אבירם איחל: "רק בריאות". ד"ר פרי רז איחל: "רפואה שלמה". ומישהו גם העיר: "מחריד מה שכותבים כאן".

תפילה נחוצה מאוד

זוהי תפילת "שומר מיני מיטלטלין". רצוי לומר אותה לאחר תפילת הדרך, והמהדרין גם לאחר מזמורי התהילים של אותו יום בשבוע: 
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם יוצר מיני מזוודות עם ובלי גלגלים, מוצ'ילות, טרולי וגם תיקים רבים כחול אשר על שפת הים וככוכבים ברקיע ממעל, הנעים על מיני מסועין ועגלות בנמלי תעופה אשר בעולמך לרוב.  
יהא רצון מלפניך, מלך מלכי המלכים היושב על כיסא הכבוד, שתגענה כל מזוודותינו וכבודותינו בשלום אל היעד הנכון, הן ותכולתן המלאה והשלמה: שלא יחסר מהן אך גם לא יתווסף לתכולתן דבר, אם במזיד ואם בשוגג. שלא תינזקנה בשום צורה ואופן, ולא יישברו או יתעקמו גלגליהן או ייתקעו רוכסניהן וידיותיהן. יהא הסימון שעליהן ברור ונהיר לכל אחד משליחי הקב"ה שמנתב אותן בשדה התעופה עד הגעתן ליעדן. 


אנא הובל אותנו ואת מזוודותינו ומטענינו בבטחה ובשלום בתוך שאר מטעני עם ישראל אשר נוסעים בין שלעסקיהם, לרפואתם או שידוכם ובין שמטיילים בכדור הארץ אשר בראת ברוב חסדך וגדולתך, כדי שנראה ונתפעל ממעשיך כי רבו השם, ומתפארת הבריאה אשר בראת. ונברך מה טובה היא ארץ ישראל נחלת אבותינו והר קודשנו אשר נתת לעמך ישראל אשר בחרת, ואשר אל רגביה אנו שבים בתום מסעינו בארצות הגויים.


תפילת הלל והודיה זו היא למען השגחתך הפרטית על כבודתנו, שנמשלה לכבשה רכה ותמה בין 70 זאבים בארצות הגולה הנידחות. זכור לנו חסד נעורינו ולכתנו אחריך במדבר בארץ לא זרועה, ללא מזוודות על גלגלים ובלי תיקי עלייה למטוס, עת נדדנו באוהלים ובסוכות במדבר ולא לנו במלונות או בצימרים מפנקים עם מזגן ומים חמים וזורמים וג'קוזי.  
מה רב לנו חסדיך השם בכל מרחבי בריאתך לעולמי עד. ואמרו אמן.
חכמים מוסיפים כי הנוסח הנ"ל הוא לטיסה רגילה, ואילו אם מדובר בטיסה עם קונקשן, ייאמר בנוסף נוסח יום טיסה שני של גלויות עם קונקשן כלהלן:
מוסף ליום טיסה שני של גלויות עם קונקשן:
הודו לשם כי טוב כי מסנכרן טיסות הוא, ומכוון מזוודות ושאר מיני כבודה בקונקשן בבטחה אל היעד הנכון.
שומע שוועת מיטלטלין בחגווי מסוע. שמש בקונקשן דום וירח בנתיבי איילון.
ונאמר אמן.


ומפטירין:  אין יוצא ידי חובתו לפני שאמר שלושה דברים:
שמור על כבודתנו בתוך שאר מטעני עם ישראל, לזיכוי הרבים.
הננו נוסעים לראות מה רבו מעשיך השם וחוזרים לארץ קודשנו הטובה מכל נחלות הגויים.
מסנכרן טיסות גדול הוא השם ואין עוד מלבדו.
וכל המרבה לספר ביציאת נתב"ג הרי זה משובח.
 (בתודה לדורית וסולה)
שתי החברות חזרו לאחרונה לארץ מטיול באיסלנד, עם טיסת קונקשן בפרנקפורט. דורית גם צירפה הקדמה זאת לתפילה:
"בפרנקפורט היה עיכוב, ומה שעשיתי עם עוד חברה בשם סולה (אגב: חברה מכיתה א', למעלה מ־50 שנה), זה לחבר תפילה לשלום המזוודות. הווי ידוע לכם שאני פקעת עצבים בכל יום של טיסה, עד שאני רואה את המזוודות נעות לקראתי על המסוע".

ויזה למילצ'ן

לא יפה. אני שומע בזעזוע מסוים את משפט נתניהו ואת עדות מילצ'ן וקצת מרגיש לא נוח מההתנהגות של נתניהו. מה זה? למה נתניהו לא עזר למילצ'ן בעניין הוויזה לארצות הברית? איזה מין צורת התנהגות זו? מדוע לא לסייע לאדם שצריך עזרה? בשביל מה בחרנו מנהיגים, אם לא כדי שהם יושיטו לנו יד כאשר צריך סיוע.
מדוע לא לעזור לחבר? התשובה של נתניהו, "אני לא יכול לעזור", לא מוצאת חן בעיניי.
אם הסירוב הזה של ביבי למישהו שמבקש את עזרתו נובע מפחד של "מה יגידו?" או מפחד מפני מערכת הרשע, התשובה שלו למילצ'ן עוד פחות מוצאת חן בעיניי.


האירוע המשמעותי ביותר בחיים

זו הייתה פגישה של קהל עם פסיכולוג, והוא ביקש מאנשים בקהל לספר על מקרה בחיים שהם לא ישכחו. שמעתי אדם אומר שהוא רוצה לספר על שלושה מקרים מטלטלים שקרו לו, אירועים שהשפיעו עליו עמוקות, והוא לא ישכח אותם כל החיים.
הוא סיפר על שני מקרים בהחלט מרשימים, ואז אמר:
"והאירוע השלישי מתוך המקרים שאני זוכר כל החיים, אההה.. שכחתי מה זה היה". 

הסטטיסטיקה והלוטו

סטטיסטיקה היא מדע מדויק: אם תמלא כל יום שישה מספרים בלוטו, ותמשיך כך מיליארד שנה, יגיע יום שבו תנחש את כל ששת המספרים.
או לא.
זה היופי בסטטיסטיקה. אם תנסה לנחש כל יום את ששת המספרים בלוטו במשך מיליארד שנה, אתה יכול לנחש נכון את תוצאות ההגרלה כבר ביום הראשון. או לעולם לא.

פינת השלולית

בשבוע שעבר פרסמתי במדורנו סקירה על ויסלבה שימבורסקה. בתוך התהליך נשמט, באשמתי, הקטע האחרון שהיה צריך להופיע במדור שהוקדש כולו לשימבורסקה. זו הייתה "פינת שלולית" ששימבורסקה תרמה לנו בעקיפין.
לא נורא, נזכיר את שימבורסקה פעם נוספת, אף פעם לא מזיק. הנה הקטע שנשמט, והוא יהיה, אם כן, פינת השלולית של השבוע הזה.
מי יודע, אולי אני כל כך אוהב את שימבורסקה גם בגלל סיפור קטן זה על ילדותה:
אביה הקריא לה אגדות, והיא אמרה שכילדה היא כל כך התרשמה מהן, עד שיום אחד החלה לנשק את כל הצפרדעים בגינה, כדבריה: "בגבורה וללא ציפיות מיוחדות". 