כארבעה חודשים של חלון הזדמנויות להסכם היסטורי עם סעודיה, כך מעריכים במערכת הביטחון את התקופה הקרובה. בין השורות, גם בדיונים האחרונים מבקש ראש הממשלה בנימין נתניהו ממערכת הביטחון לשמור על יציבות ביטחונית ושקט תעשייתי בגזרות השונות, כדי שניתן יהיה לרכז מאמץ בהשגת הסכם עם הסעודים ולהסיר מכשולים שעלולים לטרפד אותו.
הצטרפות לממשלה על הפרק? פרטים על ביקור גנץ בוושינגטון
בישראל מקווים: המשבר בארה"ב ידחוף את ביידן לרשום הישג מול סעודיה
מאידך, הכאוס בבית הנבחרים האמריקאי השבוע ממחיש היטב כי גם בהינתן גיבוש הסכם עקרונות מקובל על ידי הסעודים וישראל, יהיה לממשל בוושינגטון קשה מאוד להעביר אותו בקונגרס הנוכחי. ועדיין, במערכת הביטחון רואים בהתפתחויות האחרונות ביטוי לכך שהסכם כזה נמצא בהישג יד.
למערכת הביטחון אין עדיין הנתונים הנדרשים לגיבוש עמדה בנוגע לסוגיות כבדות משקל בנושא העשרת האורניום בסעודיה, ברית ההגנה שהם מבקשים עם האמריקאים ושמירה על היתרון היחסי הישראלי באזור. יציאת שר הביטחון יואב גלנט החודש לארה"ב, לפגישות עם מזכיר ההגנה האמריקאי ובכירים נוספים בפנטגון, צפויה להסיר חלק מסימני השאלה ולאפשר גיבוש עמדה ביטחונית סדורה, כאשר בתמונת המצב הנוכחית ממשיכים להדגיש במערכת הביטחון כי אין ביכולתם לספק חותמת ביטחונית להסכם בטרם סימני השאלה יתבררו עד תום, ולפני שמידת הסיכונים לצד ההזדמנויות תהיינה ברורות.
גם אם זה לא ייגמר בהסכם, האלמנט הסעודי צפוי לעצב את סדר היום המדיני־ביטחוני בחודשים הקרובים. גם אם לא תושג נורמליזציה, במערכת הביטחון רואים בכך הזדמנות לחזור לניהול סדר יום נורמלי ופרגמטי. אבל זה תלוי בעיקר בראש הממשלה, בניהול האיזונים הפוליטיים בתוך ממשלתו, לרבות הרצון ליציבות מצד אחד בזירה הפלסטינית, ומנגד הדרישות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הלה אינו מתכוון לוותר בקלות על החמרת תנאי האסירים הביטחוניים, כמו גם על דרישות אחרות שעולות מימין לגבי מדיניות ישראל בשטחים.
דרישות אלו עשויות להתנגש עם הרצונות של הממשל האמריקאי, שנתון ללחץ מגורמים בתוך המפלגה הדמוקרטית שמבקשים תמורות גדולות עבור הפלסטינים. נתניהו, מצדו, מכוון לתמורות כלכליות מצד האמריקאים והסעודים עבור הפלסטינים, אבל לממשל בוושינגטון יש תוכניות אחרות.
בצמרת הישראלית, ובעיקר בסביבתו של ראש הממשלה, מגלים אופטימיות רבה לגבי סיכויי ההגעה להסכם נורמליזציה עם הסעודים. גם במערכת הביטחון רואים סיכויים להשגת הסכם, במיוחד בשל אינטרס מובהק של כל אחד מהמנהיגים – ג'ו ביידן, מוחמד בן סלמאן ונתניהו – להגיע להסכם בלוח זמנים קצר במיוחד. אבל בדרך לשם, סבורים במערכת הביטחון, צפויים עוד מכשולים רבים. הדרך לנתיב המהיר עודנה רצופה במהמורות, שאת חלקן יהיה מורכב מאוד לעקוף.
גם למידת היציבות בתוך ישראל – הרגעת הרוחות בחברה הישראלית או הסלמה נוספת סביב המאבק על הרפורמה המשפטית וחוקי הגיוס – צפויים להיות משקל והשפעה על סדר היום. זה נכון לגבי הממשלה והיכולת להגיע להישג מדיני מול הסעודים, וזה נכון גם בנוגע לתוככי הצבא.
סדר היום של בכירי המטכ"ל בימים שלאחר החגים כולל קודם כל שמירה על היציבות הביטחונית כדי לספק לדרג המדיני את התנאים לקדם את ההסכם עם הסעודים, גיבוש עמדה ברורה ומקצועית לדרג המדיני בנוגע להסכם, וטיפול במשבר הפנימי בתוך הצבא ובעיקר בחיל האוויר בשל השלכות המהפכה המשפטית.
כותרות גדולות דיווחו השבוע על דיון דרמטי לכאורה שיקיים לאחר החגים מפקד חיל האוויר תומר בר. אפילו לתאריך שלו ניתנה חשיבות מיוחדת, תוך יצירת תחושה כי מדובר בדד־ליין לקראת הדחות צפויות מחיל האוויר.
האמת בסוגיה הזאת קשורה הרבה יותר לאופי הארגון, להגדרות הכשירות ולדרך העבודה של החיל. בפועל אין מדובר באולטימטום ובאיומים כחלק מהפעלת לחץ אגרסיבי להחזיר אנשים לטוס. השיח הזה מתקיים כל הזמן, וכרגע יש אף טייסים שחזרו לטוס, אם כי מדובר במגמה שולית.
לאחר יותר משלושה חודשים שבהם נעדרים כמה מאות מטייסי המילואים מהטייסות המבצעיות ומבית הספר לטיסה, מגיע כעת חיל האוויר לצומת דרכים ידוע מראש.
סף הכשירות שנקבע על פי קריטריונים קבועים של מספר אימוני הטיסה ויעדי האימונים למי שלא יחזור בתקופה הקרובה לטוס, צפוי להיות נמוך מרף המינימום. המשמעות היא שגם אם לאחר מכן יחזור טייס לשירות מילואים פעיל, הוא יידרש לתהליך חזרה לכשירות ולא יוכל לעלות על מטוס, גם לא במצב חירום.
מטרת הדיון בראשות מפקד חיל האוויר היא קודם כל לגבש תמונת מצב ברורה. במצב היום, לצד משרתי מילואים שהודיעו כי אינם טסים בשל מחאה על הרפורמה וירדו בשלב הזה ממצבת אנשי המילואים של הטייסות, יש רבים אחרים שאומנם כבר לא טסים יותר משלושה חודשים, אבל תשובתם למפקדי הטייסות נמצאת בתחום האפור לנסיבות הפסקת הטיסה והתוכניות שלהם להמשך.
בפנייה של חיל האוויר לאותם טייסים בימים אלה, הוא מבקש מהם לקבל תמונת מצב ברורה, שלא מותירה מקום למרחבים אפורים בשאלה אם בכוונתם לחזור לטיסה ולשירות מילואים בתקופה הקרובה.
התהליך הזה נועד קודם כל לספק למפקדי הטייסות מידע מדויק לגבי כוח האדם בטייסת ולשקף למטה חיל האוויר את המצב כדי לדעת לתכנן את המשימות, התרגילים הגדולים וההכשרות הנדרשות בהתאם למצבת כוח האדם החדשה וחסרת התקדים.
כזכור, חיל האוויר נדרש בפתאומיות להתמודד עם ירידת סד"כ של למעלה מ־20% מטייסי המילואים, כשפערים משמעותיים נרשמים גם במערכים נוספים: מפעילי המל"טים, בקרים ופקחי טיסה, כמו גם בעיות קשות במטה המבצעי במילואים ובבית הספר לטיסה.
בחיל האוויר מאמינים כי בתוך התהליך הזה תירשם עלייה מסוימת במספר אנשי המילואים שיקבלו החלטה לחזור לטיסה. היעדרות מטייסת סדירה עבור טייס מילואים אינה צעד פשוט. לצד הדילמות הערכיות, האימונים השבועיים, הכוננויות, השבתות והחגים והפעילות המבצעית הם חלק בלתי נפרד ממסלול החיים, שכולל בתוכו גם את חיי המשפחות.
כל טייסי המילואים שאיתם שוחחנו בחודשים האחרונים מאמינים ומקווים כי בעתיד יחזרו לטוס. טייסי מילואים ותיקים שהפסיקו לטוס במחאה על הרפורמה מעריכים כי הרוב הגדול בקרב הטייסים שהפסיקו לטוס לא יחזרו בשלב זה לשירות מילואים.
יהיו כאלה שכן, אבל הרוב יישאר כחומה בצורה. עצירת הרפורמה, קבלת החלטת בג"ץ על ידי ראש הממשלה גם אם יחליטו השופטים נגד הממשלה, חזרה לשיח בהסכמות על הרפורמה, בלי זיגזוגים ואיומים על בג"ץ – מסומנים על ידי מרבית הטייסים כנקודה שבה יבקשו לחזור לטוס. אחרת, לתפיסתם, כאילו לא עשו דבר.
בלי לזלזל בניסיונות שעושה חיל האוויר להתייצב ולהשיב טייסי מילואים לשירות, השורה התחתונה היא שבעומק המשבר הגדול שבו נמצאת החברה בישראל, הסלמת המאבק החברתי או התמתנותו לאור פשרות והסכמות, הן שישפיעו על מצב חיל האוויר ומערכים נוספים בצבא בחודשים הקרובים.
האיראנים בוחשים
ראש הממשלה נתניהו, כאמור, מבקש כעת להעמיד בראש סדר העדיפויות הלאומי הסכם עם סעודיה, ולצורך כך הוא זקוק לשקט תעשייתי במישור הפוליטי והביטחוני. בפוליטיקה, הלחץ על המשך הרפורמה מצד חלקים בממשלתו, דרישות למימוש מדיניות ימנית יותר מצד שותפיו לממשלה ודרישה מצד המפלגות החרדיות לחוקק את חוק הגיוס במתכונת שהבטיח להם, מעמידים בפניו אתגרים מורכבים מבית. גם האתגר הביטחוני אינו פשוט, שכן כל הגזרות המבצעיות רחוקות מלהיות יציבות, אף שתקופת החגים עברה בשקט יחסי.
יציבות ביטחונית בזירה הפלסטינית ומניעת הסלמה היא מאתגרת במיוחד. מלבד כמות ההתרעות הגבוהה, דרישות הצד הימני של המפה למימוש מדיניות נִצית יותר ביהודה ושומרון אינן צפויות להקל את העניינים, מה גם שהשר בן גביר אינו עושה סימנים כי הוא מוכן לוותר על הקשחת תנאי האסירים, מה שעלול להשפיע על תמונת המצב הביטחונית.
מומלץ שלא להתרשם משיחת הפיוס הלילית בקיסריה בין ראש הממשלה לשר לביטחון לאומי. נתניהו מבקש כעת קו פרגמטי ומתינות בהפעלת הכוח והימנעות ממשברים מול האמריקאים, מה שמציב אותו על מסלול התנגשות עם בן גביר.
מעבר לכל זה, האתגר הביטחוני של צה"ל הופך למורכב יותר. ככל שהסכם עם סעודיה יקרום עור וגידים, איראן, חיזבאללה וחמאס צפויים לנסות ככל יכולתם לטרפד את קידום הנורמליזציה, שפוגעת קשות באינטרסים שלהם באזור. המשימה האופרטיבית הראשונה של צה"ל, שב"כ ובמידה מסוימת גם של המוסד, היא לסכל ניסיונות של איראן ושותפיה להבעיר את השטח ולהוביל להסלמה ביטחונית מכוונת ביהודה ושומרון. הסלמה שכזו תקשה עוד יותר על גיבוש הסכם עם הסעודים במרוץ הזמן, שגם כך דוחק מאוד.
סביר להניח שלו זה היה תלוי רק באיראן, המתיחות הביטחונית הייתה נמשכת הן ברצועת עזה והן בגבול לבנון, אבל לחמאס ולחיזבאללה, כמי שנושאים באחריות כלפי האזרחים שלהם, אינטרסים ומחירי הפסד משלהם. לכן גם הם מעדיפים שההסלמה הביטחונית תתרחש קודם ביהודה ושומרון ובשטחי ישראל.
השבוע האחרון ותקופת החגים עברו בשקט יחסי, אך דברים מתרחשים מהר מאוד במזרח התיכון, ומומלץ לזכור כי רק בשבוע שעבר עמדה על הפרק הסלמה אפשרית ברצועת עזה, ולפני כן המתיחות בגבול לבנון עם חיזבאללה הייתה ברמה גבוהה הרבה יותר. מתיחויות אינן מתפוגגות סתם, וממשלת ישראל, גם אם היא מסומנת כימנית יותר מקודמותיה, בחרה נתיב מכיל ופרגמטי בהפעלת הכוח ובמגעים העקיפים שנעשו מאחורי הקלעים באמצעות מתווכים מול חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון.
אך כפי שהתפוגגו מוקדי החיכוך מסדר היום, כך הם יכולים לשוב במהירות לכותרות הראשיות. חלון הזמנים האפשרי בשל האילוצים הפוליטיים בארה"ב הוא קצר במיוחד, וההערכה הישראלית כאמור היא שמדובר בארבעה חודשים בלבד. כל הצדדים למגעים מבינים זאת היטב, וכך גם האיראנים, שלהם אינטרס מובהק לגרור את ישראל להסלמה ביטחונית מבלי שהם נדרשים לשלם על כך מחיר. לכן הם צפויים להגביר את מאמצי הטרור שלהם באזור.
החיבור שבין איראן, חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיניים ימשיך ללוות אותנו גם בשנים הקרובות. האם חיזבאללה יהיה מוכן להסתכן בבחינת הגבולות מול ישראל בשל אינטרסים ולחץ איראני? זו כבר שאלה מורכבת שאפילו למערכת הביטחון קשה לספק לגביה תשובה חד־משמעית. עם זאת, הפיגוע במגידו לפני יותר מחצי שנה והמתיחות לאורך הגבול בחודשים האחרונים מצביעים לכל הפחות על שינוי מדיניות מצד חיזבאללה.
הדיון הביטחוני האחרון בראשות נתניהו, שממנו מוּדר השר לביטחון לאומי בן גביר, יותר מאשר התעמק בתוכניות אופרטיביות ומבצעיות, עסק באמצעים לפירוק מוקשים בזירה הפלסטינית בעזה וביהודה ושומרון כדי להשיג יציבות ביטחונית כאשר מנגד האיראנים מבקשים לערער אותה.
פירוק מוקשים מסוג כזה כולל גם הליכה לקראת חמאס בעזה והרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון. צעדים שכאלה עלולים להוביל לביקורת, בעיקר מהצד הימני־קיצוני של הממשלה. לא במקרה מבקש נתניהו לקיים את הדיונים האלה במסגרת אינטימית, מתוך הבנה שבכל פורמט אחר החומרים ידלפו החוצה.
הסעודים אומנם אומרים באופן גלוי כי הסוגיה הפלסטינית אינה עומדת מבחינתם במרכז, ובכך מעבירים מסר ברור לאמריקאים להוריד את רף הציפיות של הפלסטינים מהתמורות שהם יגזרו בהסכם כזה. איתכם או בלעדיכם נתקדם להסכם עם ישראל, משדרים הסעודים לפלסטינים, אבל הסלמה ביטחונית משמעותית בשטחים בהחלט עלולה להשפיע על סדר היום, במיוחד כשלוחות הזמנים להסכם לחוצים.
בכל הקשור לפעולות נגד מטרות איראניות בסוריה, נראה כי בישראל חשים ביטחון להגביר את הלחץ, ורק השבוע תקף חיל האוויר פעמיים, על פי דיווחים. התקיפה האחרונה במזרח סוריה, באזור הגבול עם עיראק, נחשבת חריגה יחסית, כאשר המטרה ככל הנראה הייתה משלוח נשק שהגיע בשיירת משאיות מאיראן לסוריה.
מעבר לצורך המבצעי כחלק מהמערכה שמנהלות ישראל ובנות בריתה כבר שנים ארוכות, תקיפות אלה מהוות גם העברת מסר לגבי היכולות של חיל האוויר לפעול רחוק ומדויק מבסיסי הבית. ככל שהאיראנים יעזו יותר, גם בישראל צפויים להגביר את הלחץ, ולא רק בסוריה. כפי שראינו בעבר, לישראל יוחסו חיסולים מסתוריים גם על אדמת איראן.