אף אחד לא האמין שהליכוד תזרום עם תוצאות הבחירות ללשכת עורכי הדין ותאפשר ללשכה את מינוי נציגיה בוועדה לבחירות שופטים. זאת לאחר שבבחירות מלפני חודשיים נחל יקיר הליכוד, עו"ד אפי נוה, תבוסה משפילה. במקום לקחת משכך כאבים, מנסים כעת להנדס את הרכב הוועדה לבחירת שופטים או לבטל בחוק את מעמדה הסטטוטורי. ההפסד בבחירות ללשכה היה בבחינת מתאבן ביחס למנה העיקרית. בכל התמודדות פוליטית עתידית שתעמוד על הפרק, הקואליציה תפסיד.
בממשלה בראשות בנימין נתניהו טוענים כי 64 מנדטים הצביעו בעד המהפכה המשפטית. אם נקלף את הטיעון, נוכיח שהליכוד לא הייתה מעיזה להעמיד את הסוגיה הזאת למבחן בקלפי או במשאל עם. במצב הנוכחי, נתניהו לא יעז להקדים את הבחירות לכנסת אפילו ביום אחד, אלא אם כן יחתום עד אז על עסקת טיעון. לכן כל האיומים בסגנון "תחזיקו אותי" של איתמר בן גביר וסמוטריץ' הם סרק, סרק, סרק. לנתניהו נוח לתלות בהם את פירוק הממשלה כדי לתרץ את כניעתו ליריב לוין.
הבחירות לרשויות המקומיות הן המבחן הבא. נציגי הרשויות מתחננים שהליכוד תעלים את יוזמות הרפורמה בתקופה שבין 15 באוקטובר (מועד שיבת הכנסת מפגרת הקיץ) ל־31 באוקטובר (מועד הבחירות לרשויות). מצביעי המחאה יגיעו לקלפיות בהמוניהם. תפקיד מזכירי ועדות הקלפי יאויש ברבים מאנשיהם כדי למנוע תעלולים. ברשויות מבינים שהזדהותם עם אג'נדת הליכוד תקשה עליהם הפעם, ודברים ברוח זו נשמעו השבוע בהשקת קמפיין הליכוד לבחירות בראשון לציון. העובדה שהקמפיין הושק דווקא בעיר הרביעית בגודלה בישראל, מצביעה על חשיבותה בעיני הליכוד. ניצחון בעיר יהיה מתוק במיוחד.
במקביל, בליכוד לא מוותרים ועושים כל מאמץ כדי לפנק את הרשויות בראשות הליכוד בתקציבים מיוחדים. אלה יכולים להיות פינוקים ממשרד התחבורה או תקציבי סיוע חריגים לאשקלון. השרה מירי רגב הייתה שמחה לערוך את חנוכת הרכבת הקלה בגוש דן קרוב ככל שניתן למועד הבחירות, אבל יש גבול לכל תעלול. גם כך האירוע יהפוך למפגן פוליטי, תוך התעלמות מרון חולדאי ראש עיריית ת"א, שבה מרבית תחנות הרכבת נמצאות. המרוויחים, מאידך, יהיו ראשי עיריית פתח תקווה או עיריית חולון (שניהם אנשי ליכוד).
המחאה הפכה אם כן לאיום האלקטורלי הגדול ביותר על הליכוד ועל נתניהו. ומה עושים כדי לפגוע בה ולמסמס ככל שניתן את האפקטיביות שלה? מהנדסי התודעה מנסים לצבוע אותה בצבעים פוליטיים. אף שהבחירות הכלליות ייערכו בעוד קצת יותר משלוש שנים, בערוץ 12 החליטו שהבחירות בפתח. על רקע זה יצאו בתוכנית "פגוש את העיתונות", בשיתוף מנו גבע, בסקר על מה שמכונה "מפלגת המחאה", כמה מנדטים תקבל (10) ועל חשבון מי (כמובן על חשבון מפלגות האופוזיציה). הסקר ההזוי בעיתוי הנוכחי עלול לצבוע את אנשי המחאה כאנשי שמאל, כדי לכרסם בבסיס הלגיטימיות חוצה המפלגות שלה. בשלב זה, אנשיה אינם נופלים בפח.
בימים האחרונים נפוצו הערכות עקשניות שחברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' תודיע בקרוב על הפחתת דירוג החוב של ישראל, וזה אחד ההסברים לבליץ הראיונות של נתניהו בטלוויזיה האמריקאית. ההחלטה תתקבל רק בעוד כעשרה ימים. להערכתי הצנועה, דירוג האשראי לא יירד. פיץ', המדרגת כיום את ישראל ב־A פלוס יציב, תפעיל אומנם את מיטב פעמוני האזהרה בנוגע לרפורמה, הדוח יהיה קשה לצפייה עם ביקורת קטלנית על המערכת הפוליטית, ועדיין - בפועל הדירוג לא יופחת.
הדברים נכתבים אף שלפני שבועיים הפחיתה פיץ' את הדירוג המושלם של ארה"ב, שעמד על AAA, ואת הדירוג של שישה בנקים. בכך הפכה לאימת המדינות המדורגות. מודי'ס, לעומתה, הפחיתה לפני ארבעה חודשים את אופק הדירוג מחיובי ליציב, אבל הדירוג בפועל לא הופחת. ולבסוף חברת הדירוג S&P ממשיכה, בניגוד לכל הציפיות, להותיר את הדירוג הישראלי ב־AA מינוס, זכר לימים טובים יותר. לקראת החלטתה בנובמבר נדע אם יישאר כך.
אז איך ייתכן שהדירוג אינו יורד בשלב זה? כדי להבין את זה, צריך לעקוב אחר התפתחות המהפכה המשפטית, שיצאה לדרך בינואר 2023, וזה לא מסובך. המהפכה עברה שלוש פאזות: הראשונה בין ינואר למרץ 2023, עם הולדת התינוק המשפטי של יריב לוין. בשלב זה החברות הבינלאומיות המופתעות לא עיכלו את משמעות האירוע. אלא שהדירוג נותר ללא שינוי.
הפאזה השנייה, בין מרץ ל־25 ביולי, הסתיימה כשהכנסת אישרה את חוק צמצום עילת הסבירות. בתקופה זו החברות הבינלאומיות עוד היו בטוחות שהרפורמה תאושר בהסכמה. כך הובטח להן בשיחות אינטנסיביות. כשהכל התפוצץ להן בפנים, הן נתקפו בהלם. הן כעסו על שנתניהו הוליך אותן שולל ושעדיין מנסה למכור להן בימים אלה שיחות על הסכמה. האמינות של מקבלי ההחלטות נפגעה, אבל בחברות הדירוג סירבו עדיין לשבור את הכלים.
בימים אלה, של פגרת הכנסת, עבר המשק מבחינת חברות הדירוג לפאזה השלישית. נקרא לכך תקופת ההמתנה, שעשויה להימשך עד נובמבר. חברות הדירוג נותנות "גרייס" לממשלה וממתינות למימוש ההבטחות של ביבי. למזלנו, המצב הטוב של המשק מאריך להם את פתיל הסבלנות. למרות נתוני הגידול בגירעון שפורסמו השבוע, האינדיקטורים הכלכליים האחרים כמו יחס חוב־תוצר, צמיחה, תעסוקה, יתרות מט"ח של 205 מיליארד דולר ויכולת פנטסטית לשרת את החוב החיצוני (העומד על כ־150 מיליארד שקל), הם מצוינים. הלוואי על כל מדינה בעולם.
אלא שהעתיד מלא בעננים שחורים. נושא הדירוג אינו רק עניין כלכלי, והוא גם עבר למגרש הפוליטי. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, האחראי על הרגעת חברות הדירוג, מבין את זה ומסביר זאת בשיחות פרטיות עם שר האוצר וראש הממשלה, שהם הגורמים הרלוונטיים באמת. באותן השיחות הוא מבהיר מה ההשלכות השליליות למשק אם החקיקה תימשך באופן חד־צדדי וללא הסכמות. בניגוד לבכירי אוצר אחרים, אין לו הלוקסוס לירות בתוך הנגמ"ש. הוא ממשיך להגן על דירוג האשראי. אחרים באוצר מדליפים את תוכן הדברים במישרין לטלוויזיה.
לעתים נדירות, כמו בכנס שנערך לאחרונה בהתאחדות התעשיינים, רוטנברג יוצא החוצה ומסביר את הסיכונים ואת הצורך להגיע לחקיקה בהסכמות. בניגוד לספינים המודלפים מישיבות הנהלת האוצר, אזהרות פומביות הפסיקו להזיז לפוליטיקאים ציניים כמו ראש הממשלה. אם נתניהו הפסיק להתרגש מהאיומים על הפסקת ההתנדבות למילואים וטוען שיש לנו צבא חזק, בוודאי שאינו מתרגש מאיומי הכלכלה.
מקורבי רוטנברג מסבירים שצבר תהליכי החקיקה מגיע למסה קריטית המגדילה את הסיכונים. הלכידות החברתית מתפוררת, איומי אי־ההתייצבות מטרידים, והחבל נמתח. כדי לתת לשוק ההון ודאות וכיוון, חייבים להגיע עוד היום להסכמות ואי אפשר להמתין עוד חצי שנה. המסרים נקלטים גם בחברות הדירוג. הם מבינים שאם יוחלט להפחית את הדירוג, מדובר בצעד בלתי הפיך שיחזק את תומכי הרפורמה, שיבינו שכבר אין להם מה להפסיד. לכן, כדור הפחתת הדירוג שבקנה לא ישוגר כעת, אלא רק אם כלו כל הקִצין.
החברות הגדולים במשק, ובראשן הבנקים, מפרסמות את הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2023 ולמחצית השנה. בחרתי להתמקד בשניים מתוכם: בזק, שפרסמה את הדוחות שלשום, ואל־על, שפרסמה אתמול. הבנקים הושפעו חלקית מהמהפכה המשפטית, אבל השלכותיה על התוצאות עדיין מינוריות. לפי ההערכות, הבנקים יסיימו את מחצית 2023 ברווחיות שיא של 12 מיליארד שקל.
ובעוד הבנקים אינם פועלים כמונופול, בזק ואל־על הן מעין מונופול בתחומן. ענקית התקשורת הציגה ברבעון רווחי שיא של 354 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז נקלעה הקבוצה למשבר ב־2017. רווחי בזק גבוהים מסך כל רווחי מתחרותיה בענף גם יחד. בשורות מעודדות במיוחד הגיעו מחברות הבת יס ופלאפון, במיוחד על רקע התגברות התחרות בענפים אלה.
מה סוד ההצלחה של בזק, שבראשה עומד גיל שרון? לקבוצה יש יתרון מובנה בתחום התקשורת הקווית, האינטרנט והסלולר. המנכ"ל רן גוראון פשוט משתדל לא לעשות טעויות, לא להיכנס להרפתקאות פיננסיות ולהתמקד בתחומים שבהם מתמחה החברה. הגידול באוכלוסייה בקצב של 2.8% לשנה מבטיח לבזק גידול דומה בהכנסות כמו בהוראת קבע. את כל זה היא עושה מתחת לרדאר. בניגוד לבנקים, כמעט אין ביקורת פוליטית. לפי התחזית העדכנית, רווחיה ל־2023 יגדלו ל־1.32 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 1.2 מיליארד שקל.
אותם מאפיינים ניתן לומר לגבי חברת התעופה אל־על, שבניהול דינה בן טל גנסייה, שעדיין מכונה לאומית (אולי בזכות הדגל). בניגוד לבזק, אל־על אינה מונופול - לא בטיסות הבינלאומיות ובטח לא בטיסות לאילת. החברות ארקיע וישראייר לאחרונה נוגסות בכל חלקה טובה בטיסות הבינלאומיות. אל־על סיימה את הרבעון השני של 2023 ברווח תפעולי של 90 מיליון דולר, לעומת 9 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, וברווח לפני מס של 59 מיליון דולר, שהוא בפועל גם הרווח הנקי (בגלל עסקת הפניקס). התוצאות מתבטאות בהבעת אמון מצד הבעלים, ומחיר המניות זינק מתחילת השנה ב־85%. השיפור נובע בין השאר מהגידול המרשים בתנועת הנוסעים ופתיחת קווי תעופה חדשים.
זאת בדיוק אותה אל־על שערב משבר הקורונה עמדה בפני פשיטת רגל. לאל־על, כמו לבזק, אסור להתבלבל ולעשות טעויות כמו כניסה לעסקים שאינם בליבת פעילותה. את הסכמי השכר עם הטייסים והעובדים (שזאת ההוצאה המרכזית שבשליטת ההנהלה) יש לנהל בזהירות של קיפוד העושה אהבה. את מדיניות רכש המטוסים לנהל שלא במגלומניה. אחרי הכל, אין צורך שכל צי המטוסים יהיה מטוסי דרימליינר, ואם צריך, אז לחפש ספקים חדשים. בסוגיית רכש דלק סילוני יש להקפיד על עסקאות גידור המנטרלות את התנודות החריפות בשערי המטבע.
ולבסוף, יש לשמור בכל מחיר על המותג אל־על, שנבנה במשך עשרות שנים. אנשים עדיין טסים באל־על למרות המחיר, כי מבחינתם זה להרגיש כמו בבית. זה מחייב שמירה על רמת השירות מוקפדת לעילא. את מי שהזמין טיסה באל־על, אסור להפנות לטיסת "קוד שרינג" שבה המזון אינו כשר, והמשובצת בטייסים שאינם בוגרי חיל האוויר במיל'. אם ההנהלה תקפיד על כל אלה, אין סיבה שאל־על לא תספק לאורך זמן רווחיות נאותה לבעלי מניותיה.
התרעות פיקוד העורף