אני בעד בית הספר כמו שהוא. או יותר נכון, כמו שהיה פעם. אני גם בעד כל הדברים שנחשבים לכמעט מגונים היום. כמו ידע למשל. אומרים שיש את כל הידע במחשב ובטלפון, אבל טבע האדם הוא לשחק באבלס ולא בהכרח לחפש מידע על אדמת לס בנגב או על גנרל מונטגומרי ממלחמת העולם השנייה.

רן ארז: "הסתדרות המורים משדלת את חברינו לשבור את השביתה"
"רן ארז, סבתא ביקשה שאטוס לפולין": מחאת התלמידים נגד השביתה

צריך להודות: השיטות ההן, שנחשבות למיושנות, כמו שינון והפגנת בקיאות בבחינה, עבדו. רק מי שלמד בעל פה פסוקים מהתנ”ך או את השירים של יהודה הלוי זוכר שלבו במזרח ואנוכו בסוף מערב. הטרנדים הלוהטים במערכת החינוך הם “חינוך לערכים”, וכמובן “למידה משמעותית” - שהיא הרבה פחות למידה ולא ברור למי היא משמעותית. אין ספק ש”ערכים נכונים” זה מקסים, אך לא בהכרח מתאימים למוסד שמורכב מדמויות מבוגרות שלא כולן אסא כשר או אפלטון. 

מורים שסיימו סמינר אינם יותר ערכיים מנהגי אוטובוס או ממהנדסי תוכנה. זו הסיבה שאנחנו לא נכנסים לקו 370 והנהג מספר לנו על ערך השוויון, אלא לוקח אותנו לבאר שבע. מערכת החינוך צריכה לחזור לימים שמורים ידעו את החומר, אהבו אותו, העבירו אותו לתלמידים, וזהו. לשון.

היסטוריה. מתמטיקה, גיאוגרפיה. אם בית ספר היה מסתפק בלמידה ובידע, ולא מכניס עצמו ללבטים פוליטיים, ערכיים ומגדריים, הוא היה שומר על מעמדו ועל כבודו. מעצם טבעו, בית הספר מקנה לתלמיד יכולות חשובות כמו להסתדר בעולם, עמידה בדרישות ומטלות ומיומנויות בסיסיות לחיים של העתקה והברזה. גם זה חשוב. עינב.

מאז שהיית בכיתה א’, מערכת החינוך עברה מהפכים תכופים ומספר רב מדי של שרים. הנה הם לפי סדר כרונולוגי: שי פירון, בנימין נתניהו, נפתלי בנט, רפי פרץ, יואב גלנט, יפעת שאשא ביטון ויואב קיש. לכל אחד מהם רעיונות חינוכיים משלו ודרך משלו להגיד שזה שהיה פה לפניו טעה בגדול וצריך לעשות בדיוק להפך. כמו אינסטלטור שתמיד יאשים את זה שהיה לפניו. 

אז פירון בא עם כוונות טובות, וקידם את ערך “האחר זה אני”. בתקופתו ישראל הידרדרה במבחני פיז”ה, והאחרים - שהם לא אנחנו, השיגו אותנו. בנט האמין בחמש יחידות במתמטיקה, אך ישראל הידרדרה בקריאה ובכתיבה. שאשא ביטון צמצמה את הבגרויות והחליפה אותן בעבודות. קיש החזיר את כולן וקיצץ את “לתת חמש” של בנט.

מערכת החינוך היא מערכת מעולה עם מורים נהדרים בעלי כוונות טובות (בדרך כלל), אך עם משרד חינוך בלתי נסבל, מסורבל ומבולבל, שני ארגוני מורים חזקים, הורים תובעניים ומנהל בית ספר שאין לו יכולת לא לפטר ולא לתגמל. אז שתהיה שנת לימודים טובה, הא?