1. סיפורי גרנדמייזר
קצת יותר משבוע אחרי אישור חוק צמצום עילת הסבירות, שהגביר את הקרע בעם, בנימין נתניהו עושה הכל כדי לחזור לשגרת היומיום בסיוע סדרת ספינים חדשה ("מרד בליכוד", "אחים אנחנו", "ממשלת אחדות" ועוד).
בימים שבהם הוא מתראיין לרשתות הטלוויזיה האמריקאיות ומוכר סיפורי בדים, בישראל הוא אינו טורח לספק תשובות על עתיד החקיקה, אלא מסתפק בהודעות לקוניות. פעם זה קורה באיזה ביקור מקרי ופעם לפני פתיחת ישיבת הממשלה.
יום לפני הפגישה עם נשיא זמביה כפה על שר הביטחון יואב גלנט ביקור בפיקוד מרכז כדי לומר שהכל בסדר בצה"ל ועל הדרך בישר ש"גם הכלכלה איתנה": אמזון משקיעה 26 מיליארד שקל, אינטל מתכוונת להשקיע 25 מיליארד דולר, ואנבידיה בונה פה מחשב־על.
ראש הממשלה נאחז בכל שביב של השקעה כלכלית רלוונטית או לא. הוא מתייחס ליריקות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כאל גשמי ברכה. נראה מה יתרץ אם באוקטובר אופק דירוג האשראי של ישראל יירד. הוא ממשיך להתעלות על עצמו ומאתחל סדרת ספינים כאילו אנחנו לפני מערכת בחירות. תזכורת למה שאמר כבר בספטמבר 2009, כשנבחר על ידי המגזין "דה מרקר" כמשפיע ביותר במשק: "נוזיל את הדירות, נרשת את ישראל בכבישים וברכבות. זוגות צעירים לא יצטרכו למשכן את חייהם כדי לקנות דירה. מראש פינה לתל אביב יגיעו בתוך שעה".
עברו 14 שנה וזה לא הפריע לו לחזור בדיוק על אותן הבטחות גם באוגוסט 2023: "אנחנו בסיכום כנס הקיץ ויש הרבה מה לסכם. הממשלה מקדמת שלושה יעדים מרכזיים שישנו את חייהם של כל אזרחי ישראל", אמר והתעלם לחלוטין מהמהפכה המשפטית שקידם על חשבון היעדים הכלכליים שמנה ערב הבחירות האחרונות.
"המהפכה הראשונה שאנחנו מחוללים", ציין נתניהו, "היא בהורדת יוקר המחיה. אנחנו שמים קץ למצב האבסורדי שבו אזרחי ישראל משלמים יותר מאזרחי אירופה על אותם מוצרים רק בגלל בירוקרטיה מיותרת". אמר, ופירט את מהלכי החקיקה שיגמישו את אפשרויות ייבוא מוצרים לישראל.
בהמשך דבריו כמעט נפלתי מהכיסא. "אני מזכיר לכם שדיברו על זה במשך שנים! קראו על זה במשך שנים, ואנחנו עושים את זה במשך כמה חודשים. כל המהלכים האלה יפחיתו את יוקר המחיה בפעם הראשונה זה עשרות שנים".
הלו, מר נתניהו. מי הוביל את כלכלת ישראל משנת 2009? מי הבטיח הורדת יוקר המחיה במשך שנים? האם האופוזיציה? ומה עשית כדי לקיים את ההבטחות החוזרות ונשנות שלך להורדת מחירי הדיור שהוכפלו מאז הבטחותיך ב־2009? אם אתה לא מודה שנכשלת, לפחות תפסיק למכור לנו סיפורי גרנדמייזר.
"המהפכה השנייה שאנחנו מחוללים היא בתחבורה. בממשלות הקודמות בהנהגתנו חיברנו את ישראל ברכבות, בכבישים, במחלפים, בגשרים. חוללנו מהפכה חברתית של ממש. היום אנחנו משלימים את חזון ישראל אחת", הפיץ בפעם המיליון את השקר של השקת קו רכבת לאילת.
לו היינו אוספים שקל אחד על כל ידיעה בנוגע להקמת הרכבת לאילת, היינו מגיעים למיליארדי השקלים הנחוצים להקמת הרכבת. זה מזכיר את ההבטחות שהקו האדום המחבר בין פתח תקווה לבת ים יתחיל לפעול ב־2019. לפי ההבטחה העדכנית מהשבוע, הקו יתחיל לפעול ב־18 באוגוסט, רק חבל שלא ציינו באיזו שנה.
לכן זה לא מקרי שעד היום אין רכבת לאילת ובטח לא לערב הסעודית. לעולי הרגל המוסלמים מומלץ להמשיך לעלות לרגל למכה דרך ירדן. אחרי הכל, ביבי אינו בן־גוריון, שדיבר מעט אבל עשה הרבה. באוצר גוררים רגליים, כי כמות הנוסעים לאילת אינה מצדיקה מבחינה כלכלית הקצאת 100 מיליארד שקל, שהם כרבע מתקציב המדינה. עדיף לקחת עשירית מהכסף לשדרוג בית החולים באילת או לשיפור שירותי הרפואה בקריית שמונה.
ותוך כדי סיפורי המעשיות על הרכבת, הודתה מירי רגב, השרה להיעדר כאבי בטן כשיש נאנסות, שהיא עושה פוליטיקה קטנה על חשבון חוק המטרו. החוק נלקח כבן ערובה עד להקמת הרכבת לאילת, כאילו הוא של אבא שלה או של אמא שלה. ממשלה אמינה הייתה מודיעה על קידום המטרו ללא שום תנאים או ספינים. ההשקעה בפרויקט מומלצת בחום על ידי בנק ישראל ובכירי האוצר וזוכה לקונצנזוס בינלאומי.
"המהפכה השלישית" של נתניהו היא "חוק האנג'לים", שנועד כדבריו להזניק את תעשיית ההייטק באמצעות הטבות מס. אם ההייטק מטריד אותו, אין צורך בשום מהפכה במיסוי. די שיבטל את המהפכה המשפטית ויפה הפגנה אחת קודם.
בעניין המהפכה המשפטית הוא מתחייב: "ננצל את פגרת הקיץ כדי לנסות להגיע להסכמות בתוכנו. אני מקווה שהפעם ידנו המושטת לא תישאר באוויר". איזה יופי של פייק. שיחות הפשרה בבית הנשיא שהחלו עוד בפגרת החורף, התפוצצו משום שנתניהו לא עמד בסיכום לגבי הוועדה לבחירת שופטים. אפילו הנשיא הרצוג הודה שהיד המושטת שנותרה באוויר הייתה של יאיר לפיד ולא של נתניהו.
החוק לצמצום עילת הסבירות עבר לאחר שנתניהו נכנע ליריב לוין ואיתמר בן גביר, שאיימו שיישאר בלי ממשלה. זה רק תירוץ, כי לנתניהו היה נוח להיכנע. לוין ובוודאי בן גביר צריכים לחשוש יותר ממנו מנפילת הממשלה, ובכל מקרה עדיף שהממשלה ולא המדינה תיפול. אבל את מי בממשלה זה מעניין.
ואני תמה איך למלך הספינים לא נמאס להפיץ כל כך הרבה הבטחות ממוחזרות, מילים מכובסות, דיבורים ריקים מתוכן, בדיות והבטחות סרק. האם הוא עדיין לא מבין שהציבור, ובטח אנשי המחאה, לא מטומטמים? כנראה שלא. למרבה התדהמה יש עדיין קונים לסחורה המשומשת שהוא מפיץ משנת 2009, שמקומה הראוי הוא בפח האשפה הממלכתי של אתר דודאים.
2. חלטורת הבנזין
מחיר הבנזין אמור היה לזנק השבוע בגלל עליית מחירי הדלק בעולם והדולר ביותר מ־40 אגורות לליטר ולחצות את ה־7 שקלים. למרבה ההפתעה הוא עלה באגורה אחת בלבד ל־6.86 שקלים לליטר. איך התרחש הנס הזה?
זה כבר לא נס. יש אומנם נוסחת מחיר קבועה, אבל מדי חודש אנשי רשות המסים בודקים באצבע את כיוון הרוח ומנסים להבין אם המחיר עומד לעלות. במקרה של עלייה, הם מסבסדים את המחיר, וכשהוא אמור לרדת, ההורדה מתבטלת ולקופת האוצר מוחזרים כספי הסבסוד.
נוסחת המחיר שניתן לכנותה הקופה הקטנה של בצלאל סמוטריץ' היא בעלת ייחודיות עולמית. בכל מדינה מתוקנת נקבעים מחירי הבנזין על סמך נוסחת מחיר קבועה. בתחנות בארה"ב המחיר משתנה אפילו פעם ביום, אבל כללי המשחק ידועים. גם אצלנו הייתה נוסחה קבועה, עד שסמוטריץ' שינה את הכללים.
זכות הראשונים לשינוי שמורה לשר האוצר הקודם אביגדור ליברמן. ערב הבחירות הקודמות התערב במחירי הבנזין ומנע את ייקורם באמצעות סבסוד. אלא שאז הגיע סמוטריץ' ובשם המאבק ביוקר המחיה החליט שלא חייבים להגביל את ההתערבות לתקופת בחירות.
בואו נתערב לאורך כל התקופה שעד לבחירות, או עד שמחירי הדלק בעולם ייפלו. המוקדם מבין השניים. בהתאם לשיטה החדשה, מחיר הבנזין התקבע סביב 6.85 שקלים לליטר. התערבות במחיר יכולה אולי להיות מוצדקת באופן חד־פעמי, בטח לא לאורך מספר חודשים (ומי יודע, אולי שנים).
סבסוד הבנזין עולה הרבה כסף. סמוטריץ' חתם השבוע על צו שמגדיל את הפחתת המס על מחיר הדלק ל־89 אגורות לליטר. אובדן הכנסות ממסים באוגוסט בלבד נאמד ב־230 מיליון שקל, בלי להביא בחשבון את עלויות הסבסוד בגובה מאות מיליוני שקלים בחודשים הקודמים.
התערבות במחיר כשיטה להורדת יוקר המחיה היא גרועה. ראשית, כי אין מדובר בטיפול שורש בבעיה אלא בפלסטר זמני. גם אם נניח ששר האוצר סבור שהבלו על הבנזין גבוה מדי בישראל (ואכן זה המצב בניגוד לעמדת פקידי האוצר), שיתכבד ויודיע על הפחתה קבועה של הבלו.
זה יקרה, כי האוצר ממילא עומד לספוג ירידה חדה בהכנסות ממסים בעקבות משבר ההייטק. כשמדובר בצעד זמני ללא מתן גילוי נאות בנוגע למחיר שנשלם על כך, הקצאת המשאבים מתעוותת. זאת הוכחה לכך שהמאבק ביוקר המחיה הוא זמני ואינו יותר מחלטורה.
מדיניות שר האוצר מוכתבת לפי גודל הכותרות בעיתון. פתרונות פלסטר כאלה הונהגו גם כשסמוטריץ' מנע את ייקור הנסיעה בתחבורה הציבורית, כשהפר את הסכם התייקרות מחירי החלב (ועודד את רמי לוי לייבא חלב מפולין) וכשמיתן (באמצעות פריסת עלויות) את התייקרות מחירי החשמל.
באוצר מסרבים לגלות כמה עולה סבסוד הבנזין, כי אז הייתה פורצת מהומה. בכספי סבסוד הבנזין ניתן היה להקדים את לוח הזמנים למתן זיכוי בנקודות המס להורים עובדים, ניתן היה למנוע את הקיצוץ במעונות לילדים חוסים או לכל מטרה חברתית אחרת.
3. כונס נכסים
בימים האחרונים משוגרות הודעות של חברות בורסאיות לניהול נכסים להשכרה על הפחתת שווי הנכסים. שיכון ובינוי הפחיתה 450 מיליון שקל משווי נכסים שיועדו להשכרה בפרויקט שדה דב. קבוצת מור בדרך לשם, וכך חברות נוספות לניהול נכסים. ענקית נכסי הנדל"ן גב־ים הפחיתה 80 מיליון שקל, וזאת תחילת הדרך. חברות ניהול נוספות, כמו אמות או אלוני חץ, צפויות לשגר הודעות דומות.
הסיבה לירידת הערך קשורה לזינוק בריבית במחצית 2023. ככל שהריבית גבוהה יותר, השווי המהוון של הנכסים נמוך יותר ובעלי המניות נפגעים. על רקע זה שוגרה השבוע אזהרת רשות ניירות ערך שלפיה הריבית הגבוהה חייבת להתבטא בהפסדי האשראי המַאזניים של גופים פיננסיים.
ויש סיבה נוספת למצבן העגום של חברות האחזקה, המתכתבת במישרין עם המהפכה המשפטית: חברות ההייטק שהיו מוכנות לשכור כל נכס בכל מחיר, מחשבות מסלול מחדש לנוכח הצניחה בהיקף ההשקעות בהן. שטחי משרדים מתרוקנים והופכים למיותרים.
חברת גוגל אמורה לשכור 20 קומות משרדים במגדלי Toha2 שבמרכז תל אביב תמורת 90 מיליון שקל. מה קורה עם העסקה? "המו"מ מתקדם בצורה טובה בהתאם לציפיות. קצב ההתקדמות מאפיין חתימת הסכמים בהיקפים גדולים כאלה", מרגיע אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב־ים. רווחי גב־ים משקפים את המצב. אלה נחתכו במחצית 2023 ב־47.5% ל־335 מיליון שקל. הירידה נובעת מקיטון בשווי הנכסים ביחס למחצית השנה הקודמת. החברה מתהדרת בצבר 12 פרויקטים בשווי 5 מיליארד שקל, וזה מזלה הגדול. יש לה כריות ביטחון נדיבות.
ועדיין, המנכ"ל מפגין אופטימיות ראויה לשבח: "בצל הסביבה העסקית המורכבת והתקופה המאתגרת, גב־ים ממשיכה להציג דוחות טובים, עם גידול בפרמטרים התפעוליים, עלייה ריאלית בדמי השכירות ושיעורי תפוסה גבוהים. המתווה שבו גב־ים פעלה לאורך שנים בתקופות יותר טובות, מקרין היום על התוצאות".
אז מה מסביר את האופטימיות שלך?
"הפעילות מול חברות הטכנולוגיה בעולם והנכסים האיכותיים במיקומים הכי טובים נותנים לנו ארגז כלים שמאפשר לצלוח את התקופה הקשה. אנחנו עומדים בהתחייבויות, אבל אנחנו לא מנותקים ממה שקורה היום.
"המהפכה המשפטית חייבת להיעשות בהסכמה רחבה, בהידברות ובהתייעצות עם אנשי המקצוע. אי אפשר לשפוט מה יהיה המחיר הכלכלי של הרפורמה על שוק הנדל"ן המניב אם החקיקה החד־צדדית תימשך. חייבים להגיע ליציבות".
המשבר בענף ההייטק משפיע על מחירי השכירות. איך זה בא לידי ביטוי?
"ראשית, מבחינה כלכלית עליית מקדם ההיוון של נכסים מ־6.4% ל־6.5% הביאה להפחתה של 80 מיליון שקל. לצד זה רשמנו גידול בהכנסות מימון והכנסות משכירות. הביקוש בהייטק יימשך גם בטווח הארוך, בטח בערים המרכזיות ובפארקים של האקדמיה.
"המגעים עם חברות טכנולוגיה בינלאומיות נמשכים, אבל אני מודה שרואים יותר מעורבות של ההנהלות בחו"ל בהסכמים. גם המגעים לסגירת חוזי השכירות מתארכים בהשוואה למה שהיה בעבר. יש ניסיונות להגמיש את ההסכמים, אבל אין בקשות להורדת דמי השכירות או לצמצום בהיקף הנכסים המושכרים. העובדים חוזרים בהדרגה לעבודה במשרד לשלושה ימי עבודה בשבוע".
4. הנה באה הרכבת
אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, ממש נרגש בעקבות אישור הממשלה שניתן השבוע ליציאתו לדרך של פרויקט הרכבת מקריית שמונה לאילת: "רכבת שתחבר את אילת לישראל היא בשורה אדירה לתושבי אילת, לנופשים בה ולמדינה כולה. התוכנית המחברת את אילת לישראל ברכבת מהירה נעשית בזכות הקונצנזוס הרחב סביב הפרויקט, התקציב בפועל והנחישות. הסכמי אברהם וההסכם המתגבש עם סעודיה יעצימו את השלום האזורי ואת כלכלת האזור. הרכבת תהפוך את אילת למטרופולין גדול שסביבו ייבנו ערים ויישובים בערבה".
אדוני ראש העיר, האם אתה שוב נופל בפח ומאמין שבימי חייך תזכה לרכבת לאילת?
"אני, כמו שאתה מבין, שבע הבטחות וכבר משנות ילדותי בגיל שמונה אני שומע על הרכבת לאילת, ולכן אני לא מאמין עד שזה לא יקרה. אבל אני חושב בכל זאת שהיום אנחנו במקום שונה. אני מזהה קונצנזוס לגבי הפרויקט. בעבר הסתייגו מהפרויקט, בעיקר גורמי המקצוע באוצר.
"היום שר האוצר מגלה נחישות וזה ההבדל. אני גם מצדיע לשרת התחבורה מירי רגב וכמובן לנתניהו על הנחישות. העמידו תקציב חסר תקדים של 2.4 מיליארד שקל, מתוכם 200 מיליון להשלמת התכנון הראשוני. הפעם אני יותר מאמין ומלווה את הפרויקט מאוד מקרוב. אם בנקודת הזמן הזאת הממשלה תגלה נחישות, ניתן להשלים את התכנון.
"בחודשים האחרונים העברנו את תכנון הרכבת מהוועדה המחוזית לוועדה לתשתיות לאומיות. זה מלמד על רצינות. אני עדיין סקפטי, אבל יותר אופטימי מבעבר".
איך קושרים את הפרויקט עם מדינות המפרץ?
"פרויקט הרכבת יותר בר יישום בזכות הסכמי אברהם וההסכמים המסתמנים עם סעודיה. זה משנה את כללי המשחק והופך את אילת לעיר של שלום אזורי. הסחר שהתחיל להתפתח עובר דרך נמל אילת, אבל ילך ויגדל.
"אין סיבה לאוניות להפליג דרך התעלה כדי להגיע לים התיכון, כאשר יש את אילת. נוכל במקביל לחבר את ירדן באמצעות המעבר היבשתי לים התיכון. יש כבר התחלות התעניינות בנושא. יש גם התעניינות בנושא חקלאות ימית ואנרגיות מתחדשות".
האם אתה מזהה פעילות חריגה באילת לקראת הבחירות לרשויות המקומיות?
"אני רץ מטעם סיעה עצמאית, וכך היה גם בפעם האחרונה. אני לא יודע על ניסיונות לסייע למועמד הליכוד, ואני מניח שלממשלה אין עניין לסייע דווקא לי. מערכת הבחירות באילת עדיין לא הגיעה לשיאה, אבל ייתכן שזה יגיע בהמשך".
איך אתה חי כראש העיר עם מחירי מלונות מטורפים כאלה בהשוואה למלונות האזור?
"אם תתקשר היום להזמין מלון באילת, תופתע לגלות שהמחירים השנה נמוכים לעומת השנה שעברה. אני עדיין לא מצדיק את המחירים, אבל קח בחשבון שאילת לא דומה לעקבה או לסיני. זה לא אותו מוצר, אלה לא אותם עובדים, ועלות העבודה שונה לחלוטין.
"במלונות עקבה אין צורך בכשרות, במצילים או באבטחה מיוחדת כמו זו שנדרשת במלונות אילת. כדי להיות הגון צריך להבין ולראות את הסיבות לפערים. ועדיין, בימי החורף ניתן לנפוש בעיר במחירים הרבה יותר נמוכים".
כמי שמרבה לבקר בעיר, אני יכול להעיד שהטיסה לעיר מסורבלת וגם מחירי מוניות של 100 שקל מהשדה לעיר הם מוגזמים. אז אולי עדיף מכונית במקום טיסה?
"אני מודע לטענות שלך, אבל אני לא שר התחבורה. פקחי המשרד צריכים לאכוף את מחירי המוניות שהם עצמם קבעו ולעשות הסדרה מקיפה של הנושא. אני בהחלט מסכים שהסגירה של שדה דב פגעה קשות ומכבידה על ההגעה לעיר.
"נופשים רבים בוחרים להגיע לאילת ברכב על כל המשתמע מכך, וזה יוצר צפיפות רבה בעיר. בנוסף זה גם משפיע על גידול במספר התאונות בכביש הערבה. אני ממש שמח שאחרי לחצים גדולים שהופעלו על האוצר ומשרד התחבורה אושרו תקציבים נוספים לשדרוג כביש 90".
5. רמי לוי והליכוד
בהמשך לשיחה שערכתי עם רמי לוי בטור מ־28 ביולי, כותב לי הקורא צבי רביב מירושלים: "די תמהתי על שלא עימתת את רמי לוי עם העובדות. הוא טען שאין הוא עוסק בפוליטיקה, למרות שהוא פעיל ותורם מרכזי של הליכוד ופרסם לפני הבחירות סרטון תמים.
"בסרטון הוא מציג את בעל המכולת האשכנזי הקורא את העיתון 'דבר', המסלק במחי יד את אמו הענייה מהכניסה לחנותו. לדעתי זו הייתה הסתה פוליטית וגזענית. הסרטון (אני ירושלמי וזוכר את שיווק השקמה מצעירותי) הוצג בפני צופי הטלוויזיה במערכות הבחירות! רמי לוי יכול להחזיק באיזו דעה שהוא רוצה, זוהי זכותו. אבל הוא היה, הווה וכנראה יהיה תועמלן פעיל של הליכוד, ומאבקו בבעלי ביג הוא מאבק פוליטי ולא כזה שנועד לרווחת הציבור".