איראן פועלת בשיטתיות לנסות לחדור לכמה זירות סביב גבולותיה של ישראל ואף בתוכה. היא כבר מזמן אינה מסתפקת בהצלחותיה במיטוט לבנון וסוריה תוך בניית מאחזי כוח על אדמותיהן, בין היתר בדמותו של חיזבאללה, ובהידוק אחיזתה על רצועת עזה, בין היתר באמצעות חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). יתרה מזאת - טהרן שועטת קדימה וממשיכה לפעול בנחישות לחיזוק חמאס וגא"פ גם בגדה המערבית, כפי שניתן היה לראות בבירור בפעילותו של צה"ל בג'נין.
חשד לרצח: גבר כבן 47 נורה למוות בגליל
סחרו בנשק בשטחים בזמן המבצע בג'נין: כתב אישום נגד שני צעירים מהצפון
פעולות הטרור הנשנות שיצאו מהגזרה הזו בשנה האחרונה התבצעו על ידי פעילי הגא"פ המקומי, שאת העידוד, המימון וההדרכה שלו הם שואבים כמובן מאיראן. כך למעשה רותמת טהרן את "גדודי" הפלסטינים הצעירים, המתוסכלים מהיעדר אופק תעסוקתי וממראה השחיתות והריקבון העולה מההנהגה הפלסטינית הנוכחית, לטובת קידום האינטרסים שלה עצמה - כך היא מעודדת את המלחמה נגד הרשות הפלסטינית בראשותו של אבו מאזן, ובמקביל, נגד ישראל.
בפועל, ובהיעדר הנהגה חזקה ויציבה בגדה המערבית, מחונך דור פלסטיני שלם להילחם בשירות האייתוללות תחת האצטלה של שחרור העם הפלסטיני. החלשתה השיטתית של הרשות הפלסטינית (שרחוקה מאוד מלהיות מודל לחיקוי, אך בנסיבות הנוכחיות היא הרע במיעוטו) מסייעת למימוש החזון האיראני להשתלט באמצעות זרועותיה גם על הגדה המערבית, כפסע בלבד מאזור השרון.
אך מה שמדאיג במיוחד הוא הניסיון של האיראנים השיעים להשפיע על חלקים מסוימים בחברה הערבית בתוך ישראל, למרבה תסכולם של שייח'ים סונים, האוחזים בתעודת זהות ישראלית ושציבור המאמינים שלהם הוא סוני. הפשיעה והאלימות שפשטו בחברה הערבית משרתות את התוהו ובוהו הזה באופן אופטימלי, ומזינות בדיוק את היעדר המשילות המשרת את ניסיונותיה של איראן לצבור אחיזה.
זה אכן נשמע מעט כמו מדע בדיוני, אך בפועל - האנדרלמוסיה שמאפיינת את ישראל בשנים האחרונות בכל הנוגע בטיפול (או היעדרו) בפשיעה בחברה הערבית היא בדיוק המאפיין שמחזק את היכולת של גורמים בעלי אינטרסים זרים להיכנס ולהשפיע לרעה על הנעשה בזירת הפנים בישראל. זאת, תוך רתימת גורמים עברייניים ועם זיקה לכלי נשק בלתי חוקיים, במטרה לזרוע עוד כאוס ולייצר תאים רדומים ליום הדין.
הזנחה ארוכת שנים של ממשלות ישראל בכל הנוגע לשיקום מאסיבי של החברה הערבית במדינה, יחד עם פעילות ממשית לשילוב האוכלוסייה הערבית במיינסטרים הישראלי, הן למעשה פגיעה בחוסן הלאומי של החזון הציוני. מדובר בהיעדר תשתיות גיאוגרפיות נאותות, פתרונות דיור חוקיים, חינוך בלתי פורמלי ופיקוח על החינוך הפורמלי, בין היתר גם בהקשר של למידת השפה העברית, לצד היעדר רגולציה ופיקוח נכונים על הרשויות המקומיות הערביות, כמו גם השתלטות אטית, אך שיטתית, לאורך השנים של עבריינים על כל חלקה טובה והיעדר נכונות של הממשלה להיאבק בכל הכוח בפשיעה. כל אלה מרכיבים תמונת מצב מדאיגה במיוחד באשר ליכולות שהצטברו בידי גורמי פשע בתוך מדינת ישראל.
בתווך שזורים עסקים קטנים, בינוניים וגדולים ברחבי המדינה, שכבר מזמן לא זוכרים מציאות ללא "פרוטקשן". המשטרה קטנה מכדי להתמודד עם ממדי הפשיעה, לצד אירועים משמעותיים נוספים שמאפיינים את המדינה בכל העת, דוגמת הפגנות הענק ב־30 השבועות האחרונים, וכן התפרעויות בעלות אופי לאומני סביב חגים ומועדים מוסלמיים.
אזרחים בפריפריה סובלים כבר שנים מהיעדר המשילות, בעיקר בדרום הארץ, אם כי לא רק שם. ולצד כל אלה נמצאים החקלאים, אלה שמעבדים את הארץ ומייצרים בעמל כפיהם את הביטחון התזונתי של המדינה, אלה ששומרים ללא תמורה על גבולותיה הרחוקים של המדינה, אלה שאדמותיהם ורכושם נשרף מעת לעת על ידי עבריינים ואף חברת ביטוח כבר איננה מוכנה לבטח אותם, אלה שאינם זוכים לפיצוי הולם מהמדינה על הרכוש, הנכסים ועל עוגמת הנפש והטראומה שהם סובלים כבר שנים ללא מענה הולם.
מתוך ייאושם מהמערכת ומכוחות השיטור המדולדלים, חלקם אף הצביעו בבחירות האחרונות עבור השר לביטחון לאומי הנוכחי, שהבטיח הרים וגבעות בתחום המשילות. אומנם חוק הפרוטקשן, שעליו עמלתי שנה שלמה בעת כהונתי בכנסת, הועבר זה עתה בשעה טובה ומוצלחת וטוב שכך, אך הדרך למתן מזור בעבור קורבנות הפשיעה והטרור החקלאי עוד ארוכה מאוד.
ישראל הרשמית עסוקה מדי בפוליטיקה מכדי לעשות את הסדר הנדרש בשטח. לא מדובר בעוד סוגיה מתוך שורה ארוכה של נושאים חשובים ומהותיים ברשימת הדברים שהממשלה הנוכחית פשוט איננה מטפלת בהם, אלא בנושא של חוסן לאומי של ממש, וזאת, כאמור, לאור הניסיון של גורמים עוינים המוזכרים לעיל לנצל את המצב לטובת מיטוט יסודות המדינה מבפנים. לא רק הקרעים והשסעים בתוך החברה הישראלית קורצים לאויבינו, אלא השילוב של הקרעים הללו עם תשתית הפשיעה המפוארת שצמחה לה כאן.
הכותבת היא ח"כית לשעבר מטעם כחול לבן, ומכהנת כיו"ר פורום הנשים בקונגרס היהודי העולמי